המטרה טהרן: מאחורי הקלעים של מבצע השתלטות המוסד על ארכיון הגרעין. חלק א’

אישה רגילה נהגה להסתובב בכל יום בשכונת שוראבאד באחד הפרברים הדרומיים ביותר של טהראן. היו לו מראה והתנהגות כל כך רגילים שהוא לא משך את תשומת ליבו של אף אחד; שפתה הפרסית הייתה שוטפת ובגדיה היו כמו של כל שאר הנשים במקום; עם החיג’אב שכל אישה אחרת לובשת בשכונת העניים ומעמד הפועלים הזו.

האישה בסיפור שלנו מעולם לא הלכה לבדה ברחוב, וכמו בשכונות דתיות ופנאטיות, תמיד הלך לצידה גבר. כשהסתכלתם עליהם, הם נראו כמו זוג רגיל לחלוטין, עניים ועסוקים בניסיון לעבור את ההמולה של חיי היומיום שלהם ואת פרנסתם הקשה.

המאבטחים ששמרו על אחד הבניינים הנטושים באזור התעשייה המרוחק  של טהראן, מעולם לא הקדישו תשומת לב מיוחדת לאישה הזו או לגבר שאיתה. אולי, בצד השני של הסיפור, המחסן שגם הם שמרו היה כל כך פשוט וללא שום סימן מיוחד שאיש לא שם לב אליו. כאילו יש מחסן של גרוטאות ברזל או עצים שבעליו, מחשש שמא ייגנבו גרוטאות הברזל והעץ, העמיד כמה אנשים שישמרו על המחסן; משחק מאוזן כדי להטעות את היריבים.

השומרים של אותו מחסן, אפילו לא שמו לב שאותה אישה עם מראה שונה, אבל עדיין מאוד נורמלית ורגילה, עברה על ידם פעם אחר פעם.

 

לדברי שני סופרים ישראלים, השומרים הללו לא יכלו אפילו לדמיין בסיוטים הגרועים ביותר שלהם שהאישה ה”רגילה” הזו היא אזרחית ישראלית, סוכנת מוסד בעלת תואר בהנדסה, שמבצעת את אחת המשימות המסוכנות ביותר של אסוף מידע על המחסן “הפשוט”.

איסוף המידע הוזמן על ידי המוסד, סוכנות למבצעי חוץ המיוחדים של ישראל. אילו היו חושדים בזוג, אחד מ”המבצעים הנועזים ביותר בתולדות המוסד”, כפי שנקרא, היה כנראה נכשל.

מספרים כי ביום בו השתתף יוסי כהן, ראש המוסד דאז, בישיבת ראשי סוכנויות הביון של המערב בארה”ב, קמו הנוכחים ומחאו לו כפיים לאות הערצה על המבצע הנועז של המוסד לגניבת ארכיון הגרעין של איראן. בחלק מכלי התקשורת בעולם, המבצע הזה מכונה כבר זמן רב כמשימה שעלתה על כל משימה מדהימה אחרת בעולם המסתורי של הריגול והמודיעין.

בשיא הוויכוחים האינטנסיביים בתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ לפרישת ארה”ב מה-JCPOA או להישארות וושינגטון בהסכם הגרעין הזה עם איראן, שישראל התנגדה לו בתוקף עוד מזמן ממשל של ברק אובמה, בנימין נתניהו הסיר את הווילונות השחורים משני מדפים.

 

זמן קצר לאחר מכן, דונלד טראמפ חתם בגאווה על הצו להסיג את ארצות הברית מה-JCPOA בחדר הסגלגל של הבית הלבן.

הדיווח על שליחת סוכנת ישראלית לאיסוף מידע ממחסן שוראבאד, שאיפשר מאוחר יותר להכין תוכנית לשלוח 24 סוכנים נוספים לפרוץ את המנעולים ולשנע את ארכיון הגרעין מדרום טהראן למטה המוסד בתל. אביב, הוא אחד החלקים המרתקים של ספר חדש שראה אור עד כה בנוגע למבצע הזה.

ספר זה נכתב כתוצאה ממחקרם של שני סופרים ועיתונאים ישראלים; יונה ג’רמי בוב, כתב צבאי בכיר שכותב גם ב”ג’רוזלם פוסט” ככתבו באירופה, ואילן אביתר, שהיה בעבר עורך מחלקת החדשות של הג’רוזלם פוסט; לשני הכותבים רקע עשיר בסיקור נושאים הקשורים לענייני ביטחון ישראלים ואזוריים. הם רואים במבצע השגת מסמכים בשוראבאד יוצא דופן לחלוטין ויוצא דופן מבחינת רמת המורכבות והנועזות.

עיצוב הכריכה של הגרסה האנגלית של הספר

הספר עם השם האנגלי “Target; טהראן” וגרסתו העברית פורסם תחת הכותרת “מוסד בטהרן”.

 

לדברי המחברים, סיפור הניסיון להשיג את ארכיון הגרעין של איראן במוסד החל ב-2016; זמן קצר לאחר שנכנס יוסי כהן לתפקיד ראש המוסד בתום שירותו של תמיר פרדו. אלוף מילואים מאיר דגן, שהיה ראש המוסד לפני פרדו, נהג לדבר בסרקזם על “יד אלוהים” בנוגע לאירועים המסתוריים שקרו בתוכנית הגרעין של איראן, שהאטו את התקדמות התוכניות הללו.

הספר מבוסס גם על שיחה עם בכירי המוסד לשעבר על הריגתו של מוחסן פחריזדה, אותו כינה בנימין נתניהו אבי הפצצה הגרעינית של איראן באותה “הצגה” שחשפה את גישתה של ישראל לארכיון הגרעין של איראן, ואמר “זיכרו את השם הזה של רוברט אופנהיימר האיראני” הזה.

בספר מוזכרים גם פעולות רבות נוספות המיוחסות לישראל שהמדינה מעולם לא לקחה עליהן אחריות, כמו סדרת הפיצוצים המסתוריים בסוף האביב ותחילת קיץ 2020 במתקן נתנז. ייתכן שמבצע שוראבאד הוא המבצע היחיד שישראל לקחה עליו אחריות, ושאר האירועים יוחסו למוסד בלבד.

 

מחברי הספר אמרו לתקשורת הישראלית שהרעיון לכתוב ספר כזה עלה בדמיונם לאחר מסיבת העיתונאים של בנימין נתניהו והקל את הגישה לאנשי המוסד לדבר על הסיפור הזה, ואחרי זה, הבעיה היחידה נשארה לרכוש את האמון של הבכירים האלה שיגלו פרטים.

לדברי הכותבים, יוסי כהן הסכים לחלוטין עם בנימין נתניהו שמאמץ כולל לפרק את ה-JCPOA הוא “הכרח”. אבל נתניהו אמר לכהן שלא מספיק לשכנע את העולם שאיראן משקרת לגבי תוכנית הגרעין שלה, אלא עלינו להוכיח את השקר הזה.

המוסד היה מודע אז לקיומו של ארכיון הגרעין של איראן, אך מיקומו ותכניו המדויקים עדיין היו סודיים. יוסי כהן החליט להשיג את הארכיון הזה בכל זאת.

 

הספר חושף  “פגישה מכרעת” במטה הנהגת המוסד, בה המשתתפים, מלבד יוסי כהן, אהוד לביא, ראש מחלקת המבצעים החשאיים של המוסד המובחר במטה המכונה “קסריה” והאדם. ממונה על הפעולות בשטחי האויב, דדי (דוד) ברנע ראש “צומת” בארגון הביון המוסד היה אז אחראי על הגיוס והניצול של משאבי המודיעין האנושי, וד”ר אייל חולטה עמד בראש המחלקה הטכנולוגית של המוסד.

דוד ברנע הפך לראש המוסד אחרי כהן ועדיין מכהן בתפקיד זה, ואייל חולטה, שנולד מאם איראנית ואב אירופאי, עמד בראש המל”ל במהלך כהונת  נפתלי בנט ויאיר לפיד כראשי ממשלת ישראל.

קרדיט: רדיו פרדה    קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות