המשמעויות מאחורי הדרישה האיראנית לבעלות בלעדית על מצרי הורמוז. ספויילר: אסור לארה"ב בשום מצב להסכים!

המגעים באיסלמאבאד לסיום המלחמה בין ארה"ב לאיראן הולכים ולובשים צורה. בעוד מסמך "15 הנקודות" הכולל את דרישות וושינגטון טרם הודלף לתקשורת, דיווחים שונים על הדרישות האיראניות פורסמו בכלי התקשורת הבינלאומיים. בין הדרישות של טהרן, שכוללות סיום מיידי של המלחמה ופיצוי אמריקאי על הנזקים שנגרמו בה.

אסמן דרישה אחת כדגל אדום בוהק, בעלת פוטנציאל נזק גדול אף יותר מוויתור על דרישות המערב בנוגע לגרעין, זוהי הדרישה של טהרן להכרה בינלאומית בריבונותה על מיצר הורמוז ובזכותה לגבות אגרות מעבר מספינות העוברות בו.
זו אינה דרישה סימבולית. כפי שתיארתי בעבר, פיתוח היכולת לסגור את מיצר הורמוז בו זמנית עם מיצר באב אל מנדאב באמצעות הפרוקסי החות'י הוא האופציה הגרעינית האמיתית של המשטר. בניגוד לתוכנית הגרעין שהתנהלה בעצלתיים ותוך ויכוחים פנימיים, פיתוח היכולות הקונבנציונאליות לסגור את המיצרים נעשה בתחכום רב ובעלות פחותה בהרבה. אפילו לאחר התקיפות המשולבות של הקואליציה האמריקנית-ישראלית, איראן עדיין מסוגלת לסגור את המיצר באמצעות טילים קצרי טווח וכטב"מים. מאגר טילים אלו גדול בהרבה ממאגר הטילים הבליסטיים שהיא משגרת לישראל, שעל פי הערכות אמריקניות דולדל רק בשליש בעקבות המלחמה.

קרדיט: ניוז אוטו

ישנן כמה סיבות מדוע ריבונות איראנית על מיצר הורמוז קטלנית לישראל.

הראשונה בהן היא ההשפעה הכלכלית של ריבונות כזאת על המשטר. אין ביכולת המערב לנתק את עצמו מתנועה במיצר הורמוז כפי שהוא ניתק את עצמו מהנפט האיראני, מקור ההכנסה המרכזי של המשטר כיום. כך, ריבונות על מיצר הורמוז תהווה זריקת מרץ כלכלית למשטר בתקופה שהוא משווע לאוויר, אחרי מלחמה קשה ואחרי מחאות שפרצו בעיקר מסיבות כלכליות. לשם השוואה, דרך תעלת סואץ עברו כ-26,000 ספינות בשנת 2023, שנת שיא. דרך מיצר הורמוז עוברות כ-100 ספינות ביום בממוצע, כ-36,000 בשנה, רובן המוחלט מכליות נפט וגז. במילים אחרות, הורמוז היא נקודת חנק קריטית בהרבה מסואץ, הן בהיקף התנועה והן באופי הסחורה שעוברת בה. הכרה בריבונות איראנית על המיצר תעניק למשטר שקט תעשייתי וזרימת הון חסרת תקדים, חסינה לחלוטין מסנקציות.

קרדיט: אינדיה טודיי

הסיבה השנייה, שהיא החשובה יותר, היא הגמישות האסטרטגית שריבונות על המיצר מעניקה לאיראן. הרתעה גרעינית היא משחק בינארי- או שמשתמשים בנשק גרעיני ומובילים להשלכות הרסניות, או שלא. בנוסף, איראן גרעינית תוביל באופן בלתי נמנע למירוץ נשק גרעיני בכל המזרח התיכון, מירוץ שאיראן אינה בטוחה כי תוכל לנצח בו. חנק מיצר הורמוז, לעומת זאת, הוא ספקטרום. איראן יכולה לסגור אותו חלקית, להאט את התנועה, להעלות את עלויות הביטוח הימי, להתנות מעבר באישור איראני, או לאפשר מעבר רק לספינות ממדינות ידידותיות – בדיוק כפי שהיא עושה ברגע זה עם ספינות הודיות.
בניגוד לפצצה גרעינית שמבודדת את איראן, שליטה על המיצר ממצבת אותה כמדינה שצריך להתחשב בה. כאשר ידיים איראניות נחות על ברז הנפט של מדינה מסוימת, היא תחשוב פעמיים לפני שתצביע נגד איראן באו"ם, תצטרף לסנקציות מערביות, או תביע תמיכה בישראל. מסיבות אלו, לממשל טראמפ אסור להכנע לדרישה זו. על הממשל להבין- שליטה במיצר הורמוז משנה את מאזן הכוחות לא פחות מנשק גרעיני.

קרדיט" תומר להב, סטודנט למדעי המדינה ופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב     קרדיט לתמונות: AI