הדרך לירושלים עוברת דרך ערסאל?

[img attachment=”10376″ /]

לפני כשבוע תקף חיל האוויר הסורי מטרות ג’האדיסטים בהרי מזרח הלבנון. אירוע לא שכיח, שבפעם האחרונה קרה לפני למעלה משנה. התקפות אלה הן חלק מפעילות סורית ענפה באזור ההררי הגובל עם לבנון, שם פעילות של ג’האדיסטים סורים מתקיימת כבר מספר שנים. נוכחותם שם קבועה, כמו גם נוכחותם בהרי ראס בעל בכ וערסאל הלבנוניות.

לפני כחודשיים כתבתי מאמר על האביב הלבנוני המבשר רעות, ועל הפעילות הג’האדיסטית העניפה הצפויה בלבנון כתוצאה מהפשרת השלגים, וההקלה בתנאים הפיזיים עבור אותם גורמים אסלאמיסטים קיצוניים היושבים בהרים וממתינים לפגוע בלבנון, אך בעיקר בחיזבאללה והתושבים השיעים באזור.

http://rotter.net/forum/scoops1/396563.shtml

ואכן, בחודשים האחרונים אנו עדים לפעילות מבצעית יומיומית של צבא לבנון באזור ערסאל, ויש לומר פעילות מוצלחת בעיקרה, שכן בחודשים האחרונים התנהלה שם מלחמה של ממש, כשצבא לבנון מצליח לסכל פעילות טרור משטח זה, וגם פעילות טרור שזלגה אל תוככי מחנות הפליטים ואף לערים הגדולות. הצבא, הפעיל את מיטב יכולותיו (הלא רבות יש לומר) מול החמושים, בעיקר בפעולות יבשתיות, ירי ארטילרי ופשיטה של כוחות ניידים, בהעדר יכולת שריון ואוויר, והצליח בעיקר לסכל, אך לא לחסל, את הנוכחות הג’האדיסטית בהרים. ניסיונות תיווך מהשבועות האחרונים לשכנע את הגורמים האסלאמים לעזוב את האזור עלו בתוהו.

 

[img attachment=”10377″ /]

