"כטב"מים סילוניים רב-משימתיים מאיימים על הדומיננטיות של מטוסי קרב". מה מאחורי והאספקט הישראלי!

"כטב"מים סילוניים רב-משימתיים מאיימים על הדומיננטיות של מטוסי קרב" – כך טוענים מומחים בתחום התעופה המודרנית.

• עלות מול תועלת: מטוס קרב מודרני (כמו F-35) עולה עשרות מיליוני דולרים, בעוד כטב"ם סילוני רב-משימתי יכול לעלות שבריר מכך, מה שמאפשר לייצר "מסה קרבית" גדולה יותר באותו תקציב.
• הסרת מגבלות אנושיות: כטב"מים יכולים לבצע תמרונים ב-G גבוה שיהרגו טייס אנושי (מעל 20G) ולשהות באוויר עשרות שעות ללא צורך במנוחה.
• שרידות וסיכון: ניתן לשלוח כטב"מים למשימות התאבדותיות או לדיכוי הגנה אווירית צפופה ללא חשש לאובדן חיי אדם.
• קישוריות ובינה מלאכותית: הכטב"מים המודרניים פועלים כ"חיישן קדמי" המעביר נתונים בזמן אמת למטוסי הקרב, מה שמרחיב את שטח הכיסוי והקטלניות של המבנה המטוסים. 

• מלחמת רוסיה-אוקראינה: כטב"מים (כולל סילוניים ומתאבדים) הפכו למרכיב מרכזי בפיצוח הגנות אוויריות ובתקיפת מטרות איכות, לעיתים ביעילות גבוהה יותר ממטוסי קרב יקרים.
• תוכנית ה-CCA של ארה"ב: חיל האוויר האמריקאי כבר מקדם פיתוח של כ-1,000 כטב"מים אוטונומיים (כמו ה-"Fury") שיילחמו לצד מטוסי ה-F-35.
• עימותים במזרח התיכון: השימוש המסיבי של איראן בכטב"מים נגד מערכות הגנה מתקדמות הוכיח כי נחילים זולים יכולים לאתגר את הדומיננטיות האווירית הקלאסית. 

• יתרון טכנולוגי: ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום הכטב"מים ותעשיותיה (אלביט, תע"א) מפתחות מערכות שישתלבו במערך חיל האוויר כ"מכפיל כוח".
• שינוי תפיסת ההגנה: חיל האוויר נדרש להשקיע משאבים אדירים ביירוט כטב"מים זולים באמצעות טילים ומטוסים יקרים, מה שיוצר משוואה כלכלית בעייתית.
• הצטיידות עתידית: ישראל עשויה לצמצם רכש של מטוסי קרב מאוישים בעתיד לטובת שילוב רחב יותר של כטב"מים סילוניים רב-משימתיים שיפעלו לצד מטוסי ה"אדיר".
• איום מצד האויב: כטב"מים סילוניים איראניים (כמו ה"כראר") מצוידים בטילי אוויר-אוויר מהווים איום ישיר על חופש הפעולה של מטוסי חיל האוויר.