ג'יבוטי מאשימה את אריתריאה שהיא כבשה אזורים שנויים במחלוקת בגבול בין שתי המדינות – האם צפויה מלחמה בין ג'יבוטי לאריתריאה?
שר החוץ של ג’יבוטי, מחאמוד עלי יוסף, האשים היום את אריתריאה השכנה בכיבוש האיזור השנוי במחלוקת בין שתי המדינות לאחר שקטר הסיגה את כח שמירת השלום שלה ב- 12-13.6. לדבריו, מיד באותו היום, צבא אריתריאה נע באיזור ועתה הוא שולט באופן מלא על הר דומיירה והאי דומיירה.
ההסכם שנחתם בין צרפת לבין איטליה בשנת 1900 בנוגע לגבול בין ג’יבוטי לאריתריאה והתקף גם עכשיו מציין שהגבול בין ג’יבוטי לבין אריתריאה מתחיל בראס דומיירה שבים האדום ונע 1.5 ק”מ לאורך קו פרשת המים של חצי האי. הסכם זה מציין שהאי דומיירה והאיים הקטנים הסמוכים אליו יישארו מפורזים ולא יהיו תחת ריבונות כלשהי. יחד עם זאת, הגבול המדויק בראס דומיירה לא הותווה אף פעם באופן מלא.
כתוצאה מכך, ביוני 2008 פרצה מלחמת גבול בין אריתריאה לג’יבוטי שנמשכה מספר ימים. במהלך הלחימה נהרגו 44 חיילים מצבא ג’יבוטי ו- 55 נפצעו. לפי הערכות מג’יבוטי, 100 חיילים אריתריאים נהרגו, 100 נלקחו בשבי ו- 21 ערקו. ב- 14.1.2009, מועצת הביטחון של האו”ם העבירה את החלטה 1862, הדוחקת בג’יבוטי ובאריתריאה לפתוח בדיאלוג כדי לפתור את סוגיית האזורים השנויים במחלוקת ביניהם בדרכי שלום. ביוני 2010, ג’יבוטי ואריתריאה הסכימו לתיווך קטרי ומאז הוצב שם כוח צבאי קטרי קטן לשמירת השלום המונה 200 חיילים.
אולם, לפני מספר ימים קטר הסיגה את חייליה מהגבול בין שתי המדינות והודיעה על סיום משימת התיווך שלה. היה זה בעקבות המשבר הדיפלומטי שפרץ בין סעודיה ואיחוד האמירויות מצד אחד לבין קטר מצד שני ובעקבות הודעת ג’יבוטי על הורדת דרג היחסים עם קטר והודעת אריתריאה על תמיכתה בסעודיה ובאיחוד האמירויות. החשיבות של ההודעות הללו היא גדולה מאד מאחר והיא הופכת את הים האדום לים בשליטת סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות. סעודיה בונה בסיס ימי בג’יבוטי. לאיחוד האמירויות יש בסיסים ימיים באריתריאה ועכשיו היא תבנה בסיס ימי גם בסומלילנד. סודאן היא בעלת ברית של סעודיה. אולם, כל עוד המלחמה בתימן נמשכת, הים האדום לא נמצא בשליטתן המוחלטת.
כרגע, שום כח אחר לא תפס את מקומו של כח שמירת השלום הקטרי אם כי היו דיווחים על כך שכח שמירת שלום המשותף לאיחוד האמירויות ולמצרים אמור לתפוס את מקום הכוח הקטארי. סביר להניח שכח שמירת שלום מצרי בחצר האחורית של אתיופיה לא יתקבל בברכה על ידיה במיוחד לאור המתיחות הקיימת בין שתי המדינות סביב סכר הרנסנס אותו בונה אתיופיה על הנילוס הכחול בשל החשש המצרי שהוא יגרום להתמעטות המים המגיעים אליה דרך הנילוס. מצד שני, כוח מצרי שכזה יביא לחיזוק ההשפעה המצרית בקרן אפריקה.
אריתריאה, מצדה, ניצלה את הווקום שנוצר וצבאה השתלט על ראס דומיירה והאי דומיירה. האינטרס של מדינות האזור הוא לא להיכנס כרגע למלחמה וליישב את הסכסוך בדרכי שלום. ג’יבוטי הופכת להיות דובאי של קרן אפריקה עם השקעות ענק סיניות, בניית נמלי ענק ואזור סחר חופשי הגדול ביותר באפריקה. אתיופיה כרגע עסוקה בבעיות פנימיות ובהתמודדות עם הרעב המאיים על מיליונים מאזרחיה. בג’יבוטי יש נוכחות צבאית סינית, יפנית, סעודית, אירופית, אמריקנית עכשווית או בהתהוות ולא בטוח שנשיא אריתריאה הבלתי צפוי, איסאייס אפוורקי, ירצה להתעמת עם הכוחות הללו.
לפיכך, לא בטוח עד כמה אפוורקי רוצה לפתוח במלחמה, אבל במידה ויעשה את הצעד הבלתי צפוי, אזי סביר מאד להניח שאתיופיה תצא להגנת ג’יבוטי, המדינה המשמשת לה מוצא לים, ותתפתח מלחמה עקובה מדם נוספת בין אריתריאה לאתיופיה.
קרדיט:ד”ר משה טרדימן, מנהל ומייסד המכון לחקר אסלאם ומוסלמים באפריקה.