לאחרונה עלו קולות לא מעטים בלבנון, בין היתר מתוך חיזבאללה, אך גם צבא לבנון ופוליטיקאים לבנונים שיישרו קו עם הארגון השיעי, הקוראים לסילוק המהגרים הסורים מלבנון. ראוי לציין שחלק נכבד מאותם גורמים סונים שחוסלו או נעצרו (ההערכות הן שנעצרו אלפי אנשים בחודשים האחרונים) הם פליטים סורים, אם כי גם סונים לבנונים נעצרו עימם.
בין אנשי אלקאעדה ודאעש שחוסלו היו מפקדים בכירים ומומחי חבלה, אלה שהכינו מטענים וחגורות נפץ שנתפסו בטרם נשלחו על גופם של המתאבדים. אך מומחי חומר נפץ לא קשה להשיג בסוריה של השנים האחרונות, ועל כן החשש לפעולות טרור עדיין קיים.
ביום שלישי הקרוב תוכננה הפגנה של פליטים סורים וסונים לבנונים בבירות. כוונתם הייתה להפגין תמיכה באופוזיציה הסורית, ולהביע שאט נפש מנשיא סוריה בשאר אלאסד, אך ההפגנה לא אושרה על ידי הרשויות, כנראה מחשש או מלחץ חיזבאללה. אנשי חיזבאללה בבירות לא היו עומדים בחיבוק ידיים אל מול מפגינים הקוראים להפלת אלאסד, והתערבותם הייתה עשויה ליצור כאוס שהרשויות בלבנון לא היו רוצים לראות.
** עדכון מהדקות האחרונות: המפגינים הסורים אינם מוכנים לסגת מהחלטתם להפגין נגד הצבא ביום שלישי הקרוב. הצפי הוא ל 8000 מפגינים סורים בבירות תחת הסיסמא “אנתפאדה”. יהיה מעניין.
בימים האחרונים החלה התקשורת הלבנונית לגעת ביתר שאת במערכה הצפויה באיזור זה, כשלא מעט כלי תקשורת טוענים שחזבאללה עומד לשאת בנטל העיקרי של המערכה לחיסול הטרור האסלאמי. כל כלי התקשורת מסכימים שהסימנים מצביעים על כך שהצפי הוא למתקפה גדולה בהיקפה, גדולה ממה שנראה עד כה. פוליטיקאים ואנשי ציבור קראו מיד לעצור את פעילות חזבאללה באיזור ולאפשר אך ורק לצבא לבנון לפעול בשטח, שכן לטענתם הצבא הוא הריבון החמוש היחידי המורשה לפעול בלבנון, מה עוד שחזבאללה העביר לפני מספר שבועות את האחריות הצבאית באיזור לצבא לבנון.
היום, באופן מפתיע, או שלא, פרסם ערוץ אלמיאדין כי החקלאים באיזור ערסאל נקראו להתפנות מהשטח יחד עם כליהם החקלאיים. דיווחים מהשטח מצביעים על כך שחלק מאנשי האיזור כבר החלו בפינוי האיזור. עוד דיווחים מצביעים על סגירת הדרכים המובילים לאיזור.
באסל אלחג’ירי, ראש עיריית ערסאל הביע את חששו מפני התערבות חזבאללה באיזור, והבהיר כי רק לצבא לבנון הזכות לפעול אל מול החמושים. הוא הביע חשש מפני פעילות צבאית באיזור, וחשש מפני חדירה נוספת של חמושים לאיזור בעקבות הפעילות הצפויה. בשעה האחרונה הוא אף פירסם הצהרה מפתיעה בעמודו בפייסבוק, כשכתב כי ערוץ אלמיאדין שיקר כשכתב שיש קריאה לפנות את השטחים החקלאים, לטענתו ישנה המלצה כזאת שאינה מחייבת.
עדות נוספת לאי היציבות הביטחונית בלבנון, היא הודעת שגרירות ארה”ב בלבנון לאזרחיה להזהר מפעילות טרור בלבנון, זאת על רקע המתיחות באיזור ערסאל. ועד בעניין ארה”ב, גורמים מדיניים רמי דרג בלבנון טוענים שגם ראש הממשלה הלבנוני רפיק אלח’רירי מודאג מאפשרות שחזבאללה יתערב בלחימה באיזור, לקראת ביקורו בוושינגטון בשבוע הבא. הוא מעוניין להוכיח לנשיא ארה”ב טראמפ כי הוא מחויב למלחמה בטרור, אך לא כשחזבאללה הנתמך על ידי איראן מעורב בלחימה זו. פעולה של חזבאללה באיזור זה יהווה מכה קשה לחריר ולצבא לבנון המעוניין להוכיח שהוא מסוגל להגן על גבולות המדינה. חזבאללה מאידך, מעוניין להוכיח כי לבנון איננה מסוגלת להגן על עצמה בלעדיו.
ושוב, גם כאן הנושא נקשר בישראל, ופרשנים מציגים את הקשר הזה בשני אופנים עיקריים:
1. עצם מוכנותו של חזבאללה להשקיע באיזור זה, מצביעה על נוכחות גדולה של אנשי חזבאללה שנמצאים בתוך לבנון, מעבר למוצבים הרגילים שהיו שם מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה. כוחות משמעותיים אלה ככל הנראה חזרו מסוריה ללבנון, כשהתחושה אחרי כיבוש מוסול בעיראק, שהנה הציר השיעי מצליח לבסס אחיזה באיזור, וכבר ניתן להחזיר חלק מהכוחות “הביתה”. פעילות צבאית מאסיבית של חזבאללה בלבנון, יש בה כדי לאותת כי הארגון יכול להקצות כוחות לכל מטרה, ואין לחשוב שאם הוא נוכח בסוריה, הוא לא יכול לפעול גם בלבנון, או בגזרות אחרות.
2. לטענת חלק מהפרשנים החשיבות שחזבאללה נותן ל”ניקוי השטח מגורמים אסלאמיסטים” הוא לייצר ציר יבשתי נקי מטהרן לבירות, כשחלקו עובר בהרי הלבנון. האיראנים, אינם יכולים להרשות לעצמם גורמים סונים בלבנון שיפריעו למימוש חזונו של היאתללה חומיני.
3. חלק מהפרשנים טוענים ש”טיהור” הרי הלבנון מאותם גורמים אסלאמים סונים יהווה את השלב האחרון לפני שחזבאללה יוכל להתפנות למלחמה האמיתית שלו – מול ישראל.
4. דיווחים אחרונים מצביעים על כך ש”כוח רדואן”, הכוח העיקרי שמיועד להלחם בישראל, הוא זה שישתתף במערכה בערסאל.

 

[img attachment=”10379″ /]

לסיכום נאמר כי ממשלת לבנון עומדת בפרשת דרכים. כל הסימנים מצביעים על כך שחיזבאללה וצבא לבנון עומדים בפני מתקפה רחבת היקף מול גורמים אסלאמים בגבול המזרחי שלה. יתכן ומדובר בלוחמה פסיכולוגית בלבד שתאלץ את הגורמים הללו לעזוב את האזור ללא קרב, אך לא ניתן להתעלם מהעובדות בשטח שאכן מצביעות על הערכות מבצעית חריגה. ממשלת לבנון מעוניינת להוכיח שהיא יכולה להגן על הבית, בעוד חיזבאללה מעוניין להוכיח שאם לא הוא, לבנון תעלה באש הטרור הסוני. יתכן ותמצא פשרה, בה חיזבאללה יפעל כנגד הג’האדיסטים מהצד הסורי, בעוד שצבא לבנון יסתפק בהגנת הגבול מחדירה של סונים שימצאו בין הפטיש לסדן, וינסו לברוח לעבר הלבנון. אך מעורבות חיל האוויר הסורי בהתקפות בהרי הלבנון, עשויה להצביע על יד איראנית מכוונת, שעושה כל אשר תוכל ומשתמשת בכל הכלים העומדים לרשותה, לממש את האסטרטגיה שלה באזור. כנראה שהריבונות הלבנונית אינה נלקחת בחשבון בדיונים המבצעיים של משמרות המהפכה, וחיזבאללה פועל על פי החלטות אלה בלבד, ולא שם את שיקולי ממשלת לבנון לפניו.
כנראה שכך גם יפעל, כשאיראן תחליט להבעיר את גבול ישראל.

 

כותב המאמר: גיל- בוגר לימודי היסטוריה של המזרח התיכון, ובעל רקע מודיעיני וביטחוני עשיר בארץ ובחו”ל, חוקר תקשורת ערבית ומרצה בתחום.

 

 

כתיבת תגובה