ריבונות תחת אש: התמרון האסטרטגי של עיראק ותגובת מדינות המפרץ למשבר האזורי
בעקבות המשבר הביטחוני והאזורי החריף במזרח התיכון בשנת 2026 (הכולל את מבצע "Epic Fury" ועימותים ישירים מול איראן), המרחב האווירי והקרקעי של עיראק הפך לזירת לחימה של ממש. משמרות המהפכה האיראניים הקימו תאים חשאיים ומיליציות שיעיות על אדמת עיראק, ומשגרים דרכה כטב"מים וטילים לעבר מדינות המפרץ ויעדים אמריקניים.
כיצד עיראק מתמודדת עם המצב?
עיראק נמצאת במלכוד אסטרטגי עמוק, וממשלת בגדאד מנסה לתמרן בין לחץ איראני כבד לבין הרצון לשמור על ריבונותה ועל יחסיה עם מדינות ערב:
- בנייה מחדש של מערך ההגנה האווירית: כדי להפחית את התלות באיראן ולמנוע חדירת כלי טיס למרחבה, עיראק מקדמת עסקת ענק לרכישת שמונה סוללות טילים מתקדמות מדגם Cheongung-2 מדרום קוריאה.
- פיתוח נתיבי עוקפי מיצרים (Hormuz Bypass): בשל החשש מחסימת מצר הורמוז, עיראק מאיצה פרויקטים אסטרטגיים כמו צינור הנפט בצרה–חדית' (באורך של כ-700 ק"מ) במטרה להזרים נפט ישירות לטורקיה וסוריה.
- ניסיונות ריסון פוליטיים: הממשל בבגדאד מנסה להפעיל לחץ פנימי על "ארגון ההתנגדות האסלאמית בעיראק" (ארגון הגג של המיליציות הפרו-איראניות) כדי שיפסיקו את השיגורים משטחה, אך האפקטיביות של מהלך זה מוגבלת מאוד בשל השפעתה העמוקה של טהראן במדינה.
- החרפת המשבר הכלכלי והתשתיתי: הלחימה האזורית פגעה בפרויקטים חיוניים כמו חיבור רשת החשמל של עיראק למדינות המפרץ (GCC Power Link), דבר שהוביל לשיבושי אנרגיה קשים, מחאות ברחוב העיראקי ופגיעה במשאבות המים במדינה.
מהן תגובות מדינות המפרץ?
מדינות המפרץ (בראשן ערב הסעודית, איחוד האמירויות וכווית) רואות בעיראק פלטפורמה מסוכנת שמשמשת את איראן לפגיעה ישירה בהן:
- תגובה צבאית אקטיבית ויירוטים: ערב הסעודית הפעילה את מערכות ההגנה האווירית שלה ויירטה בהצלחה כטב"מים שחדרו לשטחה מכיוון עיראק.
- אולטימטום ומחאה רשמית לבגדאד: ריאד ומדינות מפרץ נוספות הגישו מחאות רשמיות חריפות לממשלת עיראק. הן דורשות מבגדאד לפעול בנחישות, לפרק את תאי הטרור ולמנוע מריבונותה לשמש כבסיס תקיפה.
- הגנה מוגברת על מתקני מים חיוניים: מכיוון שהמיליציות מעיראק תקפו יעדים במפרץ, המדינות העלו את רמת הכוננות סביב מתקני התפלת המים שלהן (המקור ל-90% ממי השתייה באמירויות ובכווית), מחשש לאסון הומניטרי.
- האטה בהשקעות כלכליות: בעוד שמדינות המפרץ שאפו בשנים האחרונות להשקיע בעיראק כדי למשוך אותה לציר הערבי ולבלום את איראן, חוסר היציבות הנוכחי והתקיפות משטחה גרמו להן להסס ולעצור זרמי השקעות חיוניים.
