מי אתם ארגון בוקו-חראם (بوكو حرام) (Boko Haram)?

מי אתם ארגון בוקו-חראם (بوكو حرام) (Boko Haram)?

בוקו-חראם הינו ארגון טרור קיצוני, הפועל בעיקר בניגריה השייכים לשבט האוסה.
שם הארגון: בוקו-חראם
אידאולוגיית שייכות: ג'יהאד, אסלאם רדיקלי קיצוני, סלפי, תקפירי, אידיאולוגיית דאעש
מקום מוצא: מיידוגורי (Maiduguri), ניגריה
נוסד בשנת: 2020
מייסד: מוחמד יוסף (Mohammed Yusuf)
מקום פעילות: ניגריה, קמרון, צ'אד, וניז'ר (Niger)

הארגון מוכר גם בשמות הבאים:
מחוז מערב אפריקה במדינה האיסלאמית (Iswap) (Islamic State's West Africa Province)
ג'מעתו אחליס סונאר לידאוואטי וול ג'יהאד (Jama’atu Ahlis Sunnar Lidda’awati Wal-Jihad)
Jama'atu Ahlus-Sunnah Lidda'awati Wal Jihad
Jama'atu Ahlis Sunna Lidda'awati Wal-Jihad
הטאליבן הניגרי (Nigerian Taliban)
Wilayat Gharb Ifriqiyya
אנשים התחייבו לתורת הנביא להפצה ולג'יהאד (People Committed To The Prophet’s Teachings For Propagation And Jihad)
הקבוצה הסונית להטפה וג'יהאד (Sunni Group For Preaching And Jihad)
המדינה האיסלאמית במערב אפריקה (ISWA) פוסטינגס (Islamic State in West Africa)

סקירה על הארגון
בוקו-חראם היא ארגון ג'יהאדיסטי של דאעש שבסיסו בצפון מזרח ניגריה, פעילה גם בקמרון, צ'אד וניז'ר. הארגון מקודם את  מותג הסלפי-ג'יהאדיסטי של האסלאם המבקשת להקים ח'ליפות, או מדינה אסלאמית, בניגריה. כדי להשיג מטרה זו, הקבוצה ביצעה פיגועים בקנה מידה גדול בתוך ניגריה, כולל התקפה על מטה האו"ם באבוג'ה (Abuja) ב-2011, חטיפת כמעט 300 תלמידות בית ספר באפריל 2014, והטבח בעיירה באגה (Baga) שבצפון וסביבתה בינואר 2015 שהרג כ-2,000 אזרחים. בנובמבר 2018 תקף בוקו-חראם בסיס צבאי במדינת בורנו – בזז נשק, ציוד וכלי רכב, והותיר יותר ממאה חיילים הרוגים. מאז 2009, בוקו-חראם גבה את חייהם של כ-30,000 בני אדם, ועקר למעלה משני מיליון, על פי דו"ח האו"ם בינואר 2019.

כפי שצוין על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, בוקו-חראם שמרה על קשרים עם הסניף הצפון אפריקאי של אל-קאעידה, אל-קאעידה במגרב האסלאמי (AQIM). חברי הארגון התאמנו ונלחמו לצד AQIM במאלי לפני שחזרו לניגריה. בחודש מרץ 2015, לעומת זאת, המנהיג הוותיק של בוקו-חראם אבו-בכר שקאו (Abubakar Shekau) הצהירו אמונים לדאעש מטעם ארגון הטרור הניגרי. בחודש אוגוסט 2016, בעקבות חודשים של המתח הגובר בין שאקו ומנהיגות דאעש, דאעש הודיעה באופן חד צדדי להחליף את שאקו באבו מוסעב א-ברנאווי (Abu Musab al-Barnawi), למרות ששאקו סירב לוותר על המנהיג החדש. החמושים של בוקו-חראם נחלקו לאחר מכן בנאמנותם לשקאו ואל-ברנאווי, כששתי הפלגים נקלעו מדי פעם לעימותים, וכתוצאה מכך מתו כמה ממקורביו של שקאו.

