מצרים: זרוע הים בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות רכש. פרק 13.

במסגרת מחקרי היסוד על התשתית הצבאית והאזרחית של מצרים ייחדנו מספר פרקים לנושא    תכניות הרכש של צבא מצרים. בפרקים הקודמים עסקנו בכוחות היבשה ובהגנה האווירית של מצרים, והפעם נעסוק בזרוע הים.

רקע היסטורי

מצרים היא מדינה השוכנת לחופי הים התיכון והים האדום. בסך הכל יש למצרים קו חוף של כ- 2,000 ק”מ. למרות החופים הארוכים והנמלים הרבים שלאורכם, מצרים אינה מדינה המתפרנסת מן הים. תושביה אינם ידועים בעולם כיורדי ים או כדייגים. הצי המצרי  במלחמותיו מול צה”ל, כולל במלחמת יום הכיפורים, שלזכותו עמד יתרון ההפתעה, ניגף בפני צה”ל.  יתכן וזו הסיבה לכך, שחלק ניכר מאוד מההתעצמות של צבא מצרים מופנה לכיוון פיתוח הצי. מקורות גלויים מדרגים את הצי המצרי בתואר הצי השישי בגודלו בעולם! והצי החזק ביותר באגן הים התיכון (יש מי שטוען, שתואר זה מגיע לתורכיה, ואילו מצרים היא רק השנייה בעצמתה הימית בים התיכון)

הסד”כ הימי כיום

הצי המצרי מונה כיום כ-260 כלי שייט מסוגים שונים. מיעוטם הם כלים מתוצרת ברית המועצות, ששרדו עוד מתקופת מלחמת יום הכיפורים. חלקם של כלים אלה עבר “מתיחות פנים” כדי להתאימם לשדה הקרב המודרני. כיום מבוסס רוב הצי המצרי על כלי שיט, שנרכשו לאחר מלחמת יום הכיפורים. מקורות הרכש הם מגוונים וכוללים בין היתר את:  ארה”ב; צרפת; גרמניה; סין   ורוסיה. בנוסף לרכש בנו המספנות במצרים מספר כלים וביניהם 6 ספינות טילים קלות מסוג אוקטובר (דגם מצרי לספינת הטילים קומאר תוצרת רוסיה). המספנות במצרים מבצעות גם התקנות של כלי לחימה על אניות הצי המצרי.

בנוסף לכלי שייט מפעיל חיל הים המצרי כוחות קומנדו ימי ושרשרת של סוללות טילי חוף-ים להגנת חופיו. בשירות חיל הים המצרי פועלים גם כלי טייס רבים, לרבות 20 מסוקים ימיים  (מדגמים: Gazelle ו- SH-26  Super Sea Shrint) ומטוסי F-16  המצוידים בטילי ים מדגם Harpoon (תוצרת ארה”ב) טילים אלה מסוגלים לתקוף כלי שייט בטווח עד 120 ק”מ [HMS אייל פינקו – ינואר 2018]

היערכות

כאמור לאורך חופי מצרים וסיני פזורים נמלים רבים, ששימשו בתקופה זו או אחרת את הצי המצרי. כיום מקיים הצי המצרי נוכחות קבועה רק בחלק מנמלי מצרים, אבל בעת חירום בהחלט אפשר, שהצי המצרי יעשה שימוש גם בנמלים אחרים. להלן רשימת הבסיסים העיקריים של הצי המצרי.

• הים התיכון
• נמל ראס אל טין, אלכסנדריה – הבסיס המרכזי של חיל הים המצרי בים התיכון. בבסיס זה הוכשר לאחרונה מעגן מקורה לצוללות
• נמל אבו קיר (ממזרח לאלכסנדריה) – הורחב לאחרונה. במקום נמצאת גם האקדמיה לקציני ים
• נמל פורט סעיד
• נמל מרסה מטרוח – מתוכנן להרחבה
• נמל דמייאט – נמל חדש ומודרני. לא ידוע לי על קיום בסיס חיל הים במקום.
• נמל אל עריש – נמל קטן יחסית. לא ידוע לי על קיום בסיס חיל הים במקום.
• הים האדום
• נמל ספאג’ה – הבסיס המרכזי של חיל הים המצרי בים האדום, ובו מפקדת הפיקוד הדרומי של חיל הים המצרי. במקום זה נבנה גם בסיס ליחידת קומדו ימי.
• נמל עדביה (מדרום לסואץ)
• נמל ע’רדקה
• נמל ברניס – נמל זה מתפתח בשנים האחרונות
• נמל שארם א שיח – איני יודע לקבוע, אם כיום עושה בו חיל הים המצרי שימוש.

