בתגובה לירי הטילים האמירויות מפנה את שגרירותה מאיראן. האם אנחנו עדים לקריסת הארכיטקטורה האזורית?

• תקיפה ישירה על ריבונות: איחוד האמירויות הגדירה את מתקפות הטילים והכטב"מים האיראניים על יעדים אזרחיים בשטחה (כולל נמלי תעופה, נמלים ואזורי מגורים) כ"הסלמה חמורה ובלתי אחראית" וכהפרה בוטה של החוק הבינלאומי.
• כישלון הדיפלומטיה: המהלך מסמן את קץ מדיניות ה"גידור" (Hedging) שניהלה אבו דאבי בשנים האחרונות, במסגרתה ניסתה לשמור על ערוצים פתוחים עם איראן לצד הברית עם המערב וישראל. התקיפה הישירה על דובאי ואבו דאבי הוכיחה לאמירתים שטהרן אינה רואה בהם עוד "גורם ניטרלי".
• הגנה על ביטחון לאומי: פינוי השגרירות נועד להגן על הסגל הדיפלומטי מפני פעולות נקם אפשריות בתוך איראן, המצויה בכאוס פנימי לאחר הדיווחים על מותו של חמינאי . 

• : הסכם הפיוס בין איראן למדינות המפרץ מ-2023 נראה כעת כנחלת העבר. המפרץ הופך רשמית מ"מקלט בטוח" לעסקים ותיירות לזירת לחימה פעילה.
• שיבוש נתיבי סחר ואנרגיה: סגירת השגרירות והחרפת העימות מעלים את החשש לסגירת מצר הורמוז, מה שעלול להוביל לזינוק במחירי הנפט ולשיבוש שרשראות האספקה העולמיות.
• התלכדות מול איראן: המהלך דוחף את מדינות המפרץ לשיתוף פעולה הדוק יותר עם ארה"ב וישראל בתחומי ההגנה האווירית והמודיעין, כפי שראינו ביירוטים המוצלחים של מאות טילים וכטמ"מים מעל שמי האמירויות. 

• סולידריות אזורית: ערב הסעודית, קטאר, בחריין וכווית כבר גינו בחריפות את "התוקפנות האיראנית" נגד שכנותיהן. סעודיה אף הצהירה על "סולידריות מלאה" והעמדת כל יכולותיה לרשות המדינות שהותקפו.
• בחריין וכווית: לאור העובדה שגם נכסים אמריקניים ואזרחיים בשטחן הותקפו, ישנה סבירות גבוהה שגם הן יצמצמו או יפסיקו כליל את הייצוג הדיפלומטי בטהרן בימים הקרובים כדי למנוע "משבר בני ערובה" או פגיעה בדיפלומטים.
• החרפת הבידוד: המהלך האמירתי יוצר אפקט דומינו שעלול להוביל לבידוד מדיני מוחלט של איראן בעולם הערבי, דבר שיקשה על המשטר בטהרן לנסות ולעצור את המתקפה המשולבת עליו דרך ערוצים דיפלומטיים אזוריים.

קרדיט: AI