איראן הזרימה כוחות לאזור מיצרי באב אלמנדב לקראת הניסיון לחסימתו יחד עם החות'ים

דיווחים מהימים האחרונים מצביעים על עליית מדרגה משמעותית בנוכחות האיראנית הישירה בתימן. 
הדיווחים
  • פריסת כוחות רשמית: מקורות צבאיים תימניים דיווחו ב-18 במאי 2026 כי מומחים וקצינים איראניים מכוח קודס של משמרות המהפכה התמקמו באזורי החוף המערבי של תימן, הנשלטים על ידי החות'ים.
  • הגעה חשאית: הכוחות האיראניים, מלווים בלוחמים זרים נוספים, הגיעו בקבוצות קטנות בנתיבי הברחה דרך נמלים לא רשמיים במחוז חודיידה, כשהם משתמשים בסירות שהגיעו מקרן אפריקה.
  • היקף הפעילות: הדיווחים מצביעים על תוכנית שטח רחבה לפריסה מחדש של אלמנטים צבאיים איראניים לאורך חופי הים האדום ובקרבת מצר באב אל-מנדב האסטרטגי.
כוונות האיראנים ומשמעות הצעד
  • איום ימי כפול: המהלך נועד לייצר איום סימולטני על שני נתיבי השיט הקריטיים בעולם: מצר הורמוז (שכבר נמצא תחת מצור איראני) ומצר באב אל-מנדב. איראן מבקשת להפגין יכולת לחנוק את הסחר העולמי ואת אספקת האנרגיה לאירופה ואסיה בו-זמנית.
  • מנוף לחץ על ארה"ב: על רקע המתיחות הצבאית הישירה ("מבצע שאגת הארי") והמצור הימי האמריקני על נמלי איראן, טהראן משתמשת בתימן כ"קלף מיקוח". המטרה היא לאלץ את וושינגטון להקל את הלחץ הכלכלי ולחזור לשולחן המו"מ בתנאים איראניים.
  • הרתעה אסטרטגית: פריסת קצינים איראניים ישירות בשטח (ולא רק דרך שליחים חות'ים) מעניקה לטהראן שליטה מבצעית הדוקה יותר על שיגורי טילים וכטב"מים לעבר ספינות סוחר ונכסים אמריקניים.
תגובות
  • ארצות הברית: הממשל האמריקני (תחת הנשיא טראמפ) ממשיך לאכוף מצור ימי על איראן, אך במקביל השהה תקיפות מתוכננות באיראן (נכון ל-19 במאי) בעקבות לחץ של מדינות המפרץ שחוששות מהסלמה שתפגע בתשתיות האנרגיה שלהן.
  • מדינות המפרץ וים סוף:
    • ערב הסעודית והאמירויות: מביעות חשש כבד מפגיעה במתקני הנפט שלהן. סעודיה בוחנת "הסכם אי-תוקפנות" עם איראן כדי להגן על היצוא מנמלי ים סוף (כמו ינבו).
    • איחוד האמירויות: גינתה בחריפות את השימוש במוקשים ימיים במרחב וקראה לקהילה הבינלאומית לפעול להבטחת חופש השיט.
  • מצרים: חווה לחץ כלכלי כבד עקב הירידה בתנועה בתעלת סואץ, מה שמגביר את הלחץ הדיפלומטי על כל הצדדים להגיע להסדר.
לסיכום: המיקום האיראני בבאב אל-מנדב הוא חלק מאסטרטגיית "תנועת המלקחיים" של טהראן, המיועדת לשבש את הכלכלה העולמית כמענה ללחץ הצבאי והכלכלי המופעל עליה.