רכש

כאמור לעיל מצרים שלאחר מלחמת יום הכיפורים עושה מאמץ מתמשך להגדיל את חיל הים המצרי. מאז שתפס עבד אל פתח א-  את השלטון במצרים, קיבל נושא הרכש הימי תנופה והוא יחד עם הרכש לחיל האוויר המצרי עומדים בראש “רשימת הקניות” של צבא מצרים. במרכז הרכש המצרי עומדות רכישתן של שתי נושאות מסוקים מצרפת, המסוגלות לשמש גם להנחתת טנקים, ורכש צוללות מגרמניה. להלן הפרוט הידוע לי:

• רכש 2 צוללות דגם 209/1400 מגרמניה (הראשונה כבר סופקה). השנייה בדרכה למצרים (02/10/2017). צוללות אלה הן כמו “הדולפין” דור ראשון שבידי צה”ל [“מצרים מתחמשת” מאת יפתח ש.שפיר וקשיש פרפיאני. אוק’ 2016]. הערת א.דקל – במחקר של “מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית” נכתב, שחוזה הרכש הוא ל-4 צוללות עם אופציה ל-2 נוספות [HMS אייל פינקו – ינואר 2018]. אין בידי לקבוע מי ממכוני המחקר צודק.
• הטורפדו הגרמני החדיש – “הרוצח השקט” – DM2A4 הוכנס לשימוש מבצעי בצי הצוללות החדיש של מצרים. מדובר בצוללות מדגם 209 / 1400, שהוזמנו מהמספנות בגרמניה, ו-2 מתוכן, שכבר נמסרו, מתוך 6 שהוזמנו [נציב נט. 2017122802 28/12/2017]. הערה! קיים חוסר התאמה לגבי מספר הצוללות, שמצרים הזמינה מגרמניה. המספרים לעיל הם בין 2 ל-6, בויקיפדיה נכתב שהוזמנו  4 צוללות. הקורא יבחר, על מי הוא מסתמך.
• 2 נושאות מסוקים מיסטראל מצרפת. כל נושאת מסוקים מצוידת ב: 1 נחתת מדגם L-CAT וכן ב-2 נחתות  מדגם CTM-MG [מאמר “מצרים מתחמשת” מאת יפתח ש.שפיר וקשיש פרפיאני. אוק’ 2016].
• 2 ספינות טילים מלניה R-32 מרוסיה [“מצרים מתחמשת” מאת יפתח ש.שפיר וקשיש פרפיאני. אוק’ 2016]. הראשונה הגיעה באוגוסט 2015, והשנייה ביוני 2016. ספינות אלה נושאות טילי ים-ים מסוג מוסקיט  P-270. הערת א.דקל – ידוע כי מצרים קיבלה מרוסיה ספינת טילים מלניה במתנה. לא ברור לי, אם ספינה זו כלולה בשתי הספינות שלעיל, או היא מתוספת אליהם.
• פריגטה FREMM (מצרפת). בביקור נשיא מצרים בצרפת ב-23/10/2017 ביקש סיסי לרכוש עוד פריגטה מדגם זה [נציב נט 24/10/2017].
• פריגטה חדשה תוצרת קוריאה בשם “צעירי מצרים” הגיעה למצרים בתאריך 27/10/2017 [נציב נט 27/10/2017].
• 4+2 קורבטות דגם GO-WIND 2500 תוצרת צרפת. (הראשונה – אלפתח 971 -סופקה. השנייה מוכנה למסירה (09/2017). בביקור נשיא מצרים בצרפת ב-23/10/2017 מבקש סיסי לרכוש עוד 2 קורבטות  מדגם GO-WIND [נציב נט 24/10/2017]. חלק מהספינות יבנו במצרים [HMS אייל פינקו – ינואר 2018].
• קורבטה קטנה חדשה בת 550 טונות (מרוסיה?) , החמושה בטילים על-קוליים נגד ספינות, ביוני 2016. [Sputnik News, June 25th 2016, https://sputniknews.com/world/201606251041953909-russia-egypt-corvette/
• נחתם חוזה עם ארה”ב לאספקת 4 ספינות טילים מדגם FMC Ambassador בעלות של 807 מיליון דולר מכספי הסיוע האמריקאי למצרים. ספינות אלה הן באורך 62 מטר ומצוידות בטילי Harpoon [HMS אייל פינקו – ינואר 2018].
• במצרים יש מגוון רחב של ספינות ותיקות יותר אך עדיין פעילות בהחלט, כגון ארבע הפריגטות מסדרתאוליבר האזארד פרי האמריקאיות (4,200 טון), או ארבע ספינות טילים קלות (600 טון) ומהירות מאוד (41 קשר) מסדרת ‘אמבסדור’ האמריקאית, שיש הטוענים כי הן ניחנות במאפיינים חמקניים [“USA Delivered the Last Two Ambassador MK III Fast Missile Craft (Ezzat Class) to Egyptian Navy” , http://www.navyrecognition.com/index.php/news/defence-news/year-2015-news/june-2015-navy-naval-forces-defense-industry-technology-maritime-security-global-news/2840-usa-delivered-the-last-two-ambassador-mk-iii-fast-missile-craft-ezzat-class-to-egyptian-navy.html
• 2 ספינות סיור OPV דגם Adroit

