חמקנים מול עודפים: האם המטוס הסיני יסגור לאיראן את הפער בשמיים?
באמצעי התקשורת הערביים התרבו הדיווחים כי איראן מתקדמת לקראת רכישת מטוסי קרב סיניים משומשים לשיקום חיל האוויר .
איראן אכן בוחנת באופן אינטנסיבי רכישת מטוסי קרב סיניים משומשים מדגם J-10B, לצד עניין בדגם ה-J-10C החדיש יותר, זאת לאחר שהעסקה לרכישת מטוסי הסוחוי-35 (Su-35) מרוסיה נקלעה לעיכובים קשים וממושכים.
חיל האוויר האיראני נמצא בשפל מבצעי חסר תקדים, המבוסס על מטוסים בני 40 עד 50 שנה (כמו F-14 ו-F-4 אמריקאיים מלפני מהפכת 1979). הצורך המיידי לשקם את מערך ההגנה האווירית ויכולת ההרתעה מול ישראל וארה"ב, דוחף את טהרן לחפש אלטרנטיבה זמינה וזולה בבייג'ינג.
היתכנות הרכישה
- מקור הדיווחים: העיתונות האיראנית (דוגמת עיתון Entekhab) דיווחה כי בכירים במערכת הביטחון בוחנים רכישת מטוסי J-10B משומשים ומשופצים ישירות מעודפי חיל האוויר הסיני (PLAAF). ה-J-10B מוגדר כמטוס רב-משימתי מדור +4.5 ונחשב לגרסה הסינית של ה-F-16 האמריקאי.
- סיבת המעבר מרוסיה לסין: רוסיה הבטיחה לאיראן מטוסי Su-35, אך בשל המלחמה באוקראינה והתחייבויותיה האחרות, אספקת המטוסים הללו כמעט ולא התקדמה. איראן איבדה סבלנות ומחפשת מענה מהיר.
- היתכנות מסחרית ופוליטית:
- כלכלית: סין מעדיפה תשלום במטבע זר, בעוד איראן לחוצה כלכלית ומציעה עסקאות ברטר (נפט תמורת מטוסים). עם זאת, רכישת מטוסים משומשים (מדגם B ולא C החדש) מוזילה את העסקה משמעותית ומנגישה אותה לכיס האיראני.
- פוליטית: סין נוקטת זהירות רבה כדי לא לערער לחלוטין את יחסיה עם מדינות המפרץ (כמו ערב הסעודית) ועם המערב. מכירת מטוסים משומשים נחשבת "פחות פרובוקטיבית" מאשר אספקת מטוסי קו ראשון חדישים, מה שמגדיל את היתכנות העסקה כצעד ביניים לפשרה.
כיצד מטוסים אלו יתמודדו מול חילות האוויר של ארה"ב (וישראל)?
מטוסי ה-J-10B הסיניים מהווים קפיצת מדרגה עצומה עבור איראן בהשוואה לצי המיושן שלה, אך הם יתקשו מאוד מול המערך המערבי המודרני.
יתרונות ה-J-10B עבור איראן:
- מכ"ם ואלקטרוניקה: הדגם מצויד במכ"ם מערך סורק אלקטרונית (PESA או AESA בחלק מהשדרוגים), חיישני תת-אדום (IRST) ומערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות.
- חימוש מודרני: המטוס מסוגל לשאת טילי אוויר-אוויר סיניים לטווחים ארוכים (כמו ה-PL-15E) וחימוש מונחה מדויק לתקיפת קרקע.
- עיצוב מופחת מכ"ם: המטוס כולל כונסי אוויר חדישים (DSI) המקטינים במידת מה את חתימת המכ"ם שלו ומגבירים את הישרדותו.
מול מטוסי ה-F-35 וה-F-15 החדישים (בידי ארה"ב וישראל):
| מאפיין | J-10B (הסיני שבדרך לאיראן) | F-35 Lightning II (ארה"ב וישראל) | F-15EX / F-15I (ארה"ב וישראל) |
|---|---|---|---|
| דור המטוס | דור 4.5 (מתקדם אך לא חמקן) | דור 5 (חמקן מלא) | דור 4.5 (מטוס תקיפה כבד) |
| חמקנות (Stealth) | נמוכה-בינונית (שיפורים קלים בלבד) | גבוהה ביותר (בלתי נראה למכ"ם ה-J-10) | נמוכה (פיצוי ע"י לוחמה אלקטרונית) |
| טווח וכושר נשיאה | מוגבל (מטוס חד-מנועי קל) | בינוני-גבוה (פנימי וחיצוני) | עצום (נושא כמות חימוש כפולה מהסיני) |
| מודעות מצבית | טובה (מכ"ם מודרני וקסדת טייס) | מוחלטת (רשת נתונים משולבת חיישנים) | מעולה (מכ"ם ה-APG-82 העוצמתי) |
השורה התחתונה במפגש אווירי:
- מול ה-F-35: ל-J-10B אין סיכוי ריאלי בקרב אוויר מול ה-F-35. החמקנות המערבית תאפשר למטוסי ה-F-35 לזהות, לנעול ולשגר טילים על המטוסים האיראניים/סיניים הרבה לפני שהטייס האיראני בכלל יבחין בנוכחותם על צג המכ"ם שלו.
- מול ה-F-15 וה-F-16 המודרניים: הקרב יהיה שקול יותר מבחינה טכנולוגית, אך העדיפות המערבית באיכות הטילים, במערכות המודיעין והתקשורת (כמו קישורי נתונים עם מטוסי בקרה והתרעה – AWACS) ובניסיון המבצעי של הטייסים האמריקאים והישראלים, תותיר את איראן בעמדת נחיתות טקטית ברורה.
לסיכום: המטוסים הסיניים המשומשים לא יעניקו לאיראן עליונות אווירית בשמי המזרח התיכון, אך הם יקשו משמעותית על חופש הפעולה המוחלט שהיה לארה"ב ולישראל בשמי איראן עד כה.
