האם ניצחון אמריקאי מוחץ על איראן מובטח במקרה של מלחמה? ספויילר: הערכה נוטה להגדרת "ניצחון פירוס". האומנם?
דילמת "הניצחון היקר": הערכת ארסנל הנשק האיראני
כשאנו שואלים "מי ינצח אם תפרוץ מלחמה?" ושוקלים זאת מול הנתונים הטכניים של ארסנל הנשק האיראני, התשובה המקובלת של "עליונות אמריקאית מוחצת" הופכת ללא שלמה ומסוכנת.
כן, לארצות הברית יש עליונות אווירית מוחלטת. עם זאת, איראן אינה שואפת להתחרות באמריקה בשמיים.
במקום זאת, היא תכננה את כוח הטילים שלה כך שיפגע ב"מרכזי הכובד" האמריקאים (בסיסים, נמלים ונושאות מטוסים) ולנטרל את יתרונם.
בהתבסס על נתונים מעודכנים ממאגר הטילים של איראן לשנת 2026, להלן הסיבות לכך שהשמדת תשתית הטילים של איראן כמעט בלתי אפשרית, ומדוע העלות לארה"ב תהיה אדירה:
1. כישלון ההימור "המכה המקדימה" (גורם הדלק המוצק) : האמונה שארה"ב יכולה להשמיד טילים איראניים בזמן שהם עדיין על הקרקע היא הימור אבוד.
* הניתוח: נתונים מצביעים על מעבר עצום לכיוון דלק מוצק במערכות כגון פתח-313, זולפגר, ח'ייבר שקאן וסעג'יל.
* משמעות צבאית: טילי דלק מוצק אינם דורשים שעות של תדלוק (בניגוד ל-Shahab-1 ול- 2) . הם מוכנים לשיגור תוך דקות.
זה מבטל את תפיסת "משמאל לשיגור"; לפני שלוויינים אמריקאים יוכלו לזהות את חתימות החום ולהזניק מטוסי קרב, הטילים כבר ישוגרו מפלטפורמות ניידות.

קרדיט: AI
2. סוף עידן "הטילים המטומטמים" (CEP Precision) : במלחמות המפרץ הקודמות, טילים שימשו בעיקר כאמצעי טרור. כיום, המציאות שונה באופן מהותי.
* הניתוח: בחנו את שגיאת המעגל הסתברות (CEP) עבור טילים כמו חאג' קאסם, זולפגר ואמד. אנו רואים טווחי דיוק של 10 עד 30 מטרים, ולעתים פחות מ-10 מטרים.
* משמעות צבאית: איראן כבר לא צריכה לירות 100 טילים כדי להשמיד מסלול באל-עודיד או אל-דאפרה. תקיפה אחת או שתיים מדויקות מספיקות כדי להשבית מרכז פיקוד ובקרה אמריקאי או מערכי מכ"ם של פטריוט. זה מעביר את האיום מ"מטרד" לשיתוק מבצעי.
3. סיוט ההגנה האווירית: יכולת תמרון והיפרסוניקה מעלים את השאלה האם מערכות Aegis ו-THAAD האמריקאיות יכולות ליירט את המתקפה?
* הניתוח: נוכחותם של טילים כמו הפתח (היפרסוני), חורמשהר-4 וקהייבר שקאן מסבכת את החישוב. טילים אלה כוללים ראשי נפץ מתפצלים המסוגלים לתמרון אטמוספרי (MaRV).
* משמעות צבאית: מערכות ההגנה האווירית של ארה"ב נועדו ליירט קשתות בליסטיות קבועות. טילים בעלי יכולת תמרון והיפרסוניים שוברים אלגוריתמים אלה, במיוחד בעת שימוש בטקטיקות "רוויה" – שיגור אלפי טילים בו זמנית, מה שמדלדל באופן בלתי נמנע את מלאי היירוטים של מערכות ההגנה האמריקאיות.

קרדיט: AI
4. אסטרטגיה נגד – גישה/מניעת שטח (A2/AD):
ייתכן שיהלום הכתר של המעצמה האמריקאית – נושאת המטוסים – יהפוך לעקב אכילס שלה.
* הניתוח: הארסנל הימי (כולל טילי השיוט ח'ליג' פארס, הורמוז-2 ואבו מהדי בעלי טווח של 1000+ ק"מ) משרת מטרה אחת: אכיפת אזור איסור גישה/מניעת כניסה.
* משמעות צבאית: טיל הנ"מ ח'לג' פארס מאלץ נושאות מטוסים אמריקאיות לפעול ממרחקים קיצוניים (מחוץ למפרץ ואולי גם לים הערבי), מה שמפחית באופן דרמטי את קצב הגיחות ואת יעילותם של מטוסי קרב המנסים לפגוע עמוק בשטח איראני.
אם תפרוץ מלחמה, ארצות הברית עשויה בסופו של דבר "לנצח" על ידי הריסת המרכזים והמוסדות של הרפובליקה, אך זה יהיה ניצחון פירוס: בסיסים אמריקאים באזור יעמדו בפני תקיפות מדויקות, מה שיהפוך אותם לבלתי ניתנים לפעילות חלקית או לחלוטין.
* אבדות חיל הים האמריקאי עלולים להיות חסרי תקדים מאז מלחמת העולם השנייה עקב טילים מתקדמים נגד ספינות.
* משק האנרגיה העולמי יגיע לקיפאון כאשר המצרים יוצפו בטילי שיוט מסוג נאסיר וג'אדיר המשוגרים מעמדות תת קרקעיות החפורות לאורך החוף. אמריקה "תנצח" צבאית, אך איראן הצליחה לבנות ארסנל נשק שהופך את מחיר הניצחון הזה ל"בלתי ניתן לעיכול" מבחינה פוליטית וכלכלית עבור וושינגטון.
קרדיט ולתמונות: טלאל נחלה
