רפורמה, קריסה או הסלמה אזורית? איך טהרן משחקת על זמן!

רפורמה, קריסה או הסלמה אזורית? איך טהרן משחקת על זמן

המשטר האיראני פועל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח של זמן, שבה הישרדות אינה נמדדת בפתרון משברים, אלא ביכולת לדחות באופן עקבי את נקודת השבירה.

זמן נחשב לנכס שלטוני מרכזי; כל הרחבת שליטה מאפשרת לתשישות חברתית, כלכלית ופסיכולוגית לפעול לטובת המשטר, תוך שמירה על יציבות מבני הכוח שלו. לכן, קבלת ההחלטות אינה מכוונת לרפורמה עמוקה, אלא לניהול מתמשך של אי ודאות.
מנקודת מבט זו, המחאות הנוכחיות נתפסות לא כאיום קיומי מיידי, אלא כאתגר פונקציונלי מצטבר המונע על ידי לחצים כלכליים ופרנסה. כל עוד המחאות נותרות מקוטעות, חסרות מנהיגות מאוחדת ואינן משבשות ישירות את יכולת השלטון המרכזית של המשטר, הן נתפסות כניתנות להכלה, משהו שיש לספוג, לחלק ולשחוק לאורך זמן ולא כטריגר לשינוי משמעותי.
בהתאם לכך, צפוי שהמשטר ינקוט באמצעים מעכבים ומכוילים. דיכוי סלקטיבי, מעצרים ממוקדים, הגבלות על פעילות מחאה, לצד מסרים פייסניים על "הבנת מצוקה ציבורית", רפורמות עתידיות וצעדים סמליים מוגבלים והפיכים. פעולות אלה אינן נועדו לפתור את המשבר, אלא להאט את המומנטום, ליצור מראית עין של תהליך ולקנות זמן להתארגנות מחדש ולחיזוק מנגנוני בקרה.

קרדיט: רשתות חברתיות

ככל שהמצב מידרדר, תגובת המשטר צפויה להתפתח בסולם הסלמה מדורג, ולא להשתנות בפתאומיות:

• לחץ ברמה נמוכה: כל עוד המחאות יישארו מקומיות וניתנות לניהול, המשטר יסתמך על אכיפה סלקטיבית, ניהול נרטיב וויתורים סמליים כדי להכיל את האי שקט מבלי לעורר ניידות רחבה יותר.

• שיבוש פונקציונלי: אם מחאות יתחילו לשבש את הפעילות הכלכלית, שרשראות האספקה ​​או מרכזים עירוניים מרכזיים, ניתן לנקוט צעדים מוגבלים לבניית אמון – הקפאת מחירים, שחרורים חלקיים של עצורים או פיטורי פקידים זוטרים כשעיר לעזאזל – שמטרתם לפצל את בסיס המחאה ולהשיב רמת סדר מינימלית, תוך שמירה על הפיכות מלאה.

• לחץ מערכתי: אם אי השקט יאיים על קוהרנטיות המשטר או יזלוג למגזרים אסטרטגיים, ההנהגה עשויה לשקול התאמות פנימיות דרמטיות יותר, כולל הקרבת דמויות בכירות או שינויים סמליים בהנהגה מתוך המערכת הקיימת. מהלכים כאלה יוצגו כרפורמה, אך ייועדו בעיקר לשמר את המשכיותה ולא לשנות את יסודותיה.
הגורם העיקרי שיכול להאיץ מסלול זה הוא התערבות חיצונית גלויה, במיוחד מצד ארצות הברית או ישראל. מעורבות כזו תחזק את נרטיב "הקונספירציה הזרה" של המשטר, תאפשר לו למסגר מחדש את המחאות כמחאות המונעות מבחוץ, תגבש את בסיסו האידיאולוגי ותעניק לגיטימציה לדיכוי רחב יותר. היא יכולה גם לספק הצדקה להסלמה אזורית מוגבלת כמנגנון לשחרור לחץ.

עם זאת, מתקפה בקנה מידה גדול נותרה בלתי סבירה בשלב זה. הסלמה נושאת סיכונים גבוהים וסותרת את האסטרטגיה המרכזית של המשטר לניהול תהליכים ממושכים במקום לגרום לזעזועים פתאומיים. ( קרדיט: א. מקבוצת נציב לאחר שיחה עם בכיר ערבי המקורב למעגלי השלטון באיראן)

קרדיט לתמונות: AI