רעידת אדמה הרסנית שפקדה את האזור בו ממוקמים מרכזי פיקוד הצוללות האסטרטגיים החשובים ביותר של רוסיה מעלה חשד לפגיעה קשה במתקנים גרעיניים

רעידת אדמה הרסנית בעוצמה 8.8 בסולם ריכטר שפקדה את חצי האי קמצ’טקה ברוסיה ב-31 ביולי עוררה דאגה עולמית נרחבת בנוגע לבטיחותם ולמוכנותם של מתקנים חיוניים לצוללות גרעיניות רוסיות במפרץ אבאצ’ה, לב הצי הפסיפי של רוסיה.

רעידת האדמה התרחשה במרחק של 120 קילומטרים בלבד ממרכזי הפיקוד האסטרטגיים של צי הצוללות החשובים ביותר של רוסיה, מה שהדגיש את הפגיעות של הרכיב הימי של “שלישיית” ההרתעה הגרעינית של רוסיה לאסונות טבע.

 

מפרץ אבאצ’ה כולל את בסיסי הצי ריבאצ’י וויליוצ’ינסק, שם מוצבות יחידות עילית של הצוללות החזקות ביותר של רוסיה, ביניהן צוללות טילים בליסטיים גרעיניים מדגם בוריי-A, צוללות דלתא-3 המיושנות, וצוללות התקיפה יאסן-M ואוסקר-II החמושות בטילי שיוט הרסניים.

משקיפים צבאיים הביעו דאגה רבה לגבי ההשפעה המבנית הפוטנציאלית של רעידת האדמה על רציפים, עגנים, מתקנים טכניים, רציפים יבשים ומערכות אלקטרוניות רגישות בתוך צוללות, בהתחשב בקרבת מוקד רעידת האדמה למתקנים גרעיניים תת-ימיים אלה.

למרות הצהרות רשמיות ממוסקבה המאשרות כי לא היו “נזקים קריטיים” או “אבדות אנושיות חמורות”, תמונות לוויין, צילומי וידאו של אזרחים ונתונים סייסמיים אזוריים מצביעים על כך שהמצב חמור הרבה יותר.

“אין לי מידע על נזק חמור לבסיסי הצי בקמצ’טקה”, אמר קצין בדימוס בחיל הים הרוסי, המכונה @Capt_Navy ב-X. “אני חושב שהדברים עדיין בטווח הנורמלי. הבסיסים האלה נבנו כדי לעמוד בתרחישים הגרועים ביותר, אפילו התקפות גרעיניות.”

עם זאת, אנליסטים ואסטרטגיים מזהירים כי מתקנים שנועדו לעמוד בתקיפות גרעיניות לא בהכרח יהיו חסינים מפני כוחות רוחביים, רעידות תהודה והרס תת-קרקעיים שעלולים להיגרם מרעידת אדמה בעוצמה 8.8.

בסיס ריבאצ’י ממוקם במרחק של כ-65 מיילים ימיים בלבד ממוקד רעידת האדמה והוא המרכז המבצעי העיקרי של הצוללות בוריי ובורי-A, שכל אחת מהן מסוגלת לשגר 16 טילים בליסטיים מדגם בולאבה (RSM-56), שכל אחד מהם נושא מספר ראשי נפץ גרעיניים מונחים באופן עצמאי.

 

עם זאת, תמונות לוויין מצביעות על כך שצוללת K-44 Ryazan Delta III נותרה עוגנת בבסיס ריבאצ’י, אם כי מצבה המבצעי נותר לא ברור.

הסכנה כאן אינה מוגבלת להיבט התיאורטי. רעידת אדמה בסדר גודל כזה המתרחשת במהלך פעולות תחזוקה קריטיות, במהלך פתיחת פתחי צוללות, או כאשר הן מחוברות לרשתות חשמל ותקשורת חופיות, עלולה להוביל לאסונות, כולל תזוזת גוף הצוללות, דליפות במערכות לחץ או תקלות חשמליות המשפיעות על צוללות והתשתיות הסובבות אותן.

הדאגה הבינלאומית מחריפה עקב נוכחותן של צוללות התקיפה יאסן-M ואוסקר-II באזור. צוללות אלו הן מרכיב מרכזי בדוקטרינת התקיפה המדויקת של רוסיה וחמושות בטילי קליבר, אוניקס, ואולי גם זירקון.

צוללות אלו מייצגות את הזרוע הימית העיקרית של רוסיה לביצוע תקיפות קונבנציונליות ארוכות טווח נגד מטרות יבשתיות וימיות, מה שהופך את פגיעותן במפרץ אבאצ’ה לפגיעות אסטרטגית שמוסקבה תתקשה להתעלם ממנה.

תמונות לוויין וסרטוני מדיה חברתית חשפו נזק נרחב לתשתיות האזרחיות של קמצ’טקה, כולל מבנים שקרסו, נמלים סדוקים וכבישים מעוותים, כולם ממוקמים בסמוך לאזורים צבאיים.

נתונים אלה הציתו ספקולציות לפיהן מתקנים צבאיים סמוכים – שהם ישנים וסודיים מטבעם – עשויים להיתקל בסדקים מבניים או נזקים נסתרים מתחת לפני השטח.

גורם מודיעיני ימי מערבי הצהיר כי השינויים במיקום הספינות עשויים להיות טבעיים או מקריים, אך כיסוי עננים וגילוי אינפרא אדום לקוי מסבכים את ההערכה.

החשדות מתמקדים בבלגורוד (K-329), הצוללת הגרעינית הגדולה והמסתורית ביותר בעולם. הצוללת, שתוכננה לשאת את הטורפדו הגרעיני פוסידון, המסוגל לפגוע בערי חוף בצונאמי רדיואקטיבי, כוללת גם ציוד ריגול ימי ושיבוש כבלי תקשורת וחיישנים תת-ימיים, מה שהופך אותה לכלי מרכזי באסטרטגיה האסימטרית של רוסיה.

אם הצוללת הייתה בתוך הבסיס בזמן רעידת האדמה או בתהליך תחזוקה, כל נזק מבני עלול להחליש את יכולות ההרתעה הגרעינית והריגול הימי של רוסיה. 

קרדיט: ערביכ דפנס     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות