"ללא מגבלות גיאוגרפיות": מאחורי איומי משמרות המהפכה והמענה הישראלי

דובר משמרות המהפכה הגנרל חוסיין מהבי אמר כי  בהתאם להנחיות המנהיג העליון של המהפכה, הוסרו המגבלות הגיאוגרפיות על המלחמה ונקבעו יעדים שונים לאויב, ובמקרה והאויב יעבור שוב את הגבול, נחשוף יכולות ויעדים חדשים.

דבריו של תא"ל חוסיין מהבי, דובר משמרות המהפכה, נאמרו בהמשך ישיר להנחיות האסטרטגיות החדשות שפרסם המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא ח'מינאי, בסוף אוקטובר 2026. בהנחיות אלו הורה ח'מינאי לכוחות המזוינים להיערך לתגובה "ללא מגבלות גיאוגרפיות" נגד מטרות ונכסים אמריקאיים וישראליים.

מאחורי הצהרות אלו עומדים מספר מניעים אסטרטגיים, לצד משמעויות ברורות מבחינתה של ישראל:
מאחורי דברי הבכיר האיראני
שינוי רשמי בדוקטרינת ההרתעה: כפי שהצהירו יועצי המנהיג ובכירי הצבא, איראן מנסה לשנות את חוקי המשחק. המשמעות של "הסרת מגבלות גיאוגרפיות" היא שמקור האיום אינו קובע עוד את מיקום התגובה. טהרן מאותתת כי תגובתה לתקיפה בשטחה לא תוגבל בהכרח לזירה המזרח-תיכונית או לחילופי מהלומות ישירים, אלא עשויה להתרחב לכל מקום בעולם שבו יש לאויביה נכסים.
הרחבת בנק המטרות לנכסים "בלתי מוחשיים": השימוש במונח יעדים "מוחשיים ולא מוחשיים" (או פיזיים ובלתי פיזיים) מסמן כי לצד מטרות צבאיות ותשתיות קלאסיות, איראן רואה בלוחמת סייבר, פגיעה בנתיבי שיט בינלאומיים, ותקיפת נציגויות או אישים בחו"ל ככלים לגיטימיים במערכה.
הרתעת ארצות הברית: האיראנים מדגישים במפורש כי האיום מופנה גם כלפי נכסים אמריקאיים. המטרה היא לייצר מנוף לחץ על וושינגטון כדי שזו תרסן פעולות ישראליות, מתוך הבנה שעימות ישיר יגבה מחיר כבד מבסיסים או כוחות אמריקאיים הפרוסים במרחב.
לוחמה פסיכולוגית מבית ומחוץ: לאחר חילופי מהלומות קשים ולחץ מבצעי ומודיעיני מתמשך, ההנהגה האיראנית זקוקה להפגנת חוסן, אחדות וביטחון עצמי כדי לשדר לציבור הציבורי באיראן ולשלוחותיה באזור (ציר ההתנגדות) שהיא זו שמכתיבה את תנאי סיום המערכה.

הנקודה הישראלית: ניתוח ומשמעויות
מבחינת מערכת הביטחון בישראל, האיומים הללו אינם נתפסים רק כרטוריקה, אלא כמפת דרכים לתרחישי ההסלמה הבאים:
איום גלובלי על נציגויות ואישים בחו"ל: התייחסות ל"הסרת מגבלות גיאוגרפיות" מסמנת סכנה מוגברת לניסיונות פיגוע נגד שגרירויות, קהילות יהודיות, אנשי עסקים או בכירים ישראלים ברחבי העולם (אירופה, אסיה, דרום אמריקה). מערכי האבטחה והמודיעין של ישראל בחו"ל נדרשים לעירנות עילאית.
היערכות ללחימה רב-זירתית מורחבת: ישראל מבינה שאיראן שואפת למסד את עיקרון "אחדות הזירות" – הפעלת לחץ סימולטני דרך שלוחיה בתימן, עיראק, סוריה ולבנון, לצד שיגורים ישירים מאיראן, כדי למתוח את מערכות ההגנה האווירית של ישראל (חץ, קלע דוד וכיפת ברזל).
הגנת סייבר ותשתיות קריטיות: הכללת יעדים "בלתי מוחשיים" בבנק המטרות האיראני פירושה פוטנציאל למתקפות סייבר נרחבות ומתוחכמות יותר נגד תשתיות לאומיות בישראל (חשמל, מים, בריאות, פיננסים).
מסר ישראלי של מוכנות: מנגד, בישראל מבהירים לא אחת כי פגיעה בריבונותה או בנכסיה תיענה ביד קשה, וכי היכולות הטכנולוגיות והמודיעיניות של צה"ל מאפשרות להגיע לכל נקודה במזרח התיכון, כפי שהוכח בעבר. הניסיון האיראני להציב אולטימטום פוגש מערכת ביטחון ישראלית שנמצאת במוכנות גבוהה לכל תרחיש.