מצרים אוגרת דלק ליום סגריר – פרק 17

הקדמה

במצרים קיים משק דלק מאוד מפותח הכולל שדות נפט וגז, כ-10 בתי זיקוק, רשת ענפה של צינורות להובלת נפט גולמי ותזקיקים, ומתקנים רבים מספור של אגירה וחלוקת דלק לצרכי היום יום של המשק המצרי. לצד המערכת האזרחית פועלת במצרים מערכת אגירת דלק תת קרקעית לשעת חרום.

בפרק 7 של סדרת מאמרים זו, פרטתי את מערך אחסון הדלק לשעת חרום, שנבנה בסיני לצרכי צבא מצרים. הפעם אפרט את מערך אחסון הדלק לשעת חרום בכלל מצרים. מאמר זה עוסק אך ורק במאגרים התת קרקעיים לשעת חרום, ואינו מונה את המערכת הענפה של אגירת דלק במכלים על קרקעיים.

רקע היסטורי

עד לשנת 1972 לא היו במצרים מאגרי דלק אסטרטגיים תת־קרקעיים, למעט מאגר דלק תת־קרקעי בפנארה (על שפת האגם המר הגדול בתעלת סואץ). המאגר בפנארה נבנה עי־ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה, והוא שימש את המצרים כמאגר הדלק המרכזי של צבאם בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים.

בשנת 1972, כחלק מההכנות המצריות למלחמת יום הכיפורים, הוציא נשיא מצרים אנואר א- סאדאת, צו נשיאותי מיוחד המורה על הקמה  מהירה של 10 אתרים לאחסון דלק לשעת חרום ברחבי מצרים. הקיבולת הכללית המשוערת של מאגרי הדלק, שנבנו בהוראת סאדאת הגיע ל-900,000,000 ליטר דלק, ויחד עם המאגר הבריטי בפנארה עמדו לרשות המצרים ערב מלחמת יום הכיפורים כמיליארד ליטר דלק במאגרי דלק תת-קרקעיים.

בניית תשתית דלק לשעת חרום עד לשנת 2010

מאז מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 שוקדת מצרים לפתח את צבאה ואת מוכנותה למלחמה נוספת. הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנחתם ביו המדינות בשנת 1979, לא גרם למצרים לשנות את סדר העדיפויות הלאומי, והיא ממשיכה להקדיש משאבים רבים מאוד לפיתוח ולשכלול צבאה.

עד לשנת 2007 בנה צבא מצרים תשתית צבאית נרחבת בסיני. תשתית זו כללה: ביצורים, מחנות צבא ושפע של מחסנים ומצבורים לוגיסטיים (תשתית המהווה הפרה גסה של הסכם השלום, שנחתם בין המדינות). בתחום הדלק נבנו בתקופה זו 7 אתרי אחסון המיועדים לרמת החטיבה/דיביזיה בקיבולת כוללת משוערת של כ־18 מיליון ליטר. במקביל לבניה בסיני נבנו בגדה המערבית של תעלת סואץ 3 אתרי אחסון דלק גדולים תת־קרקעיים, המיועדים ככל הנראה לשמש את ארמיות השדה של צבא מצרים בשעת חרום (אין פעילות באתרים אלה בזמן שגרה). הקיבולת הכוללת המשוערת של אתרי אחסון אלה מגיעה לכ־200 מיליון ליטר.

בין השנים 2007-2010 נבנה בסיני מאגר דלק גדול בקיבולת משוערת של 25,000,000 ליטר. בכך הוכפל למעשה כושר אגירת הדלק לצרכים צבאיים בסיני. מאגר זה נבנה ככל הנראה כחלק ממהלך מצרי להכפלת התשתית הלוגיסטית בסיני. יודגש, כי בסיני יש שפע של מאגרי דלק אזרחיים – רובם משמשים את תעשיית הפקת הנפט שבדרום סיני (שדות הנפט ראס סודר, אבו רודיס, בלעים).

ה”בום הגדול” – בניית מאגרי דלק תת־קרקעיים מאז שנת 2015

מראשית שנת 2015 מתבצעת במצרים בנייה במקביל של 4 אתרי אחסון גדולים תת־קרקעיים לדלק. הראשון והמעניין מכולם הוא מאגר הדלק, שנבנה בסיני. המאגר ממוקם בכוברי שמדרום לציר המתלה כ־2 ק”מ ממזרח לתעלת סואץ וכ־11 ק”מ צפונית מזרחית לבתי בזיקוק בסואץ (שבהם יש כמובן מכלי דלק לרוב). בנייתו של המתקן החלה לאחר פברואר 2015 ובנייתו הסתיימה בשנת 2017.  באתר יש 12 מיכלים בקוטר של כ־40 מטר ובקיבולת  משוערת של 10 מיליון ליטר למיכל. סה”כ הקיבולת המשוערת באתר מגיעה ל־120 מיליון ליטר.

בד בבד עם בניית המאגר בסיני נבנו ממערב לתעלת סואץ עוד 3 אתרים כדלקמן:

בכתמיה, 75 ק”מ ממערב למאגר כוברי, על הדרך שבין קהיר לסואץ – נבנה מאגר זהה לזה שבכוברי, בקיבולת משוערת של 120,000,000 ליטר .

באיסמעליה, נבנה מאגר קטן יותר בקיבולת משוערת של 60,000,000 ליטר.

בספאג’ה, כ-110 ק”מ  דרומית מערבית לשארם א-שיח, על הגדה המערבית של ים סוף – נבנה מאגר זהה לזה שבכוברי, בקיבולת משוערת של 120,000,000 ליטר.  יוזכר כי בספאג’ה קיים מאגר דלק, שבנה סאדאת כהכנה למלחמת יום הכיפורים בקיבולת משוערת של 60,000,000 ליטר (ראה מאמר שלי  )

סה”כ בשנים 2015-2017 בונה מצרים מאגרי דלק תת קרקעיים בקיבולת כוללת של כ־420 מיליון ליטר דלק. בניה זו משלשת את מאגרי הדלק, שנבנו במצרים לאחר הסכם השלום. יודגש כי במקביל לבניית המאגרים התת־קרקעיים נבנות במצרים חוות מכלי דלק על־קרקעיים, הן בבתי הזיקוק והן כמתקני חלוקה אזוריים של דלק לצרכים אזרחיים – ראה להלן דוגמא של מתקן אגירת הדלק התת-קרקעי בכותמיה, שבד בבד עם בנייתו נבנו לצידו 2 חוות אגירת דלק של חברות מסחריות.

סיכום

למצרים יש משק דלק מפותח מאוד הכולל שדות נפט וגז, בתי זיקוק ומתקני אגירה ואחסון דלק גדולים מאוד. בניית מאגרי דלק תת־קרקעיים אינה צורך של המשק המצרי, ולהערכתי נועדה לשמש אותו לשעת חרום בלבד.

העובדה שמאז 1973 (מלחמת יום הכיפורים) בונה מצרים את מרבית מאגרי דלק תת־קרקעיים בחזית התעלה ובסיני מעידה כמאה עדים על כך, שייעודם העיקרי של מאגרים אלה הוא לשמש את צבא מצרים ליום סגריר בעת שהוא יידרש להילחם מול ישראל. המאגר, שנבנה בים סוף בספאג’ה, נועד, להערכתי, להשתלב גם הוא במערכה על השליטה בים סוף – ים אשר מהווה עורק אספקה חשוב לישראל.

בשנתיים האחרונות עוסקת מצרים בקדחתנות בהרחבת שדות התעופה הצבאיים בסיני ובמרחב תעלת סואץ – קהיר. סביר להניח כי יש קשר בין בניית מאגרי הדלק לבין הרחבת שדות התעופה במרחב זה.

העובדה שבשנתיים האחרונות עמלה מצרים לשלש את מאגרי הדלק האסטרטגיים בחזית סיני והתעלה, אך במקביל אינה פועלת לבניית מאגרי דלק אסטרטגיים ביתר רחבי מצרים, מצביעה, לדעתי, על כך, שמצרים רואה את המלחמה בישראל כאפשרות ריאלית, ולעומת זאת היא אינה מתכוננת “ברצינות” למלחמה אפשרית מול “אויבים” כגון;  איראן, אתיופיה, סודן ולוב.

פרקים קודמים:

מצרים:פיתוח מואץ של תשתיות צבא במרחב תעלת סואץ – סיני.פרק 1 בסדרה.
מצרים: סלילת אוטוסטרדות בסיני. פרק 2 בסדרה.
מצרים:גשר ומנהרות חדשות בתעלת סואץ.פרק 3.
מצרים:מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר. פרק 4.
מצרים: הרחבת שדות צבאיים בסיני ובמרחב קהיר – תעלת סואץ. פרק 5
מצרים: לכל חייל מצרי בסיני – נבנה מחסן תחמושת בגודל 3 מ”ר. פרק 6.
מצרים: הצבא המצרי אוגר דלק בסיני.פרק 7.
מצרים: הכפלת סד”כ מובילי הטנקים.פרק 8.
מצרים: כוחות היבשה בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות הרכש. פרק 9 . 
מצרים:זרוע ההגנה האווירית.סקירה כללית וסיכום תכניות רכש.פרק 10.
מצרים: זרוע הים בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 13.
מצרים: זרוע האוויר-סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 14.
מצרים: גשרים חדשים על תעלת סואץ. פרק 15
מצרים: מה מסתירה מצרים בנושא ההתעצמות הצבאית – פרק 16

קרדיט: סא”ל (דימ’) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב

רוב שירותו הצבאי (1962-1983) עסק אלי דקל  בחקר מערכות תשתית בארצות ערב ופרסם עשרות מחקרים בנושא. מאז פרישתו  לגמלאות כרע”ן השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ”ן, ממשיך אלי לחקור בנושא, ובמיוחד במצרים. מחקריו הנוכחיים מבוססים בעיקר על צילומי הלוויין ב-Google Earth. לפני שבע שנים פורסם ספרו “מודיעין תלוש מהקרקע” העוסק במקומו של מחקר השטח בהערכת המצב הלאומית. הספר זכה לשבחים רבים מבכירים בחמ”ן.