אודות האימפריה הפיננסית שהקימה איראן בחשאי בלב המערב שנועדה לעקוף את סנקציות המערב
איראן בנתה אימפריה פיננסית אפלה בלב המערב .
"אימפריה פיננסית אפלה בלב המערב" מתייחסת למערכת בנקאות הצללים הגלובלית (Shadow Banking Network) שהקימה איראן. מערכת זו מאפשרת למשטר בטהראן לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות המשתקות, להמשיך לייצא נפט, להלבין מיליארדי דולרים, ולממן את תוכנית הגרעין ואת ארגוני הפרוקסי שלה (כמו חזבאללה והחות'ים) – כל זאת תוך שימוש ישיר וחשאי בתשתיות הפיננסיות של ארה"ב, בריטניה ואירופה.
על פי דוחות רשמיים של משרד האוצר האמריקאי (כולל רשת אכיפת הפשעים הפיננסיים FinCEN), רשת זו הזרימה מיליארדי דולרים דרך חשבונות בנק מערביים לגיטימיים מבלי שהמערכות הרגולטוריות יזהו את מקור הכסף.
איך נראית "אימפריית הצללים" הפיננסית?
המערכת פועלת כרשת מבוזרת ומתוחכמת המבוססת על מספר שכבות הסוואה:
- חברות קש ופרונט (Shell & Front Companies): איראן מקימה אלפי חברות מסחר רשומות כחוק מחוץ למדינה. חברות אלו מציגות פרופיל עסקי תמים (כגון סחר במזון, מוצרי צריכה או קוסמטיקה), אך בפועל הן משמשות צינור להעברת כספים עבור חברות נפט וגז איראניות ממשלתיות ומשמרות המהפכה.
- בתי חלפנות (Sarrafis): רשתות של חלפני כספים באיראן ומחוצה לה מנהלות את זרם המזומנים. הן משתמשות במערכות קיזוז מסורתיות כמו חואלה (Hawala), שבהן כסף פיזי אינו חוצה גבולות באופן ישיר, מה שמקשה על מעקב דיגיטלי.
- חשבונות בנק מקבילים (Correspondent Accounts): חברות הקש האיראניות פותחות חשבונות בבנקים מסחריים מקומיים במדינות שונות. בנקים אלו מחזיקים ב"חשבונות קורספונדנט" בבנקים גדולים בלב המערב (בניו יורק, לונדון וציריך). כך, כסף איראני "נשטף" ועובר דרך ליבת המערכת הפיננסית העולמית במסווה של סחר בינלאומי לגיטימי.
- נתיבי מטבעות מבוזרים (Crypto): איראן משתמשת בתשתית קריפטו ענפה (בין היתר באמצעות כריית ביטקוין מקומית ושימוש בסטייבלקוינס כמו Tether) כדי לשלם לספקים זרים ולעקוף את מערכת הסליקה העולמית SWIFT.
- מערך קבלני משנה ורשתות משפחתיות: המשטר נשען על אוליגרכים ואנשי עסקים בעלי אזרחויות כפולות (כמו רשתות משפחתיות שנחשפו וסומנו על ידי המערב) שמנהלים אימפריות פיננסיות פרטיות לכאורה בשירות טהראן.
באילו אזורים בעולם היא פרוסה?
המערכת פרוסה על פני צמתים פיננסיים וגאוגרפיים אסטרטגיים:
- איחוד האמירויות הערביות (בעיקר דובאי): מהווה את הלב הפועם של רשת החלפנות וחברות המסחר הכלליות של איראן, בשל הקרבה הגאוגרפית ואזורי הסחר החופשי.
- הונג קונג וסין: מרכז מרכזי לפתיחת חברות קש וניהול חשבונות בנקים שאינם תושבים. דרך נתיב זה מולבנים מרבית הכספים המגיעים ממכירות נפט איראני "פיראטי" לסין.
- טורקיה (איסטנבול): משמשת כגשר פיננסי ופיזי למעבר כספים וסחורות ורכישת זהב.
- אירופה ובריטניה (לונדון וציריך): רשת האינטגרציה המערבית. חברות הקש האיראניות מנצלות את המערכת הבנקאית הבריטית והשוויצרית כדי לבצע עסקאות דולריות ויורו רחבות היקף.
- מזרח אסיה (מלזיה): משמשת כמרכז פיננסי ולוגיסטי נוסף להסוואת עסקאות נפט ורכישת טכנולוגיה.
- אמריקה הלטינית ומדינות ציר: שילוב המערכת הפיננסית עם מדינות כמו ונצואלה ורוסיה לצורך עסקאות חליפין (ברטר) של "נפט תמורת סחורות".
המערב (בראשות משרד האוצר האמריקאי) מנהל מאבק מתמשך ומבצעי סנקציות ממוקדים (כמו קמפיין "Economic Fury") בניסיון לחסום את חשבונות הקש הללו, אך הרשת האיראנית מצליחה להשתנות, לפתוח חברות חדשות בקצב מהיר, ולהישאר צעד אחד לפני הרגולטורים.
