“מחזירים עטרה ליושנה” בסוריה: הממשל החדש מעודד חזרת היהודים לכור מחצבתם

לאחר 34 שנים הרחק מארצו, חוזרים רבי יוסף חמרה ובנו הנרי לבירת סוריה, דמשק, ומשם הוא מכריז על תקוותו לשובם של שאר יהודי סוריה למולדתם. 

לאחר שמנו אלפים בתקופות קודמות, יש כיום פחות מ-10 יהודים בסוריה לאחר שהאחרון עזב בשנות התשעים של המאה הקודמת לאחר שחאפז אל-אסד התיר להם לנסוע. 

סצנות מתעדות את הרב ובנו קוראים בתורה בבית כנסת בלב דמשק, כשהם מעבירים בזהירות את אגודליהם על המילים הכתובות בכתב יד כאילו לא עזבו את ביתם מעולם. 

חאפז אל-אסד אסר זה מכבר על יהודים שחיים בסוריה לנסוע והם עמדו בפני הגבלות על השגת מקומות עבודה ובעלות על רכוש. 

בעקבות לחץ בינלאומי על אסד לאפשר להם לעזוב את הארץ, כמעט כל היהודים, שמנו אז אלפים בודדים בסוריה, עזבו תוך זמן קצר.

 

תוכנית הביקור

רבים מהם בחרו להתיישב בעיר ניו יורק, ביניהם יוסף חמרה, בן 77, ובנו הנרי, בן 48, שהיה נער כשהמשפחה החליטה לעזוב. 

לאחר הדחתו של בשאר אל-אסד בדצמבר, החלה משפחתו של הרב לתכנן ביקור היסטורי והפעם בסיוע ארגון החירום הסורי, קבוצת לובינג שבסיסה בארה”ב. 

בהודעת הארגון נמסר כי המשלחת נפגשה עם נציגי ממשלת המעבר הסורית, סיירה ברובע היהודי וביקרה בבית הכנסת ההיסטורי ג’ובר, אחד מבתי הכנסת היהודיים העתיקים בעולם, שנהרס במהלך מלחמת האזרחים. 

לרב הייתה הזדמנות לבקר את קבריהם של אביו וסבו, בעוד הנרי חזר לבית הספר בו למד בילדותו. 

כשצעדו בסמטאות הצרות של העיר העתיקה, פגשו הנרי וג’וזף שכנים לשעבר, ולאחר מכן התפעלו מהכתובות העבריות שנכתבו ביד בכמה בתי כנסת. 

“אני מקווה שהילדים שלי יבואו לכאן כדי לראות את בית הכנסת היפה הזה. זו יצירת אמנות”, אמר הנרי.

אך הוא הודה שחלק מהפריטים אינם קיימים יותר, כולל עותק של התורה בעל עלי זהב שהיה באחד מבתי הכנסת וכיום שמור בספרייה בישראל, אליה ברחו אלפי יהודים סורים במהלך המאה ה-20. 

 

בעוד שמצבם של בתי הכנסת ובית הספר היהודי בעיר העתיקה נותר טוב יחסית, בית הכנסת הגדול ביותר בסוריה בשכונת ג’ובר, מזרחית לדמשק, נהרס במהלך מלחמת אזרחים שנמשכה קרוב ל-14 שנים. 

בשכונת ג’ובר הייתה קהילה יהודית גדולה במשך מאות שנים עד לתחילת המאה ה-19, והמקדש נבזז בטרם נהרס. 

אבל המשלחת מסתכלת לעתיד. 

“בזמן שסוריה נבנית מחדש, הביקור הזה מייצג צעד לקראת שיקום החיים היהודיים במדינה ואישר מחדש שסוריה שייכת לכל תושביה, ללא קשר לאמונתם”, נכתב בהצהרה של הארגון. 

הנרי אמר כי נציגי משרד החוץ הסורי התחייבו להגן על המורשת היהודית, “אבל אנחנו צריכים את עזרת הממשלה, אנחנו צריכים ביטחון מהממשלה שזה יקרה”. 

ממשלת המעבר הסורית התחייבה “לכבד את כל הדתות”, אך תקריות של חוסר סובלנות דתית ממשיכות להדאיג מיעוטים וחילונים. 

 

הסורים חוששים שהרשות החדשה תתקדם לקראת הקמת שיטת ממשל דתית, תוך הדרת מרכיבים ונשים סוריות מפעילות פוליטית, למרות מאמצי סיעות האופוזיציה להרגיע את המיעוטים הדתיים במדינה ואימוץ שיח מתון יותר. 

בכיכר אומיה בדמשק דרשו מאות סורים ,בעקבות נפילת המשטר בדצמבר, הקמת מדינה אזרחית דמוקרטית. 

שם, ליד אנדרטת החרב המפורסמת של דמשק, התאספו גברים ונשים בגילאים שונים, שקראו כמה סיסמאות, כולל “הדת שייכת לאלוהים והמולדת שייכת לכולם”. חלקם נשאו כרזות בדרישה ל”מדינת אזרחיה וחוק”. באנר אחר נכתב: “אנחנו רוצים דמוקרטיה, לא תיאוקרטיה”. 

לאחר נפילת המשטר, נפגשו חברי הקונגרס האמריקני עם פעילים סורים שקראו למחוקקים לפעול להבטחת זכויות המיעוטים. 

המערב עוקב מקרוב אחר התנהלות שלב המעבר הסורי, במיוחד בכל הנוגע להגנה על זכויות אדם ומיעוטים.

“מילים לא יכולות לתאר את התחושות המרירות-מתוקות… החיבוק של תושבי דמשק לאחיהם היהודים, הרס בתי כנסת, מסגדים וכנסיות על ידי אסד, השמחה של היהודים הנותרים כשראו את רבם חוזר אליהם, קבלת הפנים החמה מממשלת דמשק החדשה ועוד הרבה יותר”, כתב מואז מוסטפא, ראש ארגון ה-Delegancy, a post a delegency לדמשק.

 

בפוסט שלו בבלוג הוא מצביע על תפקיד חשוב שיהודים בחו”ל יכולים למלא כשהוא אומר שהם “המסייעים הגדולים ביותר להסרת הסנקציות מעל סוריה”. 

לפי נתוני הארגון, יש כיום פחות מ-10 יהודים בסוריה, מספר שאינו מספיק כדי לעמוד במניין הנדרש לתפילה בציבור על פי כללי הדת. 

“היינו כמו אחים (בסוריה), לא רק עם השכנים, אלא גם עם עוד קבוצות דתיות סוריות שחיות כאן. אנחנו יכולים לעשות את זה שוב”, אמר הרב יוסף חמרה. 

חברי המשלחת אינם שוללים ביקורים נוספים בסוריה, הקמה מחדש של מרכזים יהודיים וחזרה של יהודי סוריה שיכולים לסייע במאמצי השיקום. 

 

קרדיט: אלחורה    קרדיט לתמונות: מואז מוצטפא ורשתות חברתיות