סיכום

ההתעצמות המצרית בכלל וההתעצמות בנושא הימי בפרט מעלות את השאלה, מדוע מדינה עניה, המתקשה לספק פת לחם לאזרחיה, משקיעה הון עתק ברכש אמל”ח יקר, אשר היא אינה זקוקה לו בהתמודדות מול אויביה המוצהרים (ארגונים איסלמיסטיים קיצונים, ולוב, שמעולם לא היוותה אויב ימי). גם לפתרון הסכסוך (שנרגע בשלב זה) מול אתיופיה בשאלת חלוקת מימי הנילוס אין צורך לא בצוללות ולא בנושאות מסוקים. נשארת תשובה המקובלת על חוקרים רבים “הם מתעצמים משום שהם רוצים להראות לכל באי העולם (המוסלמי) את גודלם ותפארתם”. בעיני תשובה זו היא שטחית, ואינה נותנת תשובה לכלל נושא ההתחמשות וההתעצמות המצרי.

זה לא סוד, שבעת מלחמה מבוסס צינור האספקה העיקרי של מדינת ישראל על אספקה מהים. סביר להניח, שמה שנכתב במסמך זה, ידוע למופקדים על בטחון ישראל. אני מקווה, שיש בידם גם פתרונות למקרה, שכל הארמדה הימית, שנבנית במצרים, תופנה נגדנו.

מצגת נמלי הים הצבאיים במצרים

פרקים קודמים:

מצרים:פיתוח מואץ של תשתיות צבא במרחב תעלת סואץ – סיני.פרק 1 בסדרה.
מצרים: סלילת אוטוסטרדות בסיני. פרק 2 בסדרה.
מצרים:גשר ומנהרות חדשות בתעלת סואץ.פרק 3.
מצרים:מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר. פרק 4.
מצרים: הרחבת שדות צבאיים בסיני ובמרחב קהיר – תעלת סואץ. פרק 5
מצרים: לכל חייל מצרי בסיני – נבנה מחסן תחמושת בגודל 3 מ”ר. פרק 6.
מצרים: הצבא המצרי אוגר דלק בסיני.פרק 7.
מצרים: הכפלת סד”כ מובילי הטנקים.פרק 8.
מצרים: כוחות היבשה בצבא מצרים. סקירה כללית וסיכום תכניות הרכש. פרק 9 . 
מצרים:זרוע ההגנה האווירית.סקירה כללית וסיכום תכניות רכש.פרק 10.

 

קרדיט: סא”ל (דימ’) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב