רוסיה משעה השתתפותה בחוזה להגבלת תפוצת טילים גרעיניים לטווח בינוני

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אישר את השעיית השתתפותה של ארצו בחוזה הטילים הגרעיניים לטווח בינוני, אשר נחתם על ידי רוסיה וארצות הברית ב -1987 במהלך המלחמה הקרה.
תחת הסכמתו של פוטין, רוסיה תפסיק סוף סוף את מחויבותה לטקסט שנחתם על ידי שתי המדינות ב -1987, ותיאר אותה היסטוריה.
לפני כמה חודשים נסוג נשיא ארה”ב דונלד טראמפ מן האמנה עצמה, כלומר, הצדדים כבר לא היו מחויבים עוד לתנאי ההסכם.

מוסקבה ווושינגטון החליפו האשמות תוך הפרת ההסכם, בחודש פברואר פרסמה ארצות הברית הודעה על כוונתה לסגת, אלא אם כן רוסיה תעמוד בתנאי ההסכם, בעוד שהאחרון הכחיש כל הפרה מצדו, וחשב כי וושינגטון פרצה את ההסכם.

משקיפים אומרים כי הסכנה של נסיגה מהסכם זה, טמונה בהתחלה של תחרות חדשה בין שתי המדינות לחימוש, בנוסף לאיום של START על צמצום נשק גרעיני אסטרטגי, אשר יפוג ב 2121.

אמנת הטילים הגרעיניים לטווח בינוני בין רוסיה ובין ארה”ב, שנחתמה בין נשיא ארה”ב רונלד רייגן לבין עמיתו הסובייטי מיכאיל גורבצ’וב, הכריחה את שתי המדינות לקצץ את ארסנליהן לראשונה.

כאשר נחתמה בוושינגטון, תוארה האמנה כ”היסטורית “ופתחה את הדרך לעידן חדש ביחסים בין הגושים המזרחיים והמערביים במהלך המלחמה הקרה.

אף על פי שאמנות אחרות כבר הושלמו, כגון אמנת הגבלת הנשק האסטרטגית (SALT) ב -1972 ו- SALT II ב -1979 להגבלת משגרי טילים בליסטיים חדשים, שני הכוחות התחייבו לראשונה, להשמיד קבוצה שלמה של טילים גרעיניים, במסגרת הסכם ההגבלה של טילים גרעיניים לטווח בינוני.

תחילת המשבר

*- תחילתו של המשבר בין שתי המדינות היה כאשר ברית המועצות פרסה את הטילים הגרעיניים שלה, ה- SS-20 המכוונים לבירות אירופה, והגיבה על הפצת הטילים של (נאט”ו), מסוג “פרשינג” באירופה לכיוון ברית המועצות.

*- לאחר שנות השבעים, כאשר שרר דטאנט בין שני הגושים, והחלה המלחמה הקרה.

*- עם הגעתו של מיכאיל גורבצ’וב לשלטון בברית המועצות ב -1985, הוא היה עד לתחילתו של עידן חדש, שנבע ממדיניות הפרסטרויקה, שסימנה את ראשית פתיחת ארצו לדיונים עם ארצות הברית.

*- שלוש ועידות בין גורבצ’וב לריגן בין השנים 1985 ל -1987 היו דרושות כדי להגיע לחתימה על אמנת הפחתת הטילים לטווח בינוני. על פי האמנה, יש להשמיד טילים בטווח של 500 עד 5,500 ק”מ בשלוש השנים שלאחר כניסת האמנה לתוקף.

בסך הכל, 2692 טילים היו צריכים להיהרס לפני 1991, כמעט כל הטילים לטווח בינוני, אשר היו רק מעל 4 אחוזים מכלל הנשק הגרעיני של שתי המדינות בשנת 1987.

אחת הנקודות החדשות באמנה הייתה לקבוע נהלים לאימות ההרס בכל מדינה על ידי פקחים מהמדינה האחרת.

בין הטילים האמריקאים שהאמנה קוראת להשמדה הם טילי פרשינג 1 ו – פרשינג 2, שהיו במרכז משבר הטילים האירופאי של שנות השמונים.

קרדיט:עמרם אל מקבוצת נציב