מ-150,000 ל-8,000 טילים: הטלטלה האסטרטגית שמעצבת מחדש את המזרח התיכון
על פי הערכות ישראליות ואנליסטים צבאיים, ארסנל הטילים של חיזבאללה קרס מכ-150,000 לפני המלחמה לכ-8,000 בלבד, עם כ-9,000 מהלוחמים שלו שנהרגו.
הנתונים שהוצגו המצביעים על כך שארסנל הטילים של חיזבאללה הצטמצם לכדי כ-8% מגודלו המקורי (כ-8,000 עד 12,000 רקטות וטילים מתוך כ-150,000) וכי כ-9,000 מלוחמיו נהרגו מבוססים על הצהרות והערכות רשמיות של מערכת הביטחון הישראלית וראש הממשלה בנימין נתניהו.
עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר באומדנים מודיעיניים של צד אחד ללחימה; חיזבאללה לא אישר רשמית את היקף האבדות או הנזק לארסנל שלו, ומנתחים עצמאיים מציינים כי לצד השחיקה הדרמטית, הארגון שומר על יכולות שיגור מסוימות וממשיך להוות איום.
המשמעות האזורית של המספרים
שחיקה בהיקף כזה של "צבא הפרוקסי" החזק ביותר של איראן מייצרת תזוזות טקטוניות במזרח התיכון:
- קריסת "מגן ההרתעה" האיראני: ארסנל ה-150,000 של חיזבאללה נבנה במשך עשורים על ידי טהראן כ"תעודת ביטוח" וכלי הרתעה מרכזי שנועד למנוע מישראל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן. פגיעה של למעלה מ-90% בארסנל זה מותירה את איראן חשופה יותר מאי פעם.
- פגיעה אנושה ב"ציר ההתנגדות": חיזבאללה שימש כעמוד השדרה והמנהיג המבצעי של המיליציות הפרו-איראניות באזור (בעיראק, סוריה ותימן). היחלשותו המאסיבית קוטעת את רצף הפיקוד, השליטה והלוגיסטיקה של הציר.
- שינוי מאזן הכוחות בלבנון: חיזבאללה החזיק בכוח צבאי שעלה על זה של צבא לבנון והכתיב את הפוליטיקה המקומית בכוח הזרוע. שחיקת כוחו פותחת פתח פוטנציאלי לכוחות פוליטיים פנימיים (נוצרים, סונים ודרוזים) לנסות ולדרוש את החזרת הריבונות למדינה.
כיצד זה מקרין על עתיד האזור?
ההשלכות ארוכות הטווח תלויות במידה רבה ביכולת האכיפה וביציבות ההסדרים המדיניים:
- שינוי קבוע בתפיסת הביטחון של ישראל: הקמת רצועת חיץ/ביטחון בדרום לבנון ומניעת חזרת כוח רדואן לקו המגע משנות את פני הגבול הצפוני ומאפשרות תנאים בטוחים יותר להשבת תושבי הצפון לבתיהם.
- הסכמים מדיניים חדשים ותקדימיים: המציאות בשטח דחפה לקידום מסגרות הסכם והבנות מדיניות (בתיווך ארה"ב) הכוללות הכרה הדדית בין לבנון לישראל ודרישה לפירוק חיזבאללה מנשקו – מהלכים שהיו בלתי נתפסים בעבר.
- מרוץ איראני לשיקום או שינוי אסטרטגיה: איראן כבר מנסה להזרים כספים (דווח על כ-1.5 מיליארד דולר מאז הפסקת האש) כדי לשקם את חיזבאללה. אולם, בשל נפילת משטר אסד בסוריה (ששימשה כצינור האספקה היבשתי המרכזי), פרויקט השיקום וההברחות של טילים מדויקים הפך למורכב וקשה בהרבה עבור טהראן.
- סיכון של חוסר יציבות מתמשך: למרות הפגיעה הקשה, חיזבאללה רחוק מלהרים דגל לבן. הארגון מסרב להתפרק מנשקו לחלוטין, שומר על יכולת גרילה, וממשיך לאתגר את הניסיונות להפסקת אש קבועה באמצעות שיגורים נקודתיים. המשמעות היא שהאזור עלול לחוות תקופה ארוכה של "דשדוש" צבאי, שבה צה"ל ישמור על חופש פעולה ואכיפה בלבנון כל עוד האיום לא הוסר כליל.
