אלג’נובייה: המרגל הישראלי בלבנון מחמוד ראפיע מת בכלא לאחר מאבק במחלה סופנית. ספויילר: אפשר והוא מת רגע לפני שחרורו למנוע מבוכה!

המרגל ( הישראלי) מחמוד ראפיע – محمود رافع נפטר אתמול בכלא לאחר מאבק ממושך במחלה סופנית.

רפיע נעצר ביוני 2006, ובית המשפט הצבאי גזר עליו “3 גזרי דין מוות” ומאסר עולם עם עבודת פרך בחמישה מקרים הקשורים לשיתוף הפעולה שלו עם ישראל.

גזר הדין בוטל מאוחר יותר, והתיקים נותרו תלויים ועומדים עד מותו.

למרות ביטול גזר הדין לא שוחרר הסוכן הישראלי עד למותו בכלא. ככל הנראה הוא נשא איתו סודות מביכים ללבנון והם לא רצו שהם יחשפו. 

אולי פעם יוודעו מעשיו!

הערה ברקע הידיעה: אפשר וישראל דרשה את שחרורו בתמורה לשחרור אנשי חיזבאללה שנלקחו בשבי במלחמת חרבות ברזל והמערכת הפוליטית בלבנון חששה מגילויים מביכים , הביאה למותו תוך זמן קצר על ידי הפסקת מתן טיפול רפואי מתאים שהחזיק אותו עד כה בחיים . 

וזאת לדעת: מדינת ישראל מעדכנת את כל מי שרוצה לעבוד איתה שאין תעודת ביטוח חיים למצטרפים.

קרדיט: רשתות חברתיות

עיתון הארץ משנת 2008:

סדרת כתבי אישום שהוגשה בלבנון נגד מחמוד ראפע, שנטען שהוא סוכן ישראלי לשעבר, חושפת את שיטות ההפעלה של סוכנים ישראלים בלבנון. ראפע, על פי החשדות, עמד מאחורי התנקשויות שבוצעו בלבנון נגד גורמים פלשתינים וכאלה הקשורים לחיזבאללה, וגם סייע לסוכנים ישראלים אחרים לנוע ברחבי המדינה.

העיתון הלבנוני אל-אחבאר, המקורב לאופוזיציה בראשות חיזבאללה, פירסם אתמול (רביעי) כתבה גדולה על פרטי הפעלתו של ראפע. כך למשל, פורסם כי ראפע נטל חלק בהתנקשות בג’יהאד, בנו של אחמד ג’יבריל, מזכ”ל החזית העממית – המפקדה הכללית, בשנת 2002, וגם בהתנקשות בשני האחים פעילי חיזבאללה נידאל ומחמוד מג’זוב, בצידון, בשנת 2006. בעקבות מעורבותו בהתנקשות זו, הוא נעצר, ומאז נמצא בחקירה.

ראפע, לפי הפרסום, גויס על ידי ישראל בתחילת שנות ה-90, בהיותו איש כוחות הפנים של לבנון. הוא יצא אל ישראל מספר פעמים ובדרכים שונות. באחת הפעמים הוא נאסף על ידי כוח קומנדו ישראלי אל לב הים, ומשם שט בספינת חיל הים הישראלי אל נמל חיפה. בפעם האחרת הוא נפגש עם סוכני מוסד ברומא, צויד בדרכון ישראלי, והגיע לישראל באמצעות טיסה מסחרית רגילה. בישראל עבר ראפע אימונים במספר תחומים: שימוש באמצעי קשר, הפעלת חומרי נפץ, פיצוח צפנים ופענוח תצלומי אוויר. כאשר חזר ללבנון קיבל אמצעי קשר שהוטמנו בתוך רהיטים, כמו גם מסמכים מזויפים וטלפונים ניידים.

ראפע, כך נטען, קיבל שכר עבור השירותים שביצע וגם מימון לפעולות שלו. הוא שכר וילה תיירותית כדי שסוכנים אחרים יוכלו לשהות בה ולאחסן בה ציוד. לאחר שקיבל הוראה ממפעיליו, עזב את המקום ושכר וילה אחרת. במקרים אחרים הוא הסיע סוכנים ישראלים בין נקודות שונות בתוך לבנון. בכתב האישום נטען כי אנשים אלה היו מעורבים בהתנקשויות נגד פעילים שונים שבוצעו בלבנון. הוא גם הטמין כסף, ציוד ומפות בנקודות שונות, תוך שהוא מציב סימנים במקום כדי שהמחפשים אחרי הציוד יוכלו למצוא אותו.

חלקו בהתנקשות בג’יבריל היה קטן, אמנם, אך ככל הנראה הוא זה שגייס את האדם שביצע את ההתנקשות בפועל. מהחקירה עולה שהאדם שגייס הכיר את ג’יבריל, והשניים עקבו אחרי פעולותיו והדרכים המובילות לביתו. את הקלטות שצילם ראפע במקום הוא הניח בתוך קופסה, אותה הוא השליך מעבר לגבול עם ישראל.