מערך השיקולים האיראני – מה עומד מאחרי התקיפה על סעודיה ביום שבת?

איך יתכן כי האיראנים, המכנים את עצמם הדיפלומטים הטובים בעולם, אפשרו תקיפה משמעותית על מתקני הנפט המרכזיים בסעודיה ימים ספורים לפני פתיחת האסיפה הכללית של האו”ם?

מאז התקיפה ביום שבת בסעודיה, רוח הדברים היוצאת מהבית הלבן מלמדת, שכל הסימנים מצביעים על כך, כי איראן אשמה באופן ישיר בתקיפה על סעודיה.

מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, צייץ לאחר הפיגוע בשבת:

“איראן פתחה כעת במתקפה חסרת תקדים על אספקת האנרגיה. אין שום עדות לכך שהתקיפות הגיעו מתימן”.

בנוסף לזאת, לאיראן יש את הטכנולוגיה המתאימה כדי לבצע תקיפה כזו – איראן קיבלה עזרה מרוסיה וסין לאורך השנים, וכמו כן ראינו את איראן עושה דברים מעין אלה כבר בעבר.

התקיפה בשבת על מתקני הנפט בסעודיה הייתה התקיפה השנייה נגד חברת הנפט הסעודית “ארמקו“.

ב-17 באוגוסט, 10 מל”טים פגעו במתקן שדה הנפט המרכזי: “שיבא“, ולטענתה של סעודיה גרמו לשריפה קטנה.

יחד עם זאת אין זה משנה באמת מה איראן או ארצות הברית יטענו, דבר אחד ברור, התקיפה ביום שבת על חברת הנפט המרכזית של סעודיה היא הסלמה משמעותית.

לאחר התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה נצפו 17 נקודות פגיעה במתקני הנפט הסעודיים, שנפגעו באופן מדויק ביותר, כך אמרו גורמים אמריקאים.

ברור שכדי לבצע תקיפה מדוייקת כזו נדרשים מעקב ותכנון – למעשה זו עדות לרמה חדשה לגמרי של תחכום ותעוזה מצידה של איראן.

ארמקו“, חברת הנפט הערבית-אמריקאית של סעודיה, נמצאת בעסקי הנפט כבר זמן רב, ולכן סקירת האתר להשגת קואורדינטות אפשרית בקלות רבה.

אולם, דיוק התקיפות מעיד על טכנולוגיה מתקדמת ואולי על עזרה מבחוץ ממדינות כמו רוסיה וסין שיכולות בקלות לספק לאיראן בכל שלב ידע מודיעיני, טכנולוגי, צבאי ואת התמיכה הדרושה לה.

במידה ולאיראן לא הייתה עזרה ממדינה אחרת שאולי עזרה לה לדוגמה במתן קואורדינטות למטרות הפגיעה במתקני הנפט של סעודיה, אזי סביר כי איראן השתמשה במל”טים לא מאוישים כדי לקבוע את הקואורדינטות – אם כך נשאלת השאלה: כיצד מערכות ההגנה של המערב לא זיהו את טיסות הריגול שביצעה איראן מעל מתקן אסטרטגי וחשוב בסעודיה?… ואם זיהו את טיסות הריגול מדוע לא סיכלו אותן?

באופן עקיף, התקיפה של איראן בסעודיה עושה ניסיון להבהיר לארצות הברית ומדינות האזור כי איראן מסוגלת גם לפגוע ביעדים אחרים ברחבי האזור, וכן גם להבהיר כי יש לה את היכולת לעשות זאת באופן ישיר או באמצעות ה”זרועות” שלה באזור.

באמצעות התקיפה על מתקני הנפט של סעודיה ביום שבת השיגה איראן איום תודעתי, שכמובן גם מהווה כגורם הרתעה.

כמו כן הציבה איראן, באופן עקיף, בטווח הפגיעה של המל”טים וטילי השיוט שלה גם את שדה התעופה של דובאי, את תחנת הכוח הגרעינית שנבנית באיחוד האמירויות, וכן תשתיות נפט נוספות בסעודיה – זאת מבלי להזכיר את האיומים המתהווים כתוצאה מפעילות איראנית בגבולותיה של ישראל.

