צבא מרוקו הזמין 500 כטב"מים מתאבדים. מה הקשר לישראל ?
הכוחות המזוינים המלכותיים של מרוקו חתמו על חוזה עם החברה המרוקאית Aerodrive Engineering Services לאספקת 500 כטב"מים מתאבדים לצבא, כחלק ממהלך של רבאט לשיפור יכולותיה בתחום הרחפנים ומערכות לחימה מודרניות.
על פי אתר האינטרנט " אפריקה מודיעין ", החברה המרוקאית המתפתחת הצליחה להשיג את החוזה הצבאי החשוב הזה, המהווה דחיפה משמעותית למגזר תעשיות הביטחון הלאומיות, במיוחד בתחום התחמושת הניידת, שהפכו למרכיב חיוני בלוחמה מודרנית הודות ליכולתם לבצע תקיפות מדויקות נגד מטרות קבועות ונעות.
העסקה עליה חתמה חברת Aerodrive Engineering Services (AES) המרוקאית לאספקת 500 כטב"מים מתאבדים (חימוש משוטט) לצבא מרוקו מבוססת על פיתוח וידע עצמאיים של החברה, כחלק מהמאמץ של רבאט להשגת אוטונומיה תעשייתית-ביטחונית.
מקור הידע והקשר הישראלי:
מקור הידע של Aerodrive Engineering Services
- פיתוח מקומי: AES היא חברת סטארט-אפ מרוקאית שהוקמה על ידי סופיאן אמגי (Soufiane Ammagui). היא הצהירה על פיתוח כלי הטיס הצבאי הראשון שיוצר כולו במרוקו, ה-Atlas Istar, המיועד למשימות מודיעין וסיור.
- הון אנושי: צוות המהנדסים של החברה מורכב מבוגרי אוניברסיטאות מרוקאיות, ביניהן אוניברסיטת מוחמד השישי הפוליטכנית (UM6P).
- תנאי החוזה: העסקה הנוכחית כוללת תנאי להקמת מפעל ייצור באזור בנסלימאן (Benslimane) עד שנת 2027, במטרה להבטיח את המשך הפיתוח והייצור המקומי העצמאי.
ההקשר הישראלי
חשוב להבחין בין הפרויקט העצמאי של AES לבין שיתופי הפעולה הרשמיים והרחבים של מרוקו עם ישראל באותו התחום:
- מפעלי ייצור ישראליים במרוקו: חברת BlueBird Aero Systems (חברת בת של התעשייה האווירית לישראל) חנכה במקביל מפעל ייצור במרוקו לייצור כטב"מים מתאבדים מדגם SpyX.
- העברת טכנולוגיה (ToT): במסגרת הפרויקטים עם החברות הישראליות, מהנדסים מרוקאים עוברים הכשרה מקצועית בישראל ובמרוקו כדי ללמוד את שלבי הייצור, התחזוקה והתפעול של המערכות הישראליות.
- רכש ישיר: מרוקו רכשה בעבר מישראל כטב"מים מתאבדים מסוג "הארופ" (Harop) ומערכות נוספות כמו ה-WanderB וה-ThunderB.
לסיכום: בעוד שמרוקו אכן מקבלת ידע טכנולוגי נרחב מישראל בתחום הכטב"מים דרך מיזמים משותפים עם התעשייה האווירית ו-BlueBird, החוזה הספציפי עם חברת Aerodrive Engineering Services מוצג בתקשורת ובדיווחים המקצועיים כמהלך המבוסס על יכולות פיתוח מקומיות של התעשייה המרוקאית הצעירה.