בוקו-חראם הוקם בשנת 2002 במיידוגורי שבניגריה על ידי איש דת סלפי בשם מוחמד יוסוף (Mohammed Yusuf). למרות שיוסוף קרא להקמת מדינה אסלאמית בניגריה, באותה תקופה הוא לא השתמש באלימות כאמצעי להשגתה. גישה זו השתנתה בשנת 2009, כאשר אנשי בוקו-חראם השתמשו באלימות בתגובה למאבק הממשל הניגרי והריגת מנהיגו. בוקו-חראם פתח מאז בקמפיינים צבאיים המכוונים לממשלת ניגריה ולשכנותיה וכן ביצע עשרות פיגועים, שנעשו יותר ויותר על ידי מחבלים מתאבדים. בנוסף, המצב הבטחוני הגרוע בתוך ומסביב ניגריה איפשר לחמושים לחצות לתוך הקמרון, צ'אד, וניז'ר, על מנת להתחמק כוחות ביטחון ניגרים ולבצע פיגועים אזוריים.

אף שהארגון היה במקור תנועה מחתרתית, בוקו-חראם שדד אדמות בצפון מזרח ניגריה והחזיק בה כדי לממש את חזונה של מדינה אסלאמית. בין 2011 ל-2015 הארגון כבש שטח בגודל של בלגיה בערך. מאז 2015, הצבא הניגרי הוציא את בוקו-חראם כמעט מכל השטח בו שלט בעבר. החל מיוני 2018, טווח ההגעה הגיאוגרפי של בוקו-חראם מורכב מהמדינות הצפון-מזרחיות של ניגריה אדאמאווה, בורנו ויובה, וכן מאזורים לאורך הגבול עם קמרון וסביב אגם צ'אד.

נשיא ניגריה מוחמד בוהארי (Muhammadu Buhari) הכריז בטרם עת על ניצחון נגד בוקו-חראם בדצמבר 2015, למרות שלאחר ההודעה בוצעו פיגועי התאבדות רצופים שביצעו בוקו-חראם בצפון מזרח המדינה. בוקו-חראם מוגדר כארגון טרור על ידי ארצות הברית, האו"ם והאיחוד האירופי.

הדוקטרינה של בוקו-חראם
בוקו-חראם הוא חלק מאידיאולוגיה סלפיסטית-ג'יהאדיסטית.
המייסד, מוחמד יוסוף, מנהיג הארגון, דבק במשנתו של אבן תיימיה (Ibn Taymiyya), המלומד מהמאה ה-14 שהטיף לעיקרי הפונדמנטליזם האיסלאמי. בעקבות מותו של יוסוף ב-2009, הקבוצה לקחה את הנוהג של התכפיר (تكفير), לפיה מוסלמי יכול לנדות ולהרוג מוסלמים אחרים שאותם הם רואים שאנשים לא מאמינים. בהגנה על הזכות להרוג את חברי הדת ה"לא מאמינים" שלו, טען שקאו כי אין לקחת בחשבון את בורותו כביכול של מי שאינו מאמין בעיקריו של בוקו-חראם לפני שהוא הורג אותו.

בגלל המבנה המבוזר של הארגון, לא כל הלוחמים נוהגים בהכרח לדוקטרינה סלפית-תקפיריסטית. ואכן, רבים מחבריו יכולים להיות אנשים לא דתיים המונעים על ידי שנאה לשלטון המקומי או על כשלים של השלטון, מתחים עדתיים בין נוצרים למוסלמים, ואת הפער הכלכלי הגדול בניגריה. עם זאת, קבוצה בתוך חראם בוקו שומרת על  פרקטיקות אלימות קיצוניות שאפילו בדאעש זה כבר נחשב לאכזרי.