כרגע ממשל טראמפ “משחק” בצורה לא ברורה – פומפאו ובכירים אחרים מצביעים על כך כי איראן עומדת מאחורי התקיפה ביום שבת בסעודיה, אך עם זאת שומרים על כל האופציות פתוחות, בעבור הצעדים הבאים של ארצות הברית ב”משחק” המורכב הזה.

ברור כי השלב הראשון של ארצות הברית יהיה אבטחת הכוחות האמריקאים באזור – לכן פעולה כזו אינה בהכרח מעידה על כוונתו של טראמפ לבצע תקיפה צבאית בתגובה לפיגוע שביצעה איראן ביום שבת.

בנוסף לכך, גם סביר כי מפקדי צבא אמריקאים והפנטגון יעסקו בבחינת אפשרויות תקיפה על איראן, הרי זהו תפקידם – לכן רוח ההסלמה העולה מדיווחים מסוג זה אינם בהכרח מעידים על כוונתו של טראמפ לבצע תקיפה צבאית נגד איראן.

אילו אפשרויות סבירות עומדות בפני ארצות הברית במידה וטראמפ יחליט להגיב נגד איראן צבאית?… ניתן להניח כי תקיפה על בסיס מל”טים תהיה אפשרות אחת, כמו כן גם תקיפה מוגבלת על מתקני נפט איראנים.

מבחינתה של איראן כל תקיפה מסוג כזה תחשב “תקיפה מוגבלת” וזה יאפשר לה להגיב באופן פרופורציונלי ולא להיגרר עדיין למלחמה כוללת.

בנוסף לזאת, איראן מבינה כי תקיפה כזו תבוצע רק בהתייעצות עם סעודיה ובנות ברית אחרות – במיוחד בריטניה, אוסטרליה, בחריין וישראל – בנות בריתה של ארצות הברית אשר לכולן אינטרסים דומים אך גם מנוגדים – איראן מבינה כי האינטרסים המנוגדים של המנהיגים והמדינות ודאי יעכבו ויקטינו את עוצמת התקיפה, זאת במידה וטראמפ יחליט ללכת על אופציה צבאית.

נכון להתייחס ברצינות לאמירה של פומפאו כי התקיפה על סעודיה ביום שבת לא הגיעה מתימן – במקרה כזה, ככל הנראה ארצות הברית מחזיקה בידיה “הוכחות חותכות”, שכן גם לערב הסעודית, וכן גם לבנות ברית אחרות של ארצות הברית באזור יש “עיניים לשמיים בשפע”, עיניים הצופות בכל מה שזז באזור המפרץ הפרסי.

סביר גם כי לאחר התקיפה על סעודיה, טילי השיוט האיראניים מדאיגים את הדרגים הצבאיים של מדינות המערב.

נובטור“, חברת עיצוב הטילים הרוסית, שייצרה את טיל ה-9M729, טיל שהוביל כביכול לעזיבתה של ארצות הברית את אמנת פירוק הנשק הגרעיני לטווח בינוני (INF), החלה לפני מספר שנים בשיווק של “טיל השיוט בקונטיינרים” של חברת “Club-K“. (כפי שמוצג בסרטון)

מערכת הרסנית כזו יכולה להסתתר בתוך קונטיינר משלוחים רגיל, ולהעניק לרוכשי המערכת:

“יכולת תקיפה מדויקת לטווח ארוך, וכן אפשרות שינוע של המערכות האלו ברכבים רגילים כמעט לכל מקום בגלובוס מבלי למשוך תשומת לב”, כך דווח ב-“Jane’s Defense Weekly” בשנת 2010.

בנוסף לסבירות כי רוסיה וסין משתפות את איראן בטכנולוגיות טילים מתקדמות וכן במידע צבאי רגיש, רוסיה וסין מעניקות גם תמיכה דיפלומטית וכלכלית לאיראן – זאת בזמן שאיראן בוחרת “לשחק את משחק” הסחיטה הגרעינית ומסרבת לנהל שיחות עם טראמפ.

