סכר המריבה באתיופיה – עדכון מצב

עדכון בנושא סכר הרנסנס באתיופיה:

במקביל לדיווחים על הפסקת השיחות בין מצרים לאתיופיה, בסבב הנוכחי, והודעות לתקשורת שבהן הושמעו רטינות ואיומים, יצאו גם תמונות לווין חדשות, המראות שהמאגר של סכר המריבה, החל להתמלא במים.

המצב הנוכחי הוא שהשיחות שמתחדשות ומתפוצצות, כל פעם מחדש, כבר שנים, שוב הופסקו ויצאו לתקשורת הודעות של “חליפת האיומים” התורנית…

אתיופיה הודיע בעבר שהחודש, עם תחילת עונת הגשמים, יתחילו למלא את המאגר, כך בדיוק קרה, ואם נרצה לדייק יותר, מילוי המאגר החל ברגע שהבנייה הגיע לשלב של הקמת תאי הבנייה של מרכז הסכר, לסגירת החלק המרכזי של הסכר על ערוץ הנילוס (תוכלו לראות באתרי חדשות ברשת, שזה קרה כבר די מזמן), רק שעל זה אף אחד לא מדבר…

בנוסף לדיווחי החדשות, ישנם גם הפרשנויות המאיימות (שוב) על כך שמצרים עלולה לצאת לפעולה צבאית נגד אתיופיה…
ברשותכם, נביט רגע על הדברים מזווית נוספת, שאולי תוכל להראות את האיומים באור קצת שונה, מאשר הפרשנויות המתופפות על תופי המלחמה, ונשאל: האם באמת מצרים עלולה לצאת למלחמה נגד אתיופיה?

מה אפשרויות הפעולה הצבאיות העומדות בפני מצרים?

1. תקיפה אווירית נקודתית (או יותר מתקיפה אחת) על הסכר ומתקני הסכר.
2. תקיפה של כח קומנדו על מתקני הסכר.
3. מלחמה כוללת נגד אתיופיה.
4. לחרוק שיניים ולא לצאת לפעולה צבאית.

האם ישנה היתכנות אופרטיבית לפעולה צבאית?

אזכיר כי למצרים ואתיופיה אין גבול משותף, והמרחק בין הגבולות הוא מעל 1,000 ק”מ, המרחק בין בסיס חיל האוויר המצרי הקרוב לסכר, אל הסכר הוא מעל 1,400 ק”מ, וכן אזכיר שבאזור הסכר נפרסו סוללות נ”מ…
בנוסף אזכיר כי מדובר בסכר כבידה גדול, גדול מאוד, תקיפה בפצצה קונבנציונלית לא תגרום לקריסת סכר כזה, וגם אם כן, עכשיו לאחר תחילת מילוי המאגר, גל השיטפון שיזרום במורד הנהר, עלול לגרום לנזקים קשים בסודן ומצרים…

אז אם לא תקיפה לצורך מיטוט הסכר, האם תקיפה להשבתת מתקני הסכר תועיל?
בין אם תקיפה אווירית או של כח קומנדו על מתקני הסכר, היא צריכה להיות מאוד ממוקדת ולפגוע במה שיגרום את הנזק הרב ביותר, והרי לא יפגעו בשערי הסכר, אלא במערכות ייצור ואספקת החשמל, ופעולה כזו לגרום להשבתת פעילות, וזמן תיקון ממושך, אך האם זה ישפיע על המשך מילוי המאגר?

האם תקיפה אווירית אפשרית?

ייתכן, אבל כאמור פצצות קונבנציונליות לא יוכלו לגרום לקריסת סכר כה גדול, ומה לגבי מתקני הסכר?
הרי תוכניות הסכר גלויות וידועות, כולל מיקום, גודל, עובי וסוג המעטה של המבנים של תחנות הכח ההידרואלקטריות בסכר, ולכן ידוע בדיוק המיקום עם קואורדינטות במרחב התלת ממדי, אבל האם פצצות אוויר קונבנציונליות יספיקו? הסבירות לכך נמוכה.

תוכנית מערכות סכר הרנסאנס

ומה לגבי תקיפת כח קומנדו?

פעולה מסוג זה תדרוש הגעת הכח בדרך האוויר, בהסקה או בהצנחה, או דרך היבשה.
הגעה מהאוויר זה דרך המרחב האווירי של סודאן, אן מסוקים שיצאו מאחת משתי נושאות המסוקים המצריות, מהים האדום לחופי אריתראה (מעל 700 ק”מ עד ליעד) שזה אומר שלא משנה איזה מסוק ייבחר למשימה, יהיו חייבים לפחות תדלוק אחד בהטיסה אל היעד ואחד בטיסה בחזרה.

הגעה קרקעית, תדרוש מעבר דרך סודן וגם אם ינחיתו כח קומנדו בסודאן, בנקודה הכי קרובה אל הסכר (בסך הכל כ 11 ק”מ בין בסכר לנקודת הגבול, בקו אווירי) זה ידרוש כח גדול, המצויד במטעני חבלה מתאימים ובכמות הנדרשת, וציוד לחימה, לנוע רגלי או רכוב, בשטח הררי לא פשוט לתנועה.
אז האם פשיטת קומנדו אפשרית? ייתכן, למרות מערכות הנ”מ, למרות נוכחות צבאית בין הסכר לגבול סודן, הכל ייתכן, השאלה מה תהייה השפעת פעולה כזו גם האם יצליחו לפגוע במערכות הפקת החשמל, הרי זה לא יעצור את מילוי המאגר

 

אז האם מצרים תצא למלחמה כוללת מול אתיופיה?

