איומי הטילים הבליסטיים, הכטב"מים וארגוני הפרוקסי האירנים אינם מוזכרים בהסכם המתגבש עם איראן. דעה

עובדה כללית : איומי הטילים הבליסטיים, הכטב"מים וארגוני הטרור האירנים אינם מוזכרים בהסכם המתגבש כרגע בין ארה"ב לאיראן.

להלן הסבר ומסקנות:

עובדה מס' 1: נכון שעדיין אין הסכם וגם נכון שכלל לא מובטח שיהיה איזה הסכם סביר, אבל זו המציאות.

עובדה מס' 2: הטילים הבליסטים בכלל והטילים ארוכי הטווח הכבדים והמדויקים בפרט, הכטב"מים מכל הסוגים, גם הכטב"מים מהסוג שמגיע מאיראן למדינת ישראל, גם ארגוני הטרור שממומנים ונשלטים ע"י איראן, כולם, ולא במקרה אינם נזכרים ע"י ארה"ב והנשיא טראמפ במו"מ שמתנהל כרגע עם שליטי איראן.

מסקנה: הנשיא טראמפ וארה"ב רוצים לסגור ומהר הסכם צנוע ולהחזיר את כוחות הצבא שנפרסו במפרץ לארה"ב.

 

מדוע?

1, הגורם העיקרי, הגורם החשוב ביותר הוא האכזבה. אכזבה קשה שהיתה להערכתי צפויה והיא חוסר היכולת של ארה"ב להקים קואליציה בין לאומית שתשתתף במלחמה.

כך גורמים רבים איכזבו את הנשיא וארה"ב ובהם כל מדינות העולם שארה"ב מגינה עליהם עשרות שנים ובהם כל מדינות ברית נאט"ו, מדינות ערב כולל המפרציות שהותקפו ע"י איראן ולרבות בנות הברית של ארה"ב במזרח הרחוק. רק מדינה אחת בעולם, היא מדינת ישראל, לא איכזבה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהשתתפה אקטיבית במלחמה.

עובדה: צה"ל וחיל האוויר עשו את עיקר העבודה באמצעות ההפצצות באיראן ,לרבות, וזה הכי חשוב, את חיסול מרבית חברי הנהגת הרוצחים מטהראן כולל את המנהיג העליון.

2, הגורם השני בחשיבותו הוא חוסר היכולת והרצון של העם האיראני להפיל את משטר משמרות המהפכה.

נכון שארה"ב והנשיא פישלו ובגדול בעובדה שהם לא עזרו למתקוממים בעת שהם יצאו להפגין וכך רבבות מורדים נרצחו.

עובדה: מאז העם האיראני איבד את האמון ואת כוח הרצון.

 

מסקנות

ממשלת ישראל, משרד הביטחון, צה"ל ומדינת ישראל צריכים להיערך כבר היום, להיערך מיידית, להיערך תקציבית, מבצעית, מודיעינית, טכנולוגית ותעשייתית.

להיערך לסיכול האיומים שכבר היום ברור לחלוטין שהם לא יהיו בהסכם. הערכות חייבת להיות משולבת, מדינית וצבאית.

1, מדינית

לא לאפשר לאויב להשתקם ואז כשיהיה מוכן לתקוף, להפנים כי התקיפה האיראנית כשיתאפשר להם ,היא וודאית.

עובדה: האויב נחוש לחדש ובכל העוצמה את יצור הטילים הבליסטיים המשופרים והכטב"מים ארוכי הטווח.

זו בעיה מדינית קשה שלצערי והערכתי הכשלון שלנו כאן מובטח.

מדוע ? כי האיראנים יבקשו ,ולצערי יקבלו, ערבויות מארה"ב שצה"ל לא יתקוף אותם כל עוד הם לא יתקפו את מדינת ישראל.

מסקנה: צריך להיות ברור לממשלה, צה"ל ולעם ישראל כי המלחמה הבאה ודאית והיא תתרחש ברגע שזה יתאים לאיראן שחייבת לנקום.

לכן המדיניות של ההכלה החביבה על ממשלות ישראל וראשי מערכת הביטחון אינה מומלצת.

 

2, צבאית

חייבים לארגן מחדש את מערכי הביטחון של המדינה מאחר והסיכונים העיקריים הם של הטילים הבליסטים ושל הכטב"מים שברור שהטילים נגד טילים לא יצליחו לבדם לעצור את המתקפה.

תמיד תהיה כלכלת יירוטים

א, מערך ההגנה האקטיבית

הכי חשוב הוא פיתוח מואץ של מערך היירוט מבוסס לייזר רב עוצמה. מערך שיהיה הגורם העיקרי שיירט את המתקפה לצד מערך הטילים נגד הטילים ארוכי הטווח.

עובדה: לייזר הוא חשמל וכאן אין מגבלות כמותיות, טיל מרגע ששוגר הוא חסר.

בנוסף, יירוט של הכטב"מים באמצעות אותו מערך לייזר , לצד מערך הטילים נגד כטב"מים מכל הסוגים. כטב"מים יש אלפים והם מגיעים בנחילים אין מספיק טילים כדי ליירט כטב"מים.

ב, מערך ההגנה הפסיבית

עובדה: המדינה לא ערוכה כלל ועיקר להגנה פסיבית יעילה נגד טילים וכטב"מים. חייבים להגן טוב יותר על הציבור והמתקנים החיוניים.

לא ארחיב כאן אבל בניית ממ"דים במקום מקלטים הינו פתרון כושל. בניה בתת הקרקע הוא פתרון טוב, כך גם הגנה באמצעות חומות, רשתות וסורגים.

ג, מערך התקיפה

גם כאן נדרש שיפור ניכר לא נרחיב כאן להוציא איזכור של נושא הרובוטיקה הצבאית.

צריך שיהיה ברור: מי שלא יהיו נוכחים בתחום הפיתוח וההצטיידות ברובוטיקה הצבאית ובגדול יספגו אבדות כבדות.

בנוסף, רובוטים אינם בהכרח רובוטים דמויי אדם, הם יכולים להיות פעילים ויעילים מאוד בים, באוויר וביבשה.

קרדיט: האנליסט אלי בר און – מתמחה בכלכלה, טכנולוגיה של אמל”ח כטילים מדויקים ולייזרים רבי עוצמה, ראש צוות הגנה אקטיבית ואש מנגד של המכון לטרור של אוניברסיטת רייכמן ובחקר ביצועים.   קרדיט לתמונות: AI