חלק מהאנליסטים טוענים כי בשנים האחרונות הקבוצה התפצלה בין פלגים שהדגישו את הצורך ליצור קשרים חזקים יותר עם ארגוני טרור בינלאומיים ופלגים המבקשים לשמור על המיקוד המקומי הבלעדי של הקבוצה במטרה להקים מדינה אסלאמית בניגריה. במרץ 2015, הצהיר שקאו אמונים לדאעש מטעם הפלג שלו בבוקו-חראם. מנהיג דאעש, אבו בכר אל-בגדאדי, אישר את הצהרת האמונים.

מבנה ארגוני
בוקו-חראם הינו קבוצת טרור עם מבנה ארגוני מבוזר. מתחת למנהיג הקבוצה יושבת מועצת שורה, גוף בעל החלטות המונה 30 חברים המפקד על התאים האזוריים של הקבוצה. תאים אלה נבדלים לפי מיקום והתמחות טקטית, החל מכוחות קרב, מומחי נפץ, נותני שירותי רווחה, מודיעין ומעקב וכן תמיכה רפואית.

אמנם הלוחמים העיקריים שלה מאמינים כי הם מונים רק כמה מאות, אך אלפי תושבים יכולים להזדהות עם קבוצת הטרור ולהילחם. משרד החוץ האמריקני העריך כי החל משנת 2015 ישנם לפחות כמה אלפי חיילים הנלחמים למען בוקו. בין השאר בשל מאמצי הלחימה בטרור של הנשיא בוהארי – כמו גם מחסור חמור במזון בצפון מזרח ניגריה – ההערכה היא כי מספר זה צנח במהלך שנת 2016 ותחילת 2017. בחודש דצמבר 2016, פיקוד אפריקה אמריקאי (AFRICOM) אמר כי בוקו-חראם ככל הנראה הפסיד מספר משמעותי של לוחמים המפחיתה את היכולת הכוללת של הארגון. אף על פי כן, AFRICOM העריכה כי הקבוצה עדיין מונה כמה אלפי חברים. מסתבר שלא נכללו באומדנים אלו כ-10,000 נערים שנחטפו ואומנו ע"י בוקו-חראם בין 2014 ו-2016.

בוקו-חראם הוקם והובל על ידי המטיף הסלפי מוחמד יוסוף עד מותו על ידי צבא ניגריה בשנת 2009. אבו-בקר שקאו התגלה כמנהיג הקבוצה ביולי 2010, הוא נודע בזכות סדרת פיגועים על מסגדים ושימוש בילדים כמחבלים מתאבדים. בתחילת 2012, קבוצה המכנה עצמה אנאסרו (Ansaru), או ואנגארד להגנת המוסלמים באפריקה השחורה (The Vanguard for the Protection of Muslims in Black Africa), הם התנתקו מבוקו-חראם עקב חילוקי דעות עם מנהיג הקבוצה עקב הרג ללא הבחנה של אזרחים מוסלמים. על פי הדיווחים, אנאסרו הכריזו על עצמם כחלופה ה"הומנית" לבוקו-חראם, ואמר כי הוא יתמקד בהתקפות על נוצרים ועל ממשלת ניגריה. מנהיגה, חאליד אל-ברנאווי (Khalid al-Barnawi), הוא האמין שיש להתאמן תחילה עם השותפים האזוריים של אל-קאעידה, AQIM. כאשר אנסארו נעצרו ונאסר על ידי הממלכה המאוחדת בנובמבר 2012, התייחס משרד הפנים לקבוצה כמתואמת באופן רחב עם [אל-קאעידה].

אנליסטים סבורים כי בוקו-חראם ואנסארו יישארו קשורים מבצעית. אנליסט הביטחון יעקב זן אמר כי אנסארו משמש כ"יחידת מבצעים חיצונית "של בוקו-חראם, בעוד האנליסט דוד אוטו אמר כי שתי הקבוצות עובדות יחד "למען מטרה משותפת."  זן גם טוען כי בעבודה לצד בוקו-חראם, חמושים של אנסארו העדיפו את ההצלחה המבצעית על פני הסכסוכים האידיאולוגיים עם שקאו. על פי הדיווחים, הרשויות הניגריות לכדו את מנהיג אנסארו ח'אלד אל-ברנאווי באפריל 2016 והאשימו אותו בחטיפה ורצח של 10 אזרחים זרים. על פי דוח של ג'ייקוב זן בספטמבר 2016, אנסארו היה יחסית "שקט", אם כי דיווחי הביטחון הניגרים מצביעים על כך שהקבוצה עדיין פעילה.

