צינור המזומנים נפתח מזרחית: מאחורי חידוש משלוחי הדולרים מארה"ב לעיראק והמכה השקטה לאיראן
חיידר אל-עבודי, דוברו של ראש ממשלת עיראק אל-זיידי, אמר אתמול כי "משלוחי דולרים לעיראק חודשו", והוסיף כי "הבעיה נפתרה". גם מוזיר מוחמד סאלח, היועץ הפיננסי של ראש הממשלה, אישר את חידוש ההעברות. לא מחלקת המדינה ולא ממשרד האוצר הגיבו לנושא, כך על פי הניו יורק טיימס ביום חמישי.
ההצהרה על חידוש משלוחי הדולרים לעיראק משקפת את סיום ההקפאה הזמנית של הטסות מזומנים (שטרות דולר) מארה"ב לבגדאד. ההקפאה הוטלה על ידי ממשל טראמפ באפריל 2026 וחודשה כעת, ביולי 2026, לאחר הגעה להבנות פוליטיות וביטחוניות.
הרקע, המנגנונים והמשמעויות הגיאופוליטיות של המהלך:
1. הרקע: מדוע ארה"ב בכלל שולחת דולרים במטוסים לעיראק?
- הסדר ההכנסות ההיסטורי: מאז פלישת ארה"ב לעיראק ב-2003, כל ההכנסות של עיראק ממכירת נפט גולמי מופקדות ישירות בחשבון מיוחד של הבנק המרכזי העיראקי המנוהל בבנק הפדרלי של ניו יורק (Federal Reserve).
- כלכלת מזומן: מאחר שכלכלת עיראק מבוססת ברובה המכריע על מזומנים, הממשלה העיראקית מושכת באופן קבוע את כספה מחשבון ה"פד" בצורה פיזית – מטוסים עמוסים בשטרות דולרים נשלחים לבגדאד (כמיליארד דולר בחודש בשגרה) כדי לשלם משכורות ולממן יבוא.
- הסיבה לעצירה באפריל 2026: בעקבות המלחמה האזורית עם איראן שפרצה בסוף פברואר 2026, מיליציות פרו-איראניות בעיראק ביצעו תקיפות רבות נגד מתקנים ודיפלומטים אמריקאיים במדינה. בתגובה, ארה"ב הפעילה "נשק כלכלי" ועצרה משלוח מזומנים של כ-500 מיליון דולר כדי להפעיל לחץ כבד על הממשל העיראקי לרסן את המיליציות.
2. המשמעות עבור עיראק
- ייצוב המטבע המקומי: השהיית משלוחי המזומנים יצרה מחסור חמור בדולרים בשוק החופשי בעיראק וגרמה לפיחות חד בערך הדינר העיראקי. חידוש המשלוחים מזרים מחדש נזילות, מייצב את שער הדינר ובולם אינפלציה.
- חיזוק ראש הממשלה: המהלך מאותת על תמיכה אמריקאית שקטה בראש הממשלה העיראקי הנכנס, עלי אל-זאידי, לקראת ביקורו הצפוי בבית הלבן.
- תנאים נוקשים: עיראק נאלצה להתחייב לפעול לפירוק קבוצות חמושות מחוץ לשליטת המדינה, אם כי שיתוף הפעולה הביטחוני והמימון הצבאי מארה"ב נותרו לעת עתה מוקפאים.
3. המשמעות עבור איראן
- סגירת "צינור החמצן" הפיננסי: איראן, הנתונה לסנקציות בינלאומיות קשות, השתמשה במשך שנים במערכת הבנקאית העיראקית ובמכירות פומביות של דולרים בבגדאד כדי להבריח דולרים מזומנים לשטחה.
- מניעת זליגה: חידוש המשלוחים הותר רק לאחר שהבנק המרכזי העיראקי הוכיח לאמריקאים פיקוח הדוק יותר. עבור טהראן, מדובר בצמצום היכולת הפיזית לשים יד על דולרים "נקיים" דרך השכנה עיראק.
4. כיצד ארה"ב מפקחת על תנועות הדולרים בעיראק?
משרד האוצר האמריקאי והבנק הפדרלי משתמשים בכמה מנגנוני פיקוח הדוקים (שחלקם שוכללו בשנים האחרונות):
- פלטפורמה אלקטרונית שקופה (מערכת הסליקה): כל בנק עיראקי המבקש לרכוש דולרים מחשבון ה"פד" של עיראק חייב להזין את פרטי העסקה (הקונה, המוכר ויעד המטרה) למערכת אלקטרונית מבוקרת. ארה"ב בוחנת כל בקשה ופוסלת מיידית עסקאות חשודות (בעבר נפסלו כ-80% מהבקשות בשל חשד להלבנת הון או הברחה לאיראן).
- הכנסת בנקים לרשימה שחורה: משרד האוצר האמריקאי אסר על עשרות בנקים מסחריים עיראקיים (שרבים מהם קשורים למיליציות או לאיראן) לגשת בכלל למכירות הפומביות של הדולרים.
- מספרי סידורי של שטרות המזומן: ארה"ב עוקבת אחר המספרים הסידוריים של השטרות הפיזיים המוטסים לבגדאד. אם שטרות אלו נתפסים באיראן, בסוריה או בידי ארגוני טרור, ארה"ב מסוגלת לאתר איזה בנק עיראקי משך אותם ולהטיל עליו סנקציות מיידיות.
בכמה דולרים מדובר ?
במהלך הדרמטי שהתרחש באפריל האחרון, ארצות הברית עצרה משלוח ספציפי של כ-500 מיליון דולר במזומן (שטרות פיזיים) שהיה מיועד להטסה לבגדאד.
באופן כללי, כדי להבין את קנה המידה של תנועת המזומנים בין המדינות:
- בשגרה: ארה"ב מטיסה לעיראק סכום ממוצע של כמיליארד דולר בכל חודש (המפוצלים בדרך כלל לשני משלוחים חודשיים של כ-500 מיליון דולר כל אחד), המגיעים ישירות מחשבון הכנסות הנפט של עיראק המנוהל בניו יורק.
- בחידוש הנוכחי: מדובר על חזרה הדרגתית להעברת משלוחי המזומנים המוקפאים הללו, במטרה להזרים מחדש את מאות מיליוני הדולרים הנדרשים לכלכלה העיראקית, הפועלת כמעט לחלוטין על בסיס שטרות פיזיים.