יש הבדל משמעותי בין הלחימה נגד דאעש בסיני, או האפשרות להתערבות צבאית בלוב, לבין השתלטות על הסכר הנמצא באתיופיה ומלחמה כוללת.

כאמור אין גבול משותף המרחק גדול, מצרים לא יכולה פשוט להתחיל להביא כוחות לפעולה צבאית, נקודתית או מתמשכת, לבסיסי הערכות בקו גבול משותף, למרחק והלוגיסטיקה הכרוכה בכך, יש משמעות, ואם לא הבאת כוחות צבא בדרך הים, כי הרי לאתיופיה אין מוצא לים, האם מצרים תפלוש דרך הים לאריתראה, ואז תעבור מעל 700 ק”מ בקו אווירי בדרך לסכר? (וכמעט פי שלוש מרחק, בכבישים ודרכי עפר) או אם בדרך היבשה אז האם מצרים תפלוש לסודן בדרך לאתיופיה?

 

ולסיכום:

בין אם מדובר בפעולה נקודתית של תקיפה אווירית, או של כוח קומנדו לחבל במתקני הסכר, או פעולה צבאית נרחבת יותר, שתכלול השתלטות על הסכר, יש משמעות גדולה מאוד למרחק והלוגיסטיקה הנובעת מהמרחק והפעולה הצבאית עצמה. (האם יש למצרים יכולות לוגיסטיות כאלו?)

אם אין לפעולה צבאית היתכנות אופרטיבית, אין משמעות לעובדה שצבא מצרים גדול בהרבה מצבא אתיופיה, מאומן יותר, מצויד הרבה יותר ומודרני יותר.

לכל פעולה צבאית יהיו השלכות רחבות על התנהלות מדינות אפריקה באגן הנילוס מול מצרים, והשלכות בין לאומיות נוספות, האם מצרים מוכנה לקחת סיכון לאפשרות של סנקציות ולבידוד בין לאומי?
והאם בכלל יש תועלות שיופקו מפעולה צבאית? ובחישובי עלות תועלת, האם היתרונות עולים על החסרונות?

כך שלעניות דעתי, האפשרות שבאמת פתוחה במצרים, היא לנסות להמשיך בלחץ הבין לאומי על אתיופיה, (שעד היום לא עזר) לחרוק שיניים, לקבל את רוע הגזירה, ולנסות להאיץ את התוכניות לפיתוח משק המים של מצרים.

 

קצת סדר בדברים – חזרה לפרופורציות:

היות ובערוצי תקשורת שונים, בארץ ובעולם מעלים תמונות לוויין המראות את השינוי במפלס המים שבמאגר סכר הרנסנס באתיופיה, ומראים שהנה אתיופיה התחילה למלא את הסכר.
אמנם אכן זה המצב, אבל האם ההבדל שכולם מראים לנו את ההבדל שבין התמונה בסוף יוני השנה, לבין התמונה מהשבוע שעבר, ב 9 ביולי, ואכן רואים שיש הבדל משמעותי ועלייה גדולה במפלס המים.

תרשו לי שוב לצנן את האווירה, להראות לכם שיש סיפור נוסף מאחורי התמונות, ולנסות לעזור לראות את הדברים בפרופוריצה ובהקשר הנכונים.
כפי שאמרתי בפרסום האחרון, הרי בחודש יולי מתחילה עונה הגשמים, וכן שהמאגר התחיל להתמלא כבר עם יציקת החלק המרכזי של הסכר, על ערוץ הנילוס.
המשמעות היא שבכל שנה ישנה עליית מפלס המים בנהר, בגלל עונת הגשמים.
וכך אם במקום להקשיב לתופי המלחמה שישנם גורמים המעוניינים שנשמע, נבחן את התמונה הגדולה, נראה שכבר ארבע שנים ישנה עליה במפלס המים במאגר, שמתחילה בחודש יולי, עם בוא הגשמים.

בתמונה המצורפת תוכלו לראות את גובה המים במאגר הסכר, בחודש יולי בארבע שנים עוקבות.
שימו לב כי גובה המים בתמונה מה- 3 ליולי בשנה שעברה נמוכים משמעותית, מאשר ב 9 ביולי השנה, היות ועונת הגשמים רק החלה, והשנה ב 9 ביולי, פני המים גבוהים מאשר ב 20 וב 23 ביולי בשנים קודמות, האם זה רק בגלל כמות הגשמים? או שמא בגלל שהשנה שומרים במאגר יותר מים משנים קודמות?
תשובות תוכלו לנסות למצוא ברשת, רק לא במהדורות החדשות של ערוצי התקשורת, המתופפים על תופי המלחמה…

GERD-July-compear-Sat-pix-from-2017to2020

קרדיט: אביעד, מקבוצת נציב, ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון

כתיבת תגובה