באוגוסט 2016 – כמעט שנה וחצי לאחר שבוקו-חראם הצהיר אמונים לדאעש תחת שקאו – קבוצת הטרור הניגרית התפצלה לפלגים לוחמים: חלק אחד נאמן לשקאו, והשני למנהיג שמונה על ידי דאעש, אבו מוסאב אל ברנאווי (Abu Musab al-Barnawi). הפיצול בא לאחר הודעת דאעש על מינויו של ברנאווי ב-2 באוגוסט ושקאו שחרר במהירות הודעת שמע בה הכחיש את שינוי המנהיגות והתייחס להודעת דאעש כהפיכה. לאחר הדיווחים שקאו הצהיר אמונים למנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדאדי, בהתייחסו לבגדדי בהקלטות הבאים בתור הח'ליף. הפלג הנאמן לשקאו נקרא בדרך כלל בוקו-חראם, ואילו רק פעולותיו של אל-ברנאווי דווחו על ידי מרכז דאעש כמחוז המדינה האסלאמית במערב אפריקה (ISWAP). על פי הדיווחים, שתי הסיעות התנגשו בחודשים הבאים וכתוצאה מכך מתו כמה ממקורביו של שקאו. בפברואר 2019 דווח כי אל-ברנאווי הוחלף כמנהיג ISWAP. יורשו, אבו עבדאללה אבן עומר אל-ברנאווי (Abu Abdullah Ibn Umar Albarnawi), אינו מוכר יחסית אך נקבע כאשר חברי סיעה קיצוניים יותר עיכבו את אל-ברנאווי והשתלטו על הקבוצה. ב-4 במרץ 2019 הודיע ​​בוקו-חראם כי אל-ברנאווי הורד בדרגה להיות חבר במועצת השורא של הקבוצה, וכי אבו עבדאללה אבן עומר אל-ברנאווי (המכונה בא אידריסה- Ba Idrissa) החליף אותו כמנהיג. הסיבה הספציפית לטלטלה זו במנהיגות אינה ידועה, אך היא התרחשה על רקע סכסוכים פנימיים גדולים יותר בארגון. בתחילת 2020 נמשכו הקרבות בתוך בוקו-חראם. נכון לעכשיו לא ברור אם אל-ברנאווי שרד את הקרב והאם הוא חי כרגע.

הפיצול באוגוסט 2016 קרה אחרי חודשים של מתיחות גוברת בשורות בוקו-חראם. ביוני 2016 אמר סגן הנחתים האמריקני תומאס וולדהאוזר (Marine Lieutenant) לסנאט כי מספר חודשים קודם לכן, "כמחצית" ממשרתיו של בוקו-חראם התפצלו משקאו בשל כישלונו כביכול לדבוק בדאעש. לפי וולדהאוזר, שקאו לא ציית לפקודות של דאעש להפסיק לתקוף מוסלמים אחרים ולהפסיק להשתמש בילדים כמחבלים מתאבדים.

