מקור באופוזיציה הסורית חושף גרסה חדשה לפיצוץ בביירות

הפיצוץ הקטסטרופלי של נמל ביירות, שגרם להרס מסיבי בעיר, בנוסף למאות מקרי מוות ואלפי פצועים, ממשיך להיות בחזית האירועים המקומיים והבינלאומיים, עם קבלת תדירות של מידע נוסף ופרטים חדשים שפרסמו התקשורת בהצלחה.

כיום, אתר החדשות הלבנוני – “ג’נוביה” השיג ממקור באופוזיציה הסורית סיפור אחר על מקור האמוניה וכן הפרטים על השימוש בו.

בשנת 2013, כשהכוחות המורדים הסורים הגיעו לדלתות ארמון מוחג’רין ובשאר אל-אסד עמד ליפול, כנופיית אסד, בראשות רמי מכלוף, סיכמה הסכם מדיני עם הישראלים והאמריקנים בהם אסד הסכים, קודם כל, לסיפוח הישראלי הסופי של הגולן לישראל – וזה קרה אחר כך – ושנית להמשיך לשמור על הפסקת  האש בחזית הסורית ללא הגבלת זמן.

בתמורה השיג אל-אסד התחייבות ישראלית-אמריקאית להשאיר אותו בשלטון, והדבר הוכח על ידי הוראות ארה”ב ישירות לבעלות בריתה במפרץ (סעודיה, האמירויות וקטאר) להפסיק כל תמיכה במורדים, גם אם מדובר באוכל, ותחת הסכם זה, ארצות הברית הטילה על רוסיה את המשימה להציל את אסד ולהכניע את המורדים מבחינה צבאית.

התפקיד הרוסי

הרוסים מצדם הסכימו להסכם זה ולקחו את חלקם בו, הם בנו בסיסים ימיים אוויריים קבועים, והם חלקו השפעה עם אמריקה בסוריה. על מנת שרוסיה תבצע משימה זו, שלחה רוסיה שתי אניות משא  גדולות שהובילו אלפי טונות אמוניום חנקתי, והן הועברו, הראשונה פנתה לנמל לטקיה והשנייה לנמל ביירות, מכיוון שהן היו נקודות אחוריות הרחק מידי המורדים הסורים, והסיבה לשליחת שתי הספינות הללו היתה כלכלית גרידא, מכיוון שרוסיה בדרך כלל לא פועלת לפי שיקול כלכלי. רוסיה יכולה  להרשות לעצמה לעשות שימוש בכל כמות של טילי המטוסים הנדרשים להביס את המורדים . הפעם הוחלט לנקוט בטקטיקה ששימשה במלחמת העולם השנייה, שהיא פצצות חבית.

ואם ניקח בחשבון שמחיר טיל הנורה ממטוס עולה לא פחות ממאה אלף דולר, אז משלוח האמוניום כמו שהיה במשלוח לביירות אינו עולה על שני מיליון דולר לכל היותר, ובעזרתו ניתן לייצר מאות אלפי חביות, מה שמוזיל מאוד את העלות הכספית של הכוחות הרוסים בקרבותיהם נגד המורדים. ארבע  מפעלים ליצור פצצות חבית הוקמו, הראשונה באזור ג’בל, השנייה ליד לטקיה ושתים ליד דמשק. רוב האמוניום החנקתי הוברח לסוריה ובנמל ביירות, מה שהתפוצץ ,היה רק כ -300 טון אמוניום חנקתי שנשארו. החומר הוברח לסוריה על ידי פעילי חיזבאללה ומשתפי הפעולה שלהם ממערכת הביטחון הסורית.

באשר לאמירתו של הנשיא תמם סלאם, שעמד בראש הממשלה במהלך הוואקום הנשיאותי, זה נכון לחלוטין והוא לא ידע על קיומה והסיבה לכך היא שהמשלוח, האחסון והשימוש בו היו משימה צבאית ברמת סודיות גבוהה שגם מי שידע על זה לא העז לדבר ​​על כך, כמו גם הכאוס הפוליטי שהתגבש בלבנון באותה תקופה.

