עיראק רוכשת 20 מערכות הגנ"א מטורקיה. כמה זה יכול להפריע לפעילות ההתקפית של חיל האוויר הישראלי נגד איראן? ספויילר: לא יותר ממכשול טקטי!
על פי דיווחים עדכניים ממאי 2026, עיראק נמצאת בשלבים סופיים של רכישת 20 מערכות הגנה אווירית מטורקיה בעסקה ששוויה מוערך בכ-300 מיליון דולר.
היכולות, המשמעויות וההשוואה הטכנולוגית:
יכולות המערכות מול מטוסי קרב ישראליים
המערכות שנרכשו (ככל הנראה ממשפחת ה-HİSAR או ה-SUNGUR) מיועדות בעיקר להתמודדות עם איומים בגובה נמוך עד בינוני:
- ייעוד עיקרי: הגנה על מתקני נפט, נציגויות דיפלומטיות ואתרים אסטרטגיים מפני כטב"מים וטילים.
- חסימת מטוסי קרב: מערכת ה-HİSAR-O היא בעלת טווח של כ-25 ק"מ וגובה יירוט מוגבל. בעוד שהן מסוגלות לפגוע במטוסי קרב, הן אינן מהוות "חסימה הרמטית" מול מטוסים מתקדמים הטסים בגובה רב או מצוידים במערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א).
- נתיב הטיסה לאיראן: פריסה של 20 מערכות בנקודות אסטרטגיות בעיראק עשויה לאלץ את חיל האוויר הישראלי לתכנן נתיבי טיסה עוקפים או להשמיד את המערכות מראש, אך הן לא נחשבות למכשול בלתי עביר עבור מטוסי דור 5 כמו ה-F-35.
טכנולוגיה ישראלית מול טורקית
- עליונות טכנולוגית: הטכנולוגיה הישראלית, ובמיוחד בתחום הלוחמה האלקטרונית והחמקנות, נחשבת למתקדמת בעולם. ישראל כבר הוכיחה יכולת להשמיד מערכות נ"מ מתקדמות בהרבה (כמו ה-S-300 וה-S-400 הרוסיות) במסגרת תקיפות באיראן ובסוריה.
- יכולת התגברות: חיל האוויר הישראלי מחזיק ביכולות "דיכוי הגנה אווירית" (SEAD) הכוללות חימוש מונחה מדויק מרחוק ומערכות שיבוש מכ"ם, שנועדו לנטרל מערכות כמו ה-HİSAR עוד לפני שהן מזהות את המטוס.
משמעויות הרכש העיראקי
- חיזוק הריבונות העיראקית: עיראק שואפת להפסיק להיות "מטווח" עבור כטב"מים וטילים של מליציות או מדינות זרות (איראן, טורקיה, ישראל וארה"ב).
- ציר טורקיה-עיראק: העסקה מעמיקה את שיתוף הפעולה הביטחוני בין בגדאד לאנקרה, ומחזקת את מעמדה של טורקיה כיצואנית נשק אזורית משמעותית.
- אתגר מבצעי לישראל: גם אם המערכות אינן "שוברות שוויון", הן מוסיפות שכבת מורכבות לכל מבצע אווירי במרחב. ישראל תצטרך לקחת בחשבון את המכ"מים הטורקיים שעלולים לזהות תנועות מטוסים ולדווח עליהן.
לסיכום: המערכות הטורקיות הן צעד משמעותי עבור עיראק בהגנה מפני כטב"מים, אך מול חיל האוויר הישראלי מדובר במכשול טקטי שניתן לניהול ולניטרול טכנולוגי.
קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות