"המלחמה הגדולה הבאה עשויה לא להיות במזרח התיכון" – חיתוך מצב עולמי בדגש קרן אפריקה והמעורבות הישראלית
הטענה שהמלחמה הגדולה הבאה עשויה להתרחש מחוץ למזרח התיכון מבוססת על המעבר של מוקד הכוח הגיאופוליטי העולמי מהמאבקים האזוריים במזרח התיכון לעימותים ישירים בין מעצמות על משאבים, טכנולוגיה ונתיבי סחר. בעוד שהמזרח התיכון נותר זירה בוערת (במיוחד סביב העימות בין ארה"ב וישראל לאיראן), מומחים מצביעים על כך שסכסוכים במקומות אחרים נושאים פוטנציאל הרסני ורחב הרבה יותר ברמה הגלובלית.
מה מאחורי?
ההיגיון המרכזי הוא שבעוד שהסכסוכים במזרח התיכון נתפסים לעיתים כ"מלחמות נצח" מקומיות או אזוריות, הזירות החדשות מאיימות ישירות על הסדר העולמי הקיים:
- מאבק על עליונות טכנולוגית ומשאבים: עימותים סביב בינה מלאכותית, שבבים ומינרלים קריטיים, שרובם נמצאים בשליטה סינית.
- נתיבי סחר גלובליים: פתיחת "דרך המשי הקוטבית" בארקטי וסכסוכים בים סין הדרומי משפיעים על הכלכלה העולמית באופן עמוק יותר מסגירת מצרים אזוריים.
- מעורבות ישירה של מעצמות: בניגוד למלחמות שליחים (Proxy), בזירות אלו קיים חשש לעימות צבאי ישיר בין ארה"ב, סין ורוסיה.
מי מעורב?
השחקנים המרכזיים בזירות אלו הם:
- ארה"ב וסין: המתיחות סביב טייוואן וחופש השיט בים סין הדרומי היא המוקד הנפיץ ביותר.
- רוסיה ונאט"ו: המשך המלחמה באוקראינה והתפשטות המתיחות לאזור הארקטי ולמזרח אירופה.
- מעצמות אזוריות: הודו ופקיסטן (עימותים בגבול), יפן והפיליפינים (מול סין).
- שחקנים חדשים: גורמים המעורבים במלחמות באפריקה (סודן, סאהל) ובמיאנמר, שם קריסת מדינות יוצרת חלל ביטחוני מסוכן.
מה המצב כיום (יוני 2026)?
- מזרח אסיה: סין מקיימת "מבצעי אכיפת חוק" ימיים ממזרח לטייוואן, מה שהוביל לעימותים (Standoff) עם משמר החופים הטייוואני ביוני 2026. יפן הגדירה ניסיון סיני להשתלט על טייוואן כ"איום קיומי".
- אירופה: אוקראינה נמצאת תחת לחץ צבאי ודיפלומטי כבד לוותר על שטחים בלוחמה מתמשכת ביוני 2026, בעוד המתיחות בים הבלטי ובארקטי גוברת.
- אפריקה ודרום אמריקה: מלחמת האזרחים בסודן מחריפה עם זליגה אזורית, ובדרום אמריקה (ונצואלה ואקוודור) נרשמת עלייה באלימות המאיימת על יציבות היבשת.
- המזרח התיכון (בהשוואה): נמשך סבב חילופי מהלומות בין ארה"ב וישראל לאיראן, הכולל תקיפות באיראן וחסימת מצר הורמוז, אך נעשים מאמצים בינלאומיים כבדים (בעיקר מצד ממשל טראמפ) להכיל את האירוע ולא להפוך אותו למלחמה כוללת.
קרו אפריקה:
נכון ליוני 2026, קרן אפריקה הפכה לאחת הזירות הנפיצות והמורכבות ביותר בעולם, כשהיא מרכזת בתוכה מאבקים על ריבונות, משאבי מים וגישה לנתיבי סחר ימיים קריטיים. המצב באזור זה מדגים היטב מדוע "המלחמה הגדולה" עשויה להתלקח דווקא כאן, בשל הצטלבות אינטרסים של מעצמות גלובליות (ארה"ב, סין, איחוד האמירויות וטורקיה) עם סכסוכים מקומיים עקובי דם.
המוקדים המרכזיים בקרן אפריקה כיום:
1. סודן: מלחמת התשה וזליגה אזורית
המלחמה בסודן נכנסה לשנתה הרביעית (יוני 2026) והיא מוגדרת כמשבר ההומניטרי הגדול בעולם.
- הסטטוס הצבאי: המדינה מחולקת דה-פקטו בין צבא סודן (SAF) לכוחות הסיוע המהיר (RSF). הלחימה מאופיינת כיום בשימוש נרחב בכטב"מים מתקדמים ובנשק מתוחכם שמגיע ממקורות חיצוניים.
- המתיחות עם אתיופיה: סודן האשימה לאחרונה את אתיופיה (לצד איחוד האמירויות) בסיוע לכוחות ה-RSF ובהתרת שימוש בשטחה לשיגור תקיפות כטב"מים נגד הצבא הסודני, טענה שאדיס אבבה מכחישה.
2. אתיופיה וסומלילנד: המאבק על הגישה לים
אחד ממוקדי המתיחות המרכזיים הוא מזכר ההבנות (MoU) שנחתם בין אתיופיה לחבל הארץ הבדלני סומלילנד.
- הסכם הנמל: אתיופיה, מדינה ללא מוצא לים, מחפשת גישה ריבונית לים סוף דרך חכירת רצועת חוף מסומלילנד להקמת נמל ובסיס צבאי.
- התגובה הבינלאומית: ממשלת סומליה במוגדישו רואה בכך הפרה בוטה של ריבונותה. מצרים ואריתריאה, החוששות מהתחזקות אתיופיה, התייצבו לצד סומליה, מה שיוצר "ציר אנטי-אתיופי" מסוכן באזור. טורקיה מנסה לתווך בין הצדדים, אך המצב נותר נפיץ.
3. מתיחות אתיופיה-אריתריאה
היחסים בין אדיס אבבה לאסמרה הידרדרו משמעותית ב-2026.
- חשש מעימות ישיר: קיימים דיווחים על ריכוז כוחות בגבולות וחשש כבד מפני התלקחות מחודשת של סכסוך דמים בתוך ששת החודשים הקרובים, במיוחד סביב שאלת השליטה בנמלים והשפעה באזור תיגראי.
4. סוגיית סכר הרנסאנס (GERD)
המתיחות בין מצרים לאתיופיה סביב חלוקת מי הנילוס נותרה "פצצה מתקתקת". מצרים רואה במילוי הסכר איום קיומי, והברית הצבאית שהיא בונה עם סומליה ואריתריאה נתפסת ככלי לחץ ישיר על אתיופיה.
לסיכום: קרן אפריקה ביוני 2026 היא אזור שבו "מלחמות רפאים" מקומיות מתמזגות למאבק גיאופוליטי רחב. כל טעות בחישוב של אחד השחקנים – אתיופיה, מצרים או סודן – עלולה להצית "תגובת שרשרת אזורית" שתשפיע ישירות על נתיבי השיט הבינלאומיים בים סוף ובמצר באב אל-מנדב.
המעורבות הישראלית
מעורבותה של ישראל בקרן אפריקה היא משמעותית, ומתמקדת בבניית בריתות אסטרטגיות שנועדו להוות משקל נגד לציר איראן-חות'ים ולאבטח נתיבי שיט קריטיים בים סוף.
תחומי המעורבות:
1. ההכרה ההיסטורית בסומלילנד
בדצמבר 2025, ישראל הפכה למדינה הראשונה בעולם המכירה רשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית.
- המשמעות האסטרטגית: צעד זה העניק לישראל אחיזה במפרץ עדן, סמוך למצר באב אל-מנדב. קיימים דיווחים על שיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני הדוק, כולל דיונים על הקמת בסיס ימי ישראלי באזור כדי לסכל הברחות נשק איראניות ופעילות חות'ית.
- השלכות אזוריות: ההכרה עוררה זעם בקרב ממשלת סומליה במוגדישו, שראתה בכך פגיעה בריבונותה, והחריפה את היחסים עם מדינות כמו מצרים וטורקיה.
2. ברית אסטרטגית עם אתיופיה
אתיופיה נחשבת לבת ברית מרכזית של ישראל באזור ("שותפה אסטרטגית ארוכת טווח").
- שיתוף פעולה ביטחוני: ישראל מספקת לאתיופיה טכנולוגיות הגנה, מודיעין וסיוע במאבק נגד טרור אסלאמי קיצוני (כמו אל-שבאב).
- הציר הדיפלומטי: פגישות רמות דרג ב-2026 (כולל ביקור הנשיא הרצוג באדיס אבבה) חיזקו את הקשרים סביב אינטרסים משותפים בים סוף. ישראל תומכת בשאיפה האתיופית לגישה לים, מה שיוצר חפיפה עם האינטרס הישראלי בסומלילנד.
3. חלק מ"ברית המשושה" (The Hexagon Alliance)
ישראל פועלת לשילוב קרן אפריקה בתוך מערך בריתות רחב יותר.
- ציר הודו-ישראל: קיימת מגמה של שיתוף פעולה עם הודו באזור, המשלב טכנולוגיה ישראלית עם יכולות בניית התשתית ההודיות, כחלופה להשפעה הסינית בקרן אפריקה.
- בלימת איראן: ישראל רואה בקרן אפריקה חזית חיונית לבלימת ה"כתר" האיראני שמנסה להקיף את האזור דרך תימן וסודן.
4. סיוע אזרחי וטכנולוגי
מעבר לביטחון, ישראל מעורבת בפרויקטים של טכנולוגיות מים, חקלאות מתקדמת וביטחון תזונתי באתיופיה ובסומלילנד, מה שמסייע לה לבנות "עוצמה רכה" ולחזק את הקשרים עם האוכלוסיות המקומיות.
לסיכום: המעורבות הישראלית היא חלק משינוי תפיסתי, שבו קרן אפריקה אינה נתפסת עוד כפריפריה רחוקה, אלא כזירה ביטחונית ישירה המשפיעה על חופש השיט והביטחון הלאומי של ישראל מול איומי איראן והחות'ים.
מוקדי המתיחות המרכזיים במפה (סקירה):
- Sudan (סודן): המפה מציגה את החלוקה בין כוחות הצבא (SAF) לכוחות הסיוע המהיר (RSF), עם דגש על מוקדי לחימה פעילים וזליגה אפשרית של העימות לעבר אתיופיה.
- Ethiopia (אתיופיה): מוקד המתיחות המרכזי הוא סכר הרנסאנס (GERD) מול מצרים, לצד מתיחות גוברת בגבול עם אריתריאה וחשש מהתחדשות הסכסוך הפנימי בתיגראי.
- Somaliland (סומלילנד): המפה מסמנת את רצועת החוף המוחכרת לאתיופיה ואת הנתיב האסטרטגי לעבר נמל ברברה, נקודה המהווה סלע מחלוקת עם ממשלת סומליה.
- Somalia (סומליה): מודגשת פעילות ארגון אל-שבאב והמתיחות הימית סביב מפרץ עדן, כולל ניסיונות של גורמים עוינים לשבש את נתיבי הסחר.
- Bab el-Mandeb (מצר באב אל-מנדב): "צוואר הבקבוק" הימי שבו מצטלבים האינטרסים של ישראל, ארה"ב, איראן והחות'ים, כפי שמשתקף בנתיבי השיט המאובטחים.
