תסריט של מלחמה כוללת: צבא מצרים בוחן מערכות פיקוד חדשות מול החזית הישראלית
תרגיל המפקדות האסטרטגי-טקטי של צבא מצרים שהסתיים באוגוסט 2026 באזור הארמיה השנייה נועד לבחון את יכולות השליטה של "האוקטגון" (מפקדת הענק החדשה) ולתרגל מוכנות מבצעית רב-זרועית בגזרה המזרחית מול החזית הישראלית.
מטרות הצבא המצרי בתרגיל
- בחינת תשתיות הפיקוד החדשות ("האוקטגון"): התרגיל, שהתקיים ללא גייסות, היווה פלטפורמה מעשית ראשונה להפעלת מערכות המחשוב, הקשר, והבינה המלאכותית (AI) של מפקדת ההגנה הלאומית החדשה שנחנכה ביולי 2026 בבירה המנהלית החדשה. המטרה הייתה לוודא זרימת מידע ומהירות קבלת החלטות בין המטכ"ל למפקדות השדה במצבי חירום.
- תיאום רב-זרועי מורכב: התרגיל התמקד בניהול מבצעים משולבים של כוחות היבשה, האוויר, ההגנה האווירית והרפואה הצבאית באזור האחריות של הארמיה השנייה (החולשת על צפון תעלת סואץ וצפון סיני).
- בחינת תרחישי מגירה: המפקדים הבכירים, כולל שר ההגנה אשרף סאלם זאהר והרמטכ"ל אחמד ח'ליפה, תרגלו קבלת החלטות תחת תנאי אי-ודאות ושינויים טקטיים מהירים.
הערכה אסטרטגית מול ישראל
מתווה התרגיל מצביע על כך שתרגול כוחות המזרח (הארמיות השנייה והשלישית) מסמן את ישראל כאיום הייחוס המרכזי, מה שעולה בקנה אחד עם ההערכות של מומחי ביטחון רבים בישראל:
- התמקדות בגזרה המזרחית: מצרים ממשיכה לשמר את עיקר עוצמתה הצבאית – הארמיות הממוכנות והמשוריינות המובחרות ביותר שלה – בקרבת תעלת סואץ וסיני. למרות שהסכם השלום מגדיר את סיני כאזור מפורז בחלקו, פריסת הכוחות המצרית והתרגילים התכופים באזור זה (כמו תרגיל באש חיה "בדר 2026" שנערך באפריל בארמיה השלישית סמוך לגבול ישראל) מוכיחים שהתוכניות האופרטיביות המצריות עדיין לוקחות בחשבון עימות אפשרי במזרח.
- יחסי שלום קר וחשדנות הדדית: מצרים הרשמית מציגה את התעצמותה הצבאית ואת הקמת "האוקטגון" ככלי ל"הגנה על השלום" ולשימור היציבות האזורית. עם זאת, המתיחות האזורית הגוברת והביקורת המצרית הפנימית על ישראל מחזקות את הצורך המצרי להקרין עוצמה והרתעה ישירה מול צה"ל.
- מדוע התרגיל הראשון שנועד לבחון את מערכות הפו"ש החדישות של צבא מצרים לא נערך בגבול לוב? בעוד שהגבול המערבי מציב אתגרי טרור, הברחות ואי-יציבות מדינית, הוא אינו דורש הפעלת מערכי מלחמה קלאסיים (כמו דיוויזיות שריון, הגנה אווירית צפופה ומטוסי קרב מתקדמים באותם סדרי גודל). לכן, לצורך "ניסוי כלים" למערכות השליטה האסטרטגיות החדשות של מלחמה כוללת, צבא מצרים מעדיף לתרגל את הגזרה המזרחית, המייצגת את מתאר הלחימה המורכב והגדול ביותר שלו.