מצרים:הצבא המצרי אוגר דלק בסיני.פרק 7.

במסגרת סדרת הדיווחים שלי בנושא “הכר את שכניך ודע עד כמה הם דואגים לפיתוח סיני ולרווחת תושביו”, הרי לפניכם כמה פרטים מה נעשה במצרים לרווחת החיילים ולשיפור  יכולותיהם הצבאיות בסיני. במאמר זה אפרט בעיקר את נושא אספקת הדלק לכוחות היבשה בסיני.

רקע היסטורי

לאחר מלחמת יום הכיפורים בינואר 1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות בין ישראל למצרים. עיקרו של ההסכם היה, שישראל תשיג את כוחותיה מארץ גושן אשר במערב תעלת סואץ לקו הנמצא כללית לאורך כביש הרוחב, כ-20 ק”מ ממזרח לתעלה. מצרים תקבל כללית רצועה ברוחב של כ- 10 ק”מ ממזרח לתעלה,  ובה תחזיק כוחות צבא מדוללים בהיקף שלא יעלה על 7,000 חייל ו-33 טנקים. במרווח של כ-10 ק”מ בין הצבאות יוקם אזור חייץ בפיקוח האו”ם. עוד בטרם יבשה הדיו על המסמך, נגשה מצרים לבניית תשתית צבאית לכוחות של מספר דיביזיות. תשתית זו כללה מערך ביצורים משוכלל שכונה אז “המוצבים הפרפריים” (פרטים ראה בספרי “מודיעין תלוש מהקרקע”) ומערך לוגיסטי שכלל מצבורי דלק ת/ק , מאגרי מים  ובתי חולים שדה ת/ק.

לאחר הסכם ההפרדה, הגיע הסכם הביניים ובו קיבלו המצרים נתח נוסף מסיני, עד שלבסוף הגיעו הצדדים להסכם שלום, שנכנס לתוקפו ב־25 באפריל 1979. כמפורט בפרק 6 של  סדרת כתבותיי, בנספח הצבאי  להסכם הוטלו על המצרים הגבלות שונות שעיקרן לצורך ענייננו: למצרים מותר  להחזיק בסיני סד”כ שלא יעלה דיביזיה ממוכנת אחת, ולבנות בסיני מתקני תשתית צבאיים (ביצורים ולוגיסטיקה), רק דיביזיה ממוכנת אחת בלבד.

המצרים לא בזבזו את זמנם, ועד לשנת 2007 הם בנו שרשרת ארוכה של  מתקנים לוגיסטיים.  וביניהם הם בנו 9 אתרים מרכזיים לאחסון דלק במכלים ת/ק. הקיבולת של אתרי האחסון שונה בין אתר לאתר החל מ- 280,000 ליטר וכלה ב-5,000,000 ליטר. סה”כ נבנו בצפון סיני (סדרת מאמרים זו אינה כוללת את המתרחש בדרום סיני) מאגרי דלק ת/ק לשימוש כוחות היבשה של צבא מצרים בקיבולת של כ- 20,000,000 ליטר. כמות דלק שכזו יכולה לתספק בשעת חרום 3-4 דיביזיות ממוכנות/משוריינות.

הגדלת מערך אחסון הדלק התת־קרקעי בסיני בין השנים 2007-2010 ב- 130%

בין השנים 2007 ל-2010 הורחב אחד ממתקני האגירה המרחביים של כוחות היבשה בסיני ב-560,000 ליטר. כמו כן נבנה, באזור סרפאום-מזרח שבסיני, מתקן ת/ק גדול לאגירת דלק בקיבולת משוערת של 25,000,000 ליטר. להערכתי מתקן זה הוא חלק ממערכת אסטרטגית לאספקת דלק למצרים ככל הנראה בשליטתו של שר ההגנה או הרמטכ”ל. (המערכת האסטרטגית תפורט במאמר נפרד). תהיה אשר תהיה הכפיפות  האדמיניסטרטיבית של מתקן זה, בנייתו הגדילה ב-130% את מאגרי הדלק התת קרקעיים בסיני, כך שבשנת 2010 הייתה הקיבולת הכוללת של מאגרי הדלק  התת קרקעיים בסיני  כ- 46,000,000 ליטר.

