ההפרות המצריות בסיני הפכו כבר לשיטפון! המצב בסיני כיום לעומת מה שהוסכם בהסכמי השלום

הפריסה המעודכנת של צבא מצרים בסיני, נכון לשנים 2025–2026, משקפת התעצמות משמעותית החורגת מהסכמי השלום המקוריים. על פי דיווחים והערכות ביטחוניות, מצרים מחזיקה כיום בסיני כוח צבאי המוערך בכ-40,000 עד 66,000 חיילים.
פריסת הכוחות ומוקדי כוח
הכוחות בסיני מאוחדים תחת "הפיקוד המאוחד לאזור שממזרח לתעלה" ומחולקים בין שתי הארמיות המרכזיות:
  • הארמייה השנייה: חולשת על צפון סיני (גזרת אל-עריש, רפיח ושייח' זוויד).
  • הארמייה השלישית: פועלת במרכז ובדרום סיני (כולל גזרת ג'בל אל-חלאל, סואץ וטאבה).
יכולות צבאיות  וכלי מלחמה באזור ג'בל אל-חלאל והגבול
באזור שבין אל-עריש לגבול ישראל (הכולל את ג'בל אל-חלאל), זוהתה נוכחות של יחידות עילית ואמל"ח מתקדם:
  • שריון וחי"ר ממוכן: פריסה של טנקי Abrams (מהמתקדמים בצבא מצרים) ונגמ"שים באזורים שבהם הותר בעבר חימוש קל בלבד.
  • הגנה אווירית: הצבת מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח מסוג HQ-9B וסוללות טילים מתקדמות.
  • מתקנים תת-קרקעיים: הקמת בונקרים מבוצרים ומתקני אחסון בבטן ההרים (כדוגמת הדיווחים על ג'בל אל-חלאל) המיועדים לפיקוד ושליטה ואחסון טילים.
  • תשתית אווירית: הרחבת מסלולי המראה בשדות תעופה בסיני (כמו רפיד ואום חשיבה) המאפשרת פעילות של מטוסי קרב.
תרגילי פתע ומתח בגבול
לאחרונה (אפריל 2026) דווח על תרגילים צבאיים נרחבים באש חיה שמבצע צבא מצרים במרחק של כ-100 מטרים בלבד מגדר הגבול עם ישראל. תרגילים אלו, שכללו כוחות שריון וחי"ר, עוררו דאגה רבה בקרב תושבי עוטף עזה ודרום ישראל.
מצרים רשמית טוענת כי ההתעצמות נועדה ללחימה בטרור בסיני ולמניעת פריצה של פליטים מרצועת עזה, אך בישראל גובר החשש כי מדובר בשינוי דוקטרינה למצב התקפי.
ההבדלים בין אזורי הדילול (A, B, C, D)לפי הסכם השלום לבין המצב הקיים כיום בשטח
הנספח הצבאי של הסכם השלום (1979) חילק את סיני לארבעה אזורים מרכזיים (A, B, C במצרים ו-D בישראל), כדי ליצור חיץ אסטרטגי ולמנוע חיכוך צבאי ישיר. נכון ל-2026, קיימת מתיחות רבה בין ישראל למצרים סביב מה שמוגדר בירושלים כשחיקה משמעותית של מגבלות אלו.
להלן ההבדלים בין ההסכם המקורי למציאות המדווחת כיום בשטח:
אזורי הדילול לפי ההסכם המקורי
  • אזור A (ממזרח לתעלת סואץ):מותרת החזקת דיוויזיית חי"ר ממוכנת אחת בלבד (עד 22,000 חיילים, 230 טנקים ו-480 נגמ"שים).
  • אזור B (מרכז סיני):מותרת החזקת ארבעה גדודי משמר גבול בלבד (מצוידים בנשק קל ורכב גלגלי) לתמיכה במשטרה האזרחית.
  • אזור C (מזרח סיני עד הגבול):מותרת שהיית משטרה אזרחית וכוח המשקיפים הרב-לאומי (MFO) בלבד. חל איסור מוחלט על נוכחות צבאית, טנקים או ארטילריה.
  • אזור D (רצועה צרה בתוך ישראל):מותרת החזקת ארבעה גדודי חי"ר ללא טנקים או ארטילריה.
המצב בסיני ב-2026: מה השתנה?
בשנים האחרונות, ובדגש על 2025-2026, התמונה בשטח השתנתה דרמטית, לרוב תחת הצידוק המצרי של "לחימה בטרור" או "שמירה על יציבות אזורית":
המאפיין הסכם השלום (המקורי) המציאות המדווחת (2026)
סך כוחות בסיני הגבלה מחמירה (בעיקר באזור C) הערכות של 40,000-66,000 חיילים הפרוסים ברחבי חצי האי.
נוכחות צבאית באזור C משטרה אזרחית בלבד פריסת חטיבות צבא, יחידות קומנדו ומערכות HQ-9B (הגנה אווירית).
שריון וארטילריה מוגבלים לאזור A בלבד טנקי אברמס וארטילריה כבדה נראו באימונים בקרבת הגבול.
תשתיות אסטרטגיות שדות תעופה אזרחיים בלבד בניית מתקנים תת-קרקעיים עמוקים והארכת מסלולים לשימוש צבאי.
אימונים צבאיים בתיאום מוגבל הרחק מהגבול תרגילי פתע באש חיה בטווח ראייה מגדר הגבול עם ישראל.
המשמעות עבור ישראל
בעוד שבעבר ישראל העניקה אישורים זמניים וחריגים להכנסת כוחות מצריים לסיני כדי לסייע במלחמה בדאעש, כיום גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מביעים דאגה כי מצרים הפכה את החריגות הללו לעובדות קבועות בשטח. ישראל פנתה לארה"ב (כערבה להסכם) בדרישה להחזיר את המצב לקדמותו ולפרק תשתיות צבאיות מפרות.
ישראל יכלה בעבר לאלץ את מצרים לחדול מהפרותיה ולהסיג את כוחותיה לאחור , לפני החתימה על הסכם מכירת גז ביותר מ-30 מיליארד דולר , אך היא בחרה להתעלם. המצב כרגע בשטח נראה כאילו הוא בלתי הפיך בעליל. בכי לדורות כבר אמרנו!
להלן  מפה המפרטת את אזורי הביטחון (A, B, C, D) בסיני לפי הסכם השלום, תוך סימון האזורים שבהם דווח על הפרות משמעותיות:
הסבר על אזורי החלוקה והפרות ההסכם:
  • אזור A (מערב סיני): אזור הדיוויזיה. כיום ישנה חריגה משמעותית בכמויות הטנקים והארטילריה מעבר ל-230 הטנקים המותרים.
  • אזור B (מרכז סיני): אזור גדודי משמר הגבול. כיום פרוסים בו כוחות חי"ר ממוכן ושריון שאינם אמורים להימצא שם.
  • אזור C (מזרח סיני והגבול): אזור המשטרה האזרחית. זהו האזור שבו מתבצעות ההפרות החמורות ביותר, כולל הצבת מערכות הגנה אווירית מתקדמות (כמו HQ-9B), פריסת חטיבות צבא סדירות ובניית תשתיות צבאיות קבועות בתוך בטן ההרים (כמו בג'בל אל-חלאל).
  • אזור D (רצועה צרה בישראל): אזור הגבלת הכוחות בצד הישראלי, הנשמר בהתאם להסכם.