כמו כן, איראן מבינה, מתוך הוכחה שיטתית, כי טראמפ זהיר בשימוש בכוח צבאי וכי הוא מעדיף שיחות על פני תקיפות – לכן איראן מבינה שתקיפה כנגדה תלויה, במידה רבה, בהחלטתה של סעודיה (אם, מתי ובאיזו דרך היא תבחר להגיב), כמו כן באופן עקיף גם לפי החלטתה של ישראל – איראן גם יוצאת מתוך נקודת הנחה כי בדומה לטראמפ, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, גם הוא נמנע מהסלמה באופן שיטתי.

בנוסף לכל זאת איראן העניקה באופן עקיף “מנחה” לארצות הברית. למעשה יוצא כי ארצות הברית ממהרת למלא את החוסר, שנוצר בשוק הנפט העולמי, וטראמפ אישר את השימוש במאגרי הנפט האסטרטגיים בלואיזיאנה וטקסס בכדי להרוויח את הרווחים הכלכליים, בתוך המהלך האיראני, ובמקביל גם גרם לעליית מחיר הנפט הגולמי – זאת למרות טענתה של ארצות הברית כי מטרתה היא ייצוב שוק הנפט העולמי.

סביר כי הדיפלומטיה האיראנית כיוונה מראש להעניק את “המנחה” הכלכלית לארצות הברית, זאת בכדי להשיג התלבטות עמוקה יותר במערך השיקולים של טראמפ, שכידוע נחשב יותר כאיש עסקים ומשא ומתן ולא כאיש מלחמה – איראן למעשה “שיחקה” על “נקודת התורפה” של טראמפ – כסף, ובוחנת באופן נועז ואולי מחושב היטב את מערך השיקולים שלו.

למעשה, ברור כי הדיפלומטיה האיראנית מבינה היטב ולקחה במערך השיקולים שלה שוונצואלה ואיראן, שתי ספקיות נפט משמעותיות, לא ירוויחו דבר מעצם התקיפה על מתקני הנפט של סעודיה, שכן הן “משותקות” מאפשרות לסחור בנפט שלהן, בגלל הסנקציות שמטילה עליהן ארצות הברית – מכאן די ברור כי איראן העניקה לארצות הברית את  “המנחה” הכלכלית באופן מכוון.

למעשה באופן מכוון, איראן ביצעה את המהלכים שלה על לוח “משחק השח הגלובלי“, באופן שיעבירו את מרכז המאבק והלחץ כעת: לאסיפה הכללית של האו”ם – האסיפה הכללית של האו”ם, שתיפתח בניו יורק ביום שלישי, תהפוך לזירת מאבק דיפלומטי “חריף” בין ארצות לאיראן.

איראן במהלכים האחרונים שביצעה מכוונת בכל כוחה לזירת האו”ם וסביר ולקחה בחשבון כי ארצות הברית תשתמש בתקיפה ביום שבת על סעודיה, כדי להפעיל “לחץ כבד” על מדינות העולם על מנת שהן ישנו את המדיניות שלהן כלפי איראן וישתפו פעולה עם מדיניות “הלחץ המירבי” האמריקאית – זה מה שצריכה ארצות הברית לנסות לעשות.

יחד עם זאת, בתוך מערך השיקולים האיראנים הם מבינים כי האו”ם, אחרי הכל, להוט בכל כוחו לשמור על הסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015 – לאיראן יש הוכחה – הרי למרות העובדה כי האו”ם שגם מנהל את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שאישרה את ההפרות הגרעיניות של איראן – האו”ם דווקא מגלה נכונות ורצון עז לשמר על ההסכם משנת 2015.

אם כך לאן הולכים מכאן?… מתקני אחסון נפט הם יעדים רגישים – תקוף אותם, הצת ניצוץ של אש והתוצאה תהיה “משחקים” כלכליים בנפט ובאנרגיה חלופית, וכן שריפות גדולות ולבסוף גם מלחמות גדולות באמת.

קרדיט: אברהם תמקר – פרדס+ מקבוצת נציב

 

כתיבת תגובה