מה האינטרס הישראלי ברקע התגברות מלחמת האזרחים בסוריה, וממה יש להיזהר ולא לאפשר לו להתרחש. דיעה
ההתפתחויות השנות במזרח התיכון, מתרחשות לעתים כדברים שלא נצפו לעין, אנו חיים באזור משוגע, ולכל אחד אינטרס שונה ולא תמיד מתחבר זה לזה.
עם כניסת הסכם הפסקת האש לפועל בלבנון, בסוריה פלגי המורדים ואופוזיציה הסורית החלו בלחימה נגד משטר אסד, נאמני אסד, המיליציות הפרו-איראניות, חיזבאללה וצבא רוסיה ועוד, המתקפה עד להלילה הזה נחשבת למוצלחת במיוחד, עם כבישת ערים ונקודות מפתח חשובות למשטר אסד, כמעט באופן מלא.
הארגונים החברים בחמ”ל הפלגים המאוחד של המורדים הסורים, “הצבא הלאומי” והאופוזיציה הסורית, אינם חובבי ציון, אך בעת זו פועלים למען האינטרס הישראלי.
הארגון החזק בארגוני המורדים הוא “היאת תחריר א-שאם” – ארגון טרור סלפי ג’יהאדיסטי המסונף לאל-קאעידה, ונחשב לזרוע של אל-קעידה בסוריה, הארגון איחד תחתיו שורת ארגונים סונים סלפים ג’יהאדיסטים בעלי שאיפה לאמירות אסלאמית.
מנהיגם הוא אבו מוחמד אל-ג’ולאני, (שמו המחתרתי) היה ממקורביו של אבו מוסעב א-זרקאווי מנהיג אל-קאעידה בעיראק לשעבר, פעל נגד צבא ארה”ב בשנת 2003, עד שנעצר ע”י ארה”ב, ב-2008 שוחרר ושב לפעילות טרור של אל-קאעידה, ומונה לראש המבצעים של אל-קאעידה במחוז מוסול בעיראק, עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג דאע”ש, ביקש ממנו לנסוע לסוריה, ולהקים את ארגון גבה’ת א-נוצרה, כארגון מקביל לעיראק, הוא התנגד לבקשת אבו בכר אל-בגדאדי לשלב את ארגונו גבה’ת א-נוצרה, תחת הכותרת “המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט”, אל-ג’ולאני התנגד לדרישה באופן נחרץ, ולמעשה שבר את האימון בו מצד אל-בגדאדי, התנתק מדאע”ש, ונשבע אמונים למנהיג אל-קאעידה העולמי איימן א-זוואהירי, שהכריז כי גבה’ת א-נוצרה, היא סניף של אל-קאעידה, אל-ג’ולאני ניצל מ-8 ניסיונות חיסול, והלילה נטען כי בוצע ניסיון חיסול שלו באידליב, בתקיפה של הרוסים נגד מפקדה של היאת תחריר א-שאם, שלא ידועה נכון לרגע זה התוצאות שלה והאם נכח בה גם אבו מוחמד אל-ג’ולאני.
עם השנים היה נראה כי אל-ג’ולאני “התמתן” בקיצוניות שלו, ואינו שואף להקים מדינה סונית אסלאמית, אך יש מי שמטיל בכך ספק.
בעת הזו לישראל יש אינטרנט מובהק במתרחש בסוריה, ובפגיעה בצבא אסד, כבישת השטחים ע”י המורדים, והעסקת הציר האיראני, אם זאת המורדים הסורים אינם חובבי ציון, ולא בטוח שיסתפקו רק בכבישת שטחים, אם יצליחו להפיל את משטר אסד, ולדחוק את הנוכחות הרוסית-איראנית במדינה.
יש לציין כי איראן תנסה לנצל זאת לצורך העברת כוחות מעיראק ותימן כתירוץ ללחימה נגד המורדים, ויש כבר דיבורים כי החות’ים ישלחו אלפי לוחמים, לצד אל-חשד א-שעבי בעיראק, כתגבור לכוחות האיראנים במדינה, ובעתיד הכוחות ישארו בסוריה לחיזוק הנוכחות האיראנית ולחימה נגד ישראל, לישראל אסור לאפשר לחות’ים והמיליציות השיעיות בעיראק לשלוח כוחות חדשים לסוריה.
האינטרס הישראלי בעת הזו, העסקת הציר האיראני בזירה הפנימי סורית, תוך החלשת הציר השיעי בסוריה, ומנגד החלשת המורדים הסורים, תוך שמירה על דרום סוריה כנקיה מנוכחות מורדים סורים ג’יהאדיסטים.
האינטרס הישראלי המוהבק הוא שהמורדים לא יכבשו את סוריה כולה, אלא חלקים ממנה, וינהלו לחימה רבת חודשים נגד משטר אסד והציר האיראני, תוך החלשה של אלו ואלו, זה יתרום רבות למאמץ הישראלי להחלשת “ציר ההתנגדות” ומשטר אסד.
לישראל אסור לסמוך על שלום זמני עם מדינות ערב, אלא לאמץ את תפיסת הביטחון שלה, ולהתכונן לרגע של שינוי המציאות, או מתקפה נגדה, זה נכון למצרים, ואף ירדן, וזה גם נכון למול המורדים הסורים, ובמיוחד ארגון היאת תחריר א-שאם, שנחשב כשלוחה של אל-קאעידה בסוריה, שנכון לרגע זה נילחם נגד משטר אסד והציר השיעי, אבל בעתיד יכול להתהפך נגד ישראל, ולתקוף אותה מדרום סוריה.
קרדיט: ערוץ הטלגרם חֲנַנְאֵל אָבִיב ◇ حننئيل أبيب קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות