בין סודאן לטהראן: הלחץ הפיננסי חסר התקדים של ארה"ב על הבנקים באמירויות
במהלך ה-24 שעות האחרונות הואשמו האמירויות במספר הפרות של החלטות האו"ם.
-
להלן הנושאים בהם דובר:
- דוח האו"ם ומיליציית "כוחות התמיכה המהירה" (RSF) בסודאן:
- דוח מיוחד של משלחת האו"ם לסודאן וארגוני זכויות אדם (כמו Human Rights Watch) קבע כי ישויות פרטיות, מתווכים ומגייסים הפועלים מתוך שטח האמירויות (לצד מדינות נוספות כמו קולומביה) מהווים ציר מרכזי ברשתות ההספקה של לוחמים, נשק ותמיכה לוגיסטית למיליציית ה-RSF. הדוח מפנה אצבע מאשימה לכישלון הפיקוח בשטח האמירויות, אך לא הגדיר זאת כ"אספקה ישירה ורשמית של ממשלת האמירויות".
- משלוחי הנפט החודשיים בחינם לחות'ים:
- לפי דוחות משרד האוצר האמריקאי (OFAC), ממשלת איראן היא זו שסיפקה את הנפט והמשלוחים החינמיים החודשיים לחוות'ים. אלא שאיראן השתמשה בחברות קש ורשתות הברחה שמקומן פיזית בדובאי ובשארג'ה שבאיחוד האמירויות (כמו Arkan Mars Petroleum ו-Adeema Oil) כדי להסוות את מקור הנפט ולכבס את הכספים עבור החוות'ים. כלומר, מדובר בניצול של המערכת הכלכלית של האמירויות על ידי רשתות איראניות, ולא בנפט ממשלתי אמירתי.
- בנקים באמירויות ומימון משמרות המהפכה:
ארה"ב מנהלת מצוד פיננסי נגד "בנקאות הצללים" האיראנית הפועלת במזרח התיכון. הצעד הדרמטי ביותר שנחשף לאחרונה מערב את סניף "בנק מצרים" (Banque Misr) הפועל באיחוד האמירויות. משרד האוצר האמריקאי האשים את הסניף הספציפי הזה באמירויות בעיבוד עסקאות בשווי כ-1.8 מיליארד דולר עבור מעל 100 חברות קש הקשורות למשרד ההגנה האיראני ומשמרות המהפכה. ארה"ב איימה לנתק את הפעילות הזו מהמערכת הדולרית (סעיף 311 לחוק הפטריוט). בנוסף, הוטלו סנקציות על פלטפורמות קריפטו וחברות חלפנות הפועלות מדובאי.
2. מה המשמעות הגיאופוליטית?
- לחץ אמריקאי כבד על האמירויות: הממשל האמריקאי מעביר מסר חד-משמעי לאבו דאבי ("או שאתם איתנו, או שאתם בחוץ"). השר האמריקאי הצהיר במפורש שהסנקציות השבועיות הן סימן אזהרה לכל מוסד פיננסי בעולם להתרחק לחלוטין מכספים איראניים.
- פרצות בפיקוח הפיננסי בדובאי: המערכת הכלכלית החופשית של דובאי משמשת, לעיתים ללא פיקוח הדוק מספיק, כר פורה עבור רשתות הברחה בינלאומיות (הן של איראן והן של גורמים בסודאן) כדי לעקוף סנקציות.
- מבוכה דיפלומטית: הדיווחים מציגים את האמירויות באור בעייתי – כמי שבשטחה פועלים מנגנונים שמממנים בעקיפין את אויביה המרים ביותר (כמו החוות'ים שבעבר אף תקפו את אבו דאבי).
3. מה תגובת איחוד האמירויות?
האמירויות נוקטות בגישה דואלית הכוללת הכחשה רשמית מחד, ופעולה אקטיבית בשטח מאידך:
- במישור המשפטי והפיננסי (פעולה מיידית): בעקבות האזהרות האמריקאיות הרשמיות לגבי סניף "בנק מצרים" והחברות החוות'יות, הבנק המרכזי של איחוד האמירויות פתח מיד בביקורת ותקינה דחופה (תפתיש) על הסניפים והחברות המוזכרות בדו"ח כדי להראות עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור.
- הכחשת מעורבות רשמית בסודאן: ממשלת האמירויות מכחישה בתוקף כל אספקה רשמית של נשק או לוחמים למיליציית ה-RSF בסודאן, וטוענת כי היא תומכת אך ורק במאמצים דיפלומטיים להשגת שלום ובסיוע הומניטרי לתושבי סודאן. עם זאת, היא מתקשה להדוף את הטענות על כך שחברות ואנשים פרטיים משתמשים בשטחה לניהול הרשתות הללו.
