מעט ריאליות על שער הריאל האיראני
עברו שלושה שבועות מאז שעדכנתי אתכם על שער הריאל האיראני, ושבועיים מאז שסיפרתי לכם שאין לי כוונה להשתתף בחגיגת האופטימיות ששופרות התעמולה של משטר המלות יחד עם עיתונאים ופרשנים בתקשורת המערבית, דחפו בכל מקום כדי להראות שהנה מיד הריאל האיראני יתחזק ויחזור לימיו כקדם והכלכלה האיראנית תתאושש, וכמובן שהכל בזכות הישגים מופלאים של המשטר הנהדר בתבל, שהוביל לחתימת הסכם לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם הסעודים ושממש מעבר לפינה מחכות גם כל שאר המדינות שניתקו עם איראן את יחסיהן.
מאז שרק לפני חודש ב 26 בפברואר, שער הריאל הגיע לשפל של כל הזמנים, ועבר את הרף של 600 אלף ריאל לדולר, התחזק הריאל, עד שהגיע ב 12 במרץ לשער של “רק” 438 אלף ריאל לדולר, ומאז החלה מחדש מגמת ירידת שער המטבע האיראני, ועם או בלי הסכם לפתיחת השגרירויות מחדש עם ערב הסעודית, בחריין ומדינות אחרות ששמן עולה בחדשות, ושהנה עוד מעט האיראנים יחדשו איתם יחסים, הריאל ממשיך לרדת וכיום עומד על 538,500 ריאל לדולר, כלומר שבמשך שבועיים (12 במרץ עד היום 29 במרץ) שוב צנח הריאל במאה אלף ואיבד מערכו כ 23%.
מסתבר שבניגוד לאופוריה שניסה המשטר לשדר באמצעות החגיגה התקשורתית של שופרות התעמולה והעיתונות המערבית שהדהדה את סיפור ההסכם בין האיראנים לסעודים שהושג בתיווך סין, את האיראנים הסיפור המשיך פחות, והכלכלה האיראנית צריכה יותר מאשר סיפורים בתקשורת של המשטר או של המערב, והתחזקות הריאל שהחלה ב 27 בפברואר, ונמשכה גם יומיים אחרי חתימת ההסכם ב 10 במרץ, שינתה כיוון מאז הריאל רק ממשיך להיחלש (או לדשדש במקרה הטוב).
גם הפעם לא אשתתף בחגיגות הפרשנות על הסכמים מדיניים או מסחריים שמכונת התעמולה האיראנית האיראנים דואגת לספר לכל מי שמוכן לשמוע, ואשאר ספקן לגבי דיווחים על שממש מעבר לפינה, צפויה התאוששות מופלאה לכלכלה האיראנית, ואחכה לראות אם ומתי יראה האזרח האיראני הפשוט, את מחירי המזון יורדים, ומתי יגמר המחסור בגז לתעשייה ולבתי האזרחים, ומתי יסתיים המחסור בדלק בתחנות הדלק.
ואם כבר אשמים במחסור בדלק – כבר איני תוהה (כי זה פשט לא יקרה…) מתי יפסיקו המולות להאשים את נהגי המשאיות והאוטובוסים שבגללם נגרם מחסור בסולר, כי הם מתקינים מיכל סולר נוסף ברכבם, או להאשים את מבריחי הדלק הבלוצ’ים שמבריחים מכלי פלסטיק וג’ריקנים של דלק לפקיסטן (ראו גם את “הסיפור מאחורי הסיפור, של תמונת רכב העולה באש ושל מחוז שלם” שבקובץ המצורף לפוסט זה, או באתר נציב (כולל תמונות להמחשה) ויתחילו לעשות סדר ולהאשים את אנשי משמרות המהפכה שעושים יד אחת עם מנהלי בתי הזיקוק, ומבריחים באופן מאורגן דרך נמלי המפרץ, מטען אחרי מטען של מכליות של סולר ובנזין…)
אז למרות שעיתוני איראן מלאים בכתבות שמחות ועולצות שמספרות לקוראים שישראל בוערת ומתפוררת ושממש כבר אפשר לראות את חורבנה הקרוב של ישראל, האיראנים לא ממש שמחים בשמחת משטר המולות, וגם אם יש מבין האיראנים שמביעים דאגה למתרחש בישראל, ושמאחלים רק טוב למדינת ישראל ולעם היושב בציון, את רובם יותר מעניין המצב באיראן הקורסת, הכלכלה המרוסקת, העוני המעמיק, והסכנה הצפויה לכל מי שמעז להביע את רצונו לחירות, מטעם משטר דיקטטורי רצחני, ולמרות שצפויה למפגינים ברחובות איראן סכנת מוות, הם ממשיכים לצאת לרחוב למחות ולהפגין, ולהתריס בפני המשטר הרקוב והמושחת, שאותו הם מייחלים להפיל.
קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון קרדיט לתמונה: רשתות חברתיות