צוללת ישראלית שאספה מודיעין במימי אלג'יריה נחשפה והונסה. מה מאחורי?

ב -1 באוקטובר 2021 פרסם האתר הצרפתי Mena Defense לעניינים צבאיים דו"ח המאשר את התרחשותו של אירוע ימי ליד המים הטריטוריאליים של אלג'יריה, שבמהלכו צוללת אלג'ירית רדפה אחר צוללת ישראלית.

המשרד אישר כי לא היו אירועים ב -29 וב -30 בספטמבר 2021, וכי  "הידיעות שהופצו בכלי התקשורת, קטגורית – אינן נכונות".

אתר Mena Defense אישר מחדש ב -2 באוקטובר 2021 כי הוא אינו מדבר על תקריות שאירעו באותם יומיים שציין משרד ההגנה, אלא יום קודם לכן.

האתר ציין כי התקרית שאליה התייחס התרחשה ב -27 בספטמבר, כלומר לפני תחילת התמרונים ובמהלך פינוי השטח הימי לקראתם.

האתר הדגיש עוד כי "תוך הכנת השטח לתמרון והרחקת כלי שייט מסחריים למניעת תאונות ועיניים סקרניות, אירעה התקרית וצוללת ישראלית מדגם דולפין זוהתה באמצעות מכ"מים פסיביים " (وسائل سلبية).

צויין עוד כי "הצי האלג'ירי עקב אחר הצוללת הישראלית, ואילץ אותה לעלות לפני השטח במים בינלאומיים ולאחר מכן לעזוב את האזור".

מה קרה?

על פי מה שאמר קפטן חיל הים המצרי לאתר החדשות "אלאיסטיקלאל", כלי שייט ימיים מתגלים מתחת למים באמצעות שני סוגי ניטור.

הראשון, באמצעות "מכ"מים אקטיביים", הפולטים גלי קול, החוזרים אחורה כאשר הם פוגעים בדפנות כלי השייט מתחת למים וחושפים את מיקומם למרכז הניטור שפלט את האות.

השני מבוסס על מערכת "ניטור פסיבי", העושה שימוש במכ"מים שיכולים לאסוף את גלי הקול של מכ"מים תת מימיים  של האויב (גלי סונאר), או לזהות רעש ממנועי כלי שייט ימיים, ולאתר את מיקומם.

האתר "מינה דפנס" ציטט ממקורותיו כי מיד לאחר גילוי הצוללת הישראלית "החליט הפיקוד האלג'יראי לעקוב אחריה באופן פסיבי, ללא סונאר כדי להימנע מאיתור נגדי על ידי צוללת הדולפין".

מהאתר הצרפתי נמסר כי הכוחות האלג'יריים חשפו את הצוללת הישראלית דולפין באמצעות מערכות לזיהוי ואיתור קול של הצוללת האלג'ירית מדגם "קילו".

הוא ציין כי "מטוסי חיל האוויר האלג'יראי מילאו תפקיד מרכזי במבצע, באמצעות שני מסוקי סופר לינקס נגד צוללות, בעוד ששתי צוללות אלג'יריות אילצו את הצוללת הישראלית לברוח צפונה.

הוא הסביר כי הצוללת הישראלית "דולפין" עלתה אל פני המים, אינדיקציה לכך שנטשה את משימת הריגול והתרחקה מחופי אלג'יריה.

האתר אישר כי יש לו עדויות לתקרית ב -27 בספטמבר, בנוסף לכך שיש גם אינדיקציה באתר השוודי FlightRadar24 (המתמחה בעיקר במעקב אחר תעבורה אווירית בינלאומית) כי באותו היום התערב חיל האוויר האלג'ירי, המתמחה בלוחמה נגד צוללות.

הוא הדגיש כי התערבותו של אלמנט אלג'ירי זה מעידה על "אזהרה" בהקשר זה, שהוא גילוי נוכחותה של הצוללת הישראלית ואילוצה לעזוב את האזור בו ניסתה לרגל אחר התמרון הימי האלג'ירי.

מינה דיפנס ציטטה ממקורותיה כי "כוח משימה אלג'ירי שמנה שתי צוללות מסוג Project 636 ומטוסי צי ללוחמת צוללות Mk-140 מסוג Super Lynx המצוידים בטילי טורפדו MU90 יכלו להטביע את צוללת האויב ".