הספינה שהביאה את האמוניום לנמל ביירות לא נועדה במקור למוזמביק, אלא ללבנון, ושתי הספינות הועמסו בבסיס ימי רוסי בים השחור , וקברניט הספינה ועובדיה היו אוקראינים נאמנים לרוסיה.

מדוע נשארה הכמות שהתפוצצה בנמל ביירות?

ראוי לציין כי “מרכז המחקר התעשייתי הלבנוני” ציין בדו”ח שלו, לאחר בחינת דגימות האמוניום חנקתי בנמל, כי ***אחוז החנקן (חנקן) בהם הוא 34.7%, בעוד שהשיעור המותר למגזר החקלאי הוא 9% בלבד. אבל זה לא היה מפתיע מאחר והרוסים התכוונו לכך כאשר הם שלחו סוג זה כדי שישמש לייצור פצצות חבית ולא לעבודה חקלאית, והדבר מסביר בבירור את הסיבה לאחוז החנקן הגבוה שנמצא בהם. לבסוף, מדוע הושארה ,הכמות שהתפוצצה ,בנמל ביירות? התשובה היא שלא נעשה שימוש בכמות זו בגלל התבוסה של המורדים, הפסקת האש והיעדר הצורך לייצר יותר חביות בשנתיים האחרונות בגלל הפסקת המלחמה הגדולה בסוריה, כך שהיא נותרה בנמל ביירות בתקווה להשתמש בה מאוחר יותר במידת הצורך.

البوابة نيوز

מה הסיבה לפיצוץ?

ישנן שתי סיבות בלבד: או בשוגג בגלל רשלנות באחסון בגלל משך הזמן, או שישראל, לאחר כריתת ההסכם בין הצדדים בסוריה, רצתה לפוצץ את הכמות שנותרה כך שלא ישמש את חיזבאללה או אפילו את צבא לבנון, באישור הרוסי.

הסיבה השנייה סבירה יותר באחוז גדול.

כאמור זאת רק אחת הגרסאות מיני רבות שהקוראים בעיתונות הערבית יקראו במהלך החודשים הקרובים .

האם נדע אי פעם את האמת לאמיתה ? ככל הנראה שמי שצריך ידאג שלא!!

תמונה

*** הערת אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון : 

נכתב כי “… אחוז החנקן (חנקן) בהם הוא 34.7%, בעוד שהשיעור המותר למגזר החקלאי הוא 9% בלבד.”

לא יודע מהיכן המידע לגבי ריכוזי החנקן באמוניום ניטראט המיועד לדשן חקלאי, אבל זה לא מדויק.
אמונים ניטראט כדשן אמור להכיל בדרך כלל 33%-34% חנקן.

דשנים מבוססי אוראה Urea יהיו בעלי אחוז חנקן גדול יותר (46%)
ודשנים מבוססי אמוניום סולפט (אמוניום גופרתי) יהיו בעלי אחוז נמוך יותר, בדרך כלל 21%-24% חנקן
ודשנים מבוססי חנקת אשלגן יכולים להיות בערכי חנקן נמוכים של 12%-13% חנקן

בדרך כלל לחומרי נפץ נעשה שימוש באמוניום ניטראט.
גם בחנקת אשלגן יש שימוש לחומרי נפץ, רק שיותר בתחום הפירוטכניקה, וזיקוקים, אבל גם בתחום דלק רקטי.

רק שבדרך כלל אם החומר מיועד לתעשייה ולא לחקלאות, יכול להיות שוני בהרכב החומר או בתצורה הפיזית, החל מדחיסות שונה, או בתצורה של פתיתים או גבישים ולא בצורת כדוריות (Prills).
כדוריות דחוסות בדרך כלל ישמשו כחומר דשן לחקלאות וכן הכדוריות יהיו במקרים רבים עם ציפוי למניעת ספיחת לחות מהאוויר.
כדוריות פחות דחוסות, שיהיו גם נקבוביות יותר, יועדפו בדרך כלל בתעשייה.

כתיבת תגובה