בוקו-חראם הוא ארגון המורכב מסיעות שונות. החל משנת 2018, החלוקה הבולטת ביותר בתוך הקבוצה היא בין הנאמנים לשקאו לבין הנאמנים לאבו מוסאב אל-ברנאווי. לכל אחד מהמחנות הללו, בתורו, מערך ייחודי של סכסוכים פנימיים. לדוגמא, פלח מחסידיו של אל-ברנאווי התנגד, לכאורה, למשא ומתן עם ממשלת ניגריה. על פי הדיווחים המתיחות בשורות סיעתו של אל-ברנאווי הסלימה לאחר שממאן נור לא הצליח לגבות כופר לפני ששחרר 104 מתלמידות בית הספר של דפצ'י (Dapchi) שנחטפו בפברואר 2018. ככל הנראה נור נהרג בידי אנשיו ב-21 באוגוסט 2018. מנהיג בוקו-חראם עלי גאגא (Ali Gaga) הוצא להורג גם על ידי אנשיו ב-27 בספטמבר 2018, כי הוא רצה ככל הנראה להימלט יחד עם מעל 300 שבויים בוקו-חראם ולהיכנע לצבא הניגרי. לדברי קולונל טימותי אנטיג'ה (Timothy Antigha) מכוח המשימה המשותף הרב-לאומי, כי תקריות אלה מסייעות לתאר את בוקו-חראם כארגון מסודר ומנוהל בקפדנות שאינו סובל אי-נאמנות מאיש, ללא קשר לעמדה או סמכות. עם זאת, אירועים אלה עשויים להצביע גם על משבר אמון ועל בעיות מהותיות במנהיגות ובתורת הסלפיות.

מימון
בראשית שנות האלפיים, מייסד בוקו-חראם, מוחמד יוסוף, קיבל לפי הדיווחים מימון מאוסאמה בן לאדן, שתרם 3 מיליון דולר לקבוצות סלפי ניגריות. היום, בוקו-חראם הוא מסתמך על שילוב של מקורות מימון מקומיים ופעילות פלילית, במיוחד חטיפה תמורת כופר. חבריה חטפו זרים וניגרים עשירים מאז תחילת 2013. על פי הדיווחים, הקבוצה קיבלה 3.15 מיליון דולר ממשא ומתן צרפתי וקמרוני בתמורה למשפחה צרפתית אותה חטפה הקבוצה מצפון קמרון בפברואר אותה שנה. בכירים אמריקאים העריכו כי בוקו-חראם מקבל כמיליון דולר בגין חטיפתו ושחרורו של כל ניגרי עשיר שהוא חוטף.

אנליסטים סבורים כי בוקו-חראם מממן את עצמו באמצעות שוד בנקים, פרוטקשן ותרומות זרות. קיים חשד כי הקבוצה מקבלת מימון גם מאוהדים דתיים מקומיים ומאנשים המתנגדים לממשלת ניגריה. חלק מהאנליסטים הביטחוניים ציינו כי בוקו-חראם עשוי להסתמך פחות על זרמי מימון גדולים משום שהוא אינו רוכש כלי נשק מתוחכמים ומנהל פעולות בעלות נמוכה.

הקבוצה קיבלה מימון מוגבל מ-AQIM, אך על פי הדיווחים, לתמיכה זו השפעה מועטה על המימון הכולל של בוקו-חראם. מאז שהקבוצה התחייבה אמונים לדאעש במרץ 2015, ייתכן שמקור מימון זה התייבש, לאור האיבה והתחרות בין אל-קאעידה לדאעש. גם היחסים הכספיים של בוקו-חראם עם קבוצות קיצוניות אחרות נראים מוגבלים. בשנת 2016 התפרסמו דיווחים על אנשי בוקו-חראם שנכנעו לכוחות הביטחון הניגרים עקב רעב, המצביעים על כך שהארגון ממשיך לסבול מהכנסות זרמים מועטות.

מנהיגים מרכזיים בארגון
אבובקר שקאו (Abubakar Shekau) מנהיג

מאממן נור (Mamman Nur) שלישי בפיקוד

אבו מוסאב אל-ברנאווי (Abu Musab al-Barnawi) מנהיג לשעבר מטעם דאעש, חבר מועצת בוקו-חראם שורה

ח'אליד אלברנאווי (Khalid Al-Barnawi) מוביל ככל הנראה את קבוצת הפיצול של בוקו-חראם אנסארו
אבו עבדאללה אבן עומר אלברנאווי (Abu Abdullah Ibn Umar Albarnawi) מנהיג מחוז מערב אפריקה
מחמת דאוד (Mahamat Daoud) ככל הנראה מנהיג לשעבר