האתר תהה האם ההתעניינות הישראלית המחודשת בצבא אלג'יריה והריגול אחריה קשורה למתיחות בין אלג'יריה למרוקו ומערכת היחסים של תל אביב עם רבאט, או שמא מניעים אחרים מאחורי זה?

דארקו טודורובסקי, העורך הצבאי של אתר "בלקן איסט" הרוסי, אישר את תקרית הצוללת הישראלית שריגלה אחר אלג'יריה ואת ניסיונה "לעקוב אחר אימוני שיגור  טיל השיוט "קלאב- S" מצוללת אלג'ירית".

הוא כתב בטוויטר: "הצוללת הישראלית מדגם דולפין ניסתה לעקוב אחרי אימוני שיגור טיל שיוט מצוללת במסגרת תמרונים ימיים , אך היא התגלתה ע"י 2 צוללות אלג'יריות ואולצה לעלות על פני השטח ולהסתלק מהאזור".

העיתונים הישראלים והאלג'ירים התעניינו באירוע, ומנכ"ל תאגיד השידור הישראלי לשעבר, העיתונאי יוני בן-מנחם, כתב על מה שפורסם על מרדף כוחות הצי האלג'ירים אחר צוללת ישראלית, מבלי לאשר או להכחיש.

ריגול וכעס

על פי אתרים המתמחים בענייני הגנה וצבא, הימצאות הצוללת הישראלית ליד המים הטריטוריאליים של אלג'יריה, נועדה לבדוק את תגובותיו של הצי האלג'ירי.

לדבריה, התרגיל האלג'ירי היה מורכב וכלל ספינות מלחמה רבות, ולכן זו הייתה הזדמנות לישראלים לאסוף מודיעין ונתונים אלקטרוניים משידורי חיל הים האלג'ירי.

אתר Mena Defense, המתמחה בניתוחים צבאיים, אישר בדו"ח שלו ב -2 באוקטובר 2021 כי "מטרות הצוללת הישראלית הן לאסוף מידע מודיעיני וטכני אודות הצוללת החדשה של אלג'יריה מדגם דולפין".

כמו כן ציין האתר כי אפשר והצוללת הישראלית הגיעה לאזור התרגיל כדי לאסוף מידע מודיעיני על שיגור, טווח פעולה והשפעת טילי השיוט מדגם "קליבר" מצוללת אלג'ירית.

במהלך התמרונים שביצע חיל הים האלג'ירי, בפיקוד הצבאי השני בצפון מערב המדינה ליד הגבול עם מרוקו, בהם השתתפו כמה ספינות, כולל צוללות מדגם 636 ששיגרו טילי קליבר.

צוללות 636 הרוסיות מפורסמות בהיותן גרסה משופרת של צוללות הקילו והיותן שקטות במיוחד, ובאלג'יריה יש שישה מהן המצוידות בטילי שיוט רוסית מדגם קלאבר קלאב- S היכולים לפגוע במטרות המרוחקות עד כ-300 ק"מ.

בין אלג'יריה לישראל אין יחסים דיפלומטיים, שכן הראשונה תומכת ביישות הפלסטינית, דוחה את הנורמליזציה ועוינת את ישראל.

ההערכה הרווחת היא כי ריגול ישראלי אחר צבא וחיל הים האלג'יריים הוא חלק מהעוינות בין שני הצדדים, וניסיון להעמיק את הקרע בין אלג'יריה למרוקו.

אלג'יריה הובילה קמפיין לדחיית קבלת ישראל כחברה באיחוד האפריקאי, לאחר שהודיעה רשמית ב- 22 ביולי 2021 כי הצטרפה אליה כחברת משקיפה בתמיכת 55 מחבריה.

ב- 24 באוגוסט 2021 ערך שר החוץ האלג'ירי, רמטאן לממרה, סיור ערבי ואפריקאי כדי לגייס מדינות באפריקה לדחות את חברות ישראל באיחוד. השר אמר שמספר מדינות אפריקה הדוחות את חברות תל אביב באיחוד "גדל".