תימן ( לא המשטר החות'י) מקימה כוח ימי חדש להחזרת השליטה. משמעויות והקשר לישראל
הקמת הכוח הימי החדש של תימן במאי 2026, עליה הכריז טארק סאלח (חבר מועצת ההנהגה הנשיאותית), מהווה מהלך אסטרטגי שנועד להחזיר לממשלה הלגיטימית את השליטה במרחב הימי שבין מצר באב אל-מנדב לאי זוקר (Zuqar Island). צעד זה מגיע לאחר תקופה של מתיחות שיא בים האדום ושינויים במאזן הכוחות הפנימי בתימן.
הרקע להקמת הכוח
- החזרת הריבונות: הממשלה התימנית שואפת לצמצם את השפעת החות'ים בים האדום ולמנוע את שליטתם בנתיבי שיט קריטיים.
- לוחמה בהברחות ופשיעה: הכוח הוגדר ככלי למלחמה בהברחות נשק וסחורות המזינות את המאמץ המלחמתי של החות'ים.
- חגיגות ה-22 במאי: ההכרזה בוצעה במקביל ליום הלאומי ה-36 של תימן, כסמל לאיחוד וכוח לאומי.
מימון, תמיכה ומעצמות
- ערב הסעודית: היא המממנת והתומכת העיקרית. בינואר 2026 הוכרז על הקמת "ועדה צבאית עליונה" בפיקוד הקואליציה הסעודית שתנהל את כלל הכוחות הנאמנים לממשלה.
- איחוד האמירויות: באופן היסטורי תמכה בכוחות בדרום, אך בתחילת 2026 דווח על נסיגת כוחותיה לאחר עימותים פנימיים עם כוחות הנתמכים על ידי סעודיה.
- ארה"ב ומדינות המערב: תומכות פוליטית במהלך כחלק מחיזוק הביטחון הימי בים האדום מול האיום האיראני והחות'י.
משמעות לשייט מול חופי תימן
- אבטחת נתיבי סחר: הכוח נועד להגן על חופש השיט הבינלאומי ולמנוע תקיפות של ספינות מסחריות.
- הגברת הניטור: נוכחות בסיסית על איים כמו זוקר ומיון מאפשרת מעקב וסיורים אוויריים וימיים יעילים יותר על מצר באב אל-מנדב.
- הפחתת דמי סיכון: בטווח הארוך, שליטה ממשלתית יציבה עשויה להוריד את פרמיות הביטוח הימי שהתייקרו בשל תקיפות החות'ים.
תגובת החות'ים ואיראן
- החות'ים: רואים בכך צעד עוין ו"שכירי חרב" של המערב. הם איימו להסלימם את המצב ואף לסגור את מצר באב אל-מנדב אם הלחץ עליהם או על בעלי בריתם (איראן ולבנון) יגבר.
- איראן: ממשיכה לגבות את החות'ים ואף דווח כי היא דוחפת אותם להסלמה נוספת בתגובה לצעדי הממשלה והקואליציה. טהרן מזהירה כי פגיעה באינטרסים שלה במרחב תוביל לערעור היציבות בכלל הים האדום.
הקשר לישראל
הקשר בין הכוח הימי התימני החדש לישראל הוא עקיף אך משמעותי מאוד, שכן הוא מהווה משקל נגד ישיר לאיום המשותף שמציבים החות'ים ובעלי בריתם בטהראן על חופש השיט הישראלי והבינלאומי.
להלן עיקרי הקשר:
- בלימת המצור הימי החות'י: מאז פרוץ העימותים ב-2026, החות'ים הכריזו על מספר "שלבים" של מצור ימי נגד ישראל, הכוללים תקיפת ספינות בבעלות ישראלית או כאלו המפליגות לנמלים ישראליים. הקמת כוח ממשלתי תימני הנאמן למועצת ההנהגה הנשיאותית (PLC) נועדה לדחוק את רגלי החות'ים מנקודות מפתח בים האדום, מה שמסייע בהסרת המצור בפועל.
- אבטחת נתיב האספקה לאילת: הכוח החדש מתמקד באזור שבין מצר באב אל-מנדב לאי זוקר, צוואר הבקבוק הקריטי שדרכו עוברת כל התנועה הימית מהמזרח הרחוק לנמל אילת ולתעלת סואץ. נוכחות של כוח תימני לגיטימי באזור זה מפחיתה את התלות של ישראל בליווי צבאי ישיר ומגבירה את הביטחון הכללי של נתיבי הסחר.
- החלשת "ציר ההתנגדות": ישראל רואה בחיזוק הכוחות המקומיים בתימן (בגיבוי סעודיה וארה"ב) כלי אסטרטגי להחלשת ההשפעה האיראנית באזור. פגיעה ביכולת ההברחה של החות'ים, כפי שדווח כי הכוח החדש כבר עושה, פוגעת ישירות במאמץ של איראן לחמש את שלוחותיה המאיימות על ישראל.
- שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי: על אף שאין שיתוף פעולה גלוי בין ישראל לכוח התימני, שניהם פועלים תחת המעטפת הביטחונית הרחבה של ארה"ב (כגון שיתוף פעולה עם הצי החמישי). ישראל הביעה עניין בהצטרפות פורמלית לכוחות המשימה הימיים באזור (כמו CTF 153) כדי להדק את התיאום מול איומי ההברחות והטרור הימי.
- פיצוי על תקיפות ישראליות: ישראל ביצעה בעבר תקיפות ישירות בתימן (כמו בנמל חודיידה ב-2025) בתגובה לשיגורי טילים לעבר שטחה. קיומו של כוח ימי מקומי חזק עשוי לאפשר לישראל "להוריד הילוך" במעורבות הצבאית הישירה בתימן, ככל שהממשלה הלגיטימית תצליח לאכוף ריבונות ולמנוע תקיפות מהמרחב הימי שלה.
לסיכום: עבור ישראל, הכוח הימי החדש הוא "נכס מייצב". הוא פועל נגד אותם גורמים שמנסים לפגוע בכלכלה ובביטחון הישראלי, ובכך הוא משרת את האינטרס האסטרטגי של ירושלים לשמור על הים האדום פתוח ובטוח.