הרחבת מערך אחסון הדלק של כוחות היבשה בסיני בין השנים 2010-2017

לאחר שנת 2010 ועד היום המשיכו המצרים בתנופת הרחבת מאגרי הדלק בארמיות השדה. בתקופה זו נבנו במתקנים המרחביים 18 מיכלים ת/ק בקיבולת כוללת של 18,000,000 ליטר. הרוב המכריע של העבודות נעשה באתרים הקיימים, וכמעט שלא נבנו אתרי אחסון חדשים.

ה”בום הגדול” – בניית מאגר דלק אסטרטגי גדול בסיני.

מראשית שנת 2015 מתבצעת באזור כוברי, בגדה המזרחית של תעלת סואץ, בניית מאגר דלק אסטרטגי  תת־קרקעי בקיבולת משוערת של 120,000,000 ליטר. המאגר הוא חלק ממערכת של מאגרי דלק אסטרטגיים הנבנית במצרים מאז שמוחמד א־סיסי תפס את השלטון במצרים. מערכת זו תנותח במאמר נפרד. בנייתו של  המאגר בסיני  הסתיימה במהלך שנת 2017.

סיכום

כיום מצויים בסיני מאגרי דלק תת־קרקעיים בקיבולת כוללת של כ-180 מיליון ליטר. כמות דלק זו היא הרבה מעבר לצרכי כוחות היבשה של צבא מצרים. לפיכך אני מעריך כי בניית המאגר האסטרטגי בגדול בכוברי נועדה לשרת את כלל צרכי צבא מצרים ובעיקר את חיל האוויר המצרי המפתח שדות תעופה צבאיים בסיני (ראה פרק 5 בסדרת מאמרים זו). אני משער, כי המצרים לא יסתפקו רק בשדות התעופה הצבאיים שהוכשרו ברפידים ובאל עריש והם יבנו/ירחיבו שדות תעופה נוספים.

כך או כך בעשור האחרון הוכפלה מערכת אגירת הדלק בסיני לצרכים צבאיים פי תשע. מערכת זו מאפשרת למצרים בעת חרום אחזקת צבא גדול בסיני, והפעלת סד”כ אווירי  מסיני, ללא הצורך בשיירות ארוכות של מכליות דלק המצטופפות בגשרי/מנהרות  תעלת סואץ.

יש לזכור שני דברים:

• בנוסף למה שמניתי לעיל יש בסיני, מערכת גדולה ומסועפת של מאגרי נפט ודלק אזרחיים. כגון חוות המכלים בראס סודר ואבו רודיס. כך שדלק לצורכי האזרחים המעטים יחסית של סיני יש בשפע.
• בסיס המידע שלי הוא צילומי הלוויין של Googel Earthe. מערכת זו אינה מספקת צילומים עדכניים של כל סיני, כך שהידע שלי, בעיקר במרכז סיני הוא מיושן ובהחלט אפשרי שישנם עוד מתקנים חדשים לאגירת דלק שלא מניתי.

פרקים קודמים:

מצרים:פיתוח מואץ של תשתיות צבא במרחב תעלת סואץ – סיני.פרק 1 בסדרה.

מצרים: סלילת אוטוסטרדות בסיני. פרק 2 בסדרה.

מצרים:גשר ומנהרות חדשות בתעלת סואץ.פרק 3.

מצרים:מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר. פרק 4.

מצרים: הרחבת שדות צבאיים בסיני ובמרחב קהיר – תעלת סואץ. פרק 5

מצרים: לכל חייל מצרי בסיני – נבנה מחסן תחמושת בגודל 3 מ”ר. פרק 6.

קרדיט: סא”ל (דימ’) אלי דקל – חוקר מערכות תשתית בארצות ערב