תמונות לוויין מראות הוספת מתקן גרעיני חדש באתר הכור בדימונה. מומחים חלוקים מה מאחורי!
הסודיות סביב תוכנית הגרעין של ישראל מקשה על אימות חד משמעי.
תמונות לוויין חושפות עבודות בנייה מוגברות במתקן חדש הקשור לתוכנית הגרעין של ישראל ליד העיר דימונה בנגב בדרום ישראל, כך דיווחה סוכנות הידיעות AP ביום רביעי.
מומחים מציעים כי המתקן שנראה בתמונות לוויין עשוי להיות כור גרעיני חדש או אתר להרכבת נשק גרעיני, אך הסודיות סביב תוכנית הגרעין של ישראל מקשה על אישור חד משמעי של טענה זו.
הסוכנות דיווחה גם כי עבודות הבנייה במרכז המחקר הגרעיני ע”ש שמעון פרס בנגב העלו שוב שאלות בנוגע למעמדה הגרעיני של ישראל.
שבעה מומחים שבחנו את התמונות אמרו כי הם מאמינים שהבנייה קשורה לתוכנית הנשק הגרעיני של ישראל, לאור קרבתה לכור בדימונה, שם אין תחנת כוח אזרחית, אך הם חלקו על אופי הבנייה החדשה.
בעוד ששלושה מהם הצהירו כי מיקום וגודל אזור הבנייה, ומראהו הרב-קומתי לכאורה, מצביעים על כך שההסבר הסביר ביותר לעבודה הוא בניית כור מים כבדים חדש. כור זה יכול לייצר פלוטוניום, חומר מפתח נוסף המשמש בנשק גרעיני.
ארבעת האחרים הודו שייתכן שמדובר בכור מים כבדים, אך גם ציינו כי העבודה עשויה להיות קשורה למתקן חדש להרכבת נשק גרעיני, וסירבו להגיב בנושא בהתחשב בכך שהבנייה עדיין בשלביה הראשונים.
ג’פרי לואיס, מומחה במרכז ג’יימס מרטין ללימודי אי-הפצת נשק גרעיני במכון מידלברי ללימודים בינלאומיים, ביסס את הערכתו על התמונות וההיסטוריה של הכור הגרעיני בדימונה. “זה כנראה כור. קשה מאוד לדמיין משהו אחר”, אמר.
קרדיט: יוראסיה ניוז
הבנייה בעיצומה מאז 2021
סוכנות הידיעות AP דיווחה לראשונה על עבודות חפירה במתקן, הממוקם כ-90 קילומטרים דרומית לירושלים, בשנת 2021.
באותה תקופה, תמונות לוויין הראו רק עובדים חופרים בור באורך של כ-150 מטרים ורוחב של כ-60 מטרים, סמוך לכור המים הכבדים המקורי של האתר.
תמונות שצולמו על ידי Planet Labs ב-5 ביולי ופורסמו לאחרונה מראות עבודות בנייה נרחבות באתר החפירה. נראה כי קירות בטון עבים הוצבו באתר, המורכב מכמה קומות מתחת לאדמה. לא נראים כיפה או סימנים אחרים הקשורים בדרך כלל לכור מים כבדים באתר. עם זאת, ייתכן שייבנה כור מאוחר יותר.
קרדיט: נור ניוז
החלפה או שדרוג של כור דימונה
כור המים הכבדים הנוכחי בדימונה, שהחל לפעול בשנות ה-60, פעל זמן רב יותר מרוב הכורים שנבנו באותה תקופה, דבר המצביע על כך שבקרוב יהיה צורך להחליפו או לשדרג אותו.
אדווין ליימן, מומחה גרעין באיגוד המדענים המודאגים, שבסיסו בקיימברידג’, מסצ’וסטס, אמר כי הבנייה החדשה עשויה להיות כור ללא כיפה, אם כי הודה כי חוסר השקיפות מקשה על מלאכת הזיהוי.
“ישראל אינה מאפשרת שום פיקוח או אימות בינלאומיים של מה שהיא עושה, מה שמוביל את הציבור לספקולציות”, הוסיף לימן.
בעוד שפרטי הכור הגרעיני בדימונה נותרו סודיים ביותר בישראל, פרטים ותמונות של המתקן נחשפו בשנות ה-80, מה שהוביל מומחים למסקנה שישראל ייצרה עשרות ראשי נפץ גרעיניים.
“אם מדובר בכור מים כבדים, הם מבקשים לשמר את היכולת לייצר דלק משומש שיוכלו לעבד אותו מחדש כדי להפריד פלוטוניום עבור נשק גרעיני נוסף, או שהם בונים מתקן לתחזוקת הארסנל הנוכחי שלהם או לבניית ראשי נפץ נוספים”, אמר דריל קימבל, המנהל בפועל של איגוד בקרת הנשק שבסיסו בוושינגטון.
קרדיט: רשתות חברתיות
ישראל, כמו הודו ופקיסטן, מסתמכת על כור מים כבדים לייצור הנשק הגרעיני שלה, על פי ההערכה.
כורים יכולים לשמש למטרות מדעיות, אך פלוטוניום – הגורם לתגובת שרשרת גרעינית – עדיין אינו שמיש.
בהתחשב בסודיות של תוכניתה של ישראל, קשה עדיין להעריך את מספר ראשי הנפץ הגרעיני שברשותה. בשנת 2022, כתב העת של מדעני האטום העריך את המספר בכ-90 ראשי נפץ.
ישראל מקיימת מדיניות של עמימות גרעינית והיא אחת מארבע מדינות בלבד שלא הצטרפו לאמנת אי-הפצת נשק גרעיני. משמעות הדבר היא שלסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) אין את הזכות לערוך בדיקות בכור בדימונה.
כשנשאלה על הבנייה, אישרה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שבסיסה בווינה כי ישראל “אינה מחויבת לספק מידע על מתקנים גרעיניים אחרים במדינה”, למעט כור המחקר שורק.
עבודות הבנייה ספגו ביקורת בינלאומית, במיוחד לאור העובדה שהן מגיעות לאחר שישראל וארצות הברית הפציצו אתרי גרעין ברחבי איראן ביוני האחרון. ההפצצה נבעה מחשש שטהרן תשתמש במתקני ההעשרה שלה לייצור נשק גרעיני.
קרדיט אלערביה קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות