מעללי החות’ים – על מה שמספרים לנו, ועל מה שפחות

מעללי החות’ים – על מה שמספרים לנו, ועל מה שפחות

1. בשבועות האחרונים פורסמו ידיעות על עריקות של מפקדי יחידות חות’ים (ממפקדי פלוגות ועד למפקדי חטיבות) פחות מספרים לנו על שהחות’ים מנסים לעצור את גל העריקות, ואצל החות’ים לנסות לעצור את עריקות המפקדים, זה לא לנסות לבדוק מה גרם להם לערוק, ולנסות לתקן ולשפר, אלא כדרכם הידועה – להפעיל כוח ולהטיל אימה על מי שאולי יחשוב לערוק, ושידע שחיי משפחתו הקרובה והמורחבת בסכנה.

מקרה לדוגמה, הוא המקרה של עבדו אחמד עבדו עוואד (عبده أحمد عبده عوض = Abdo Ahmed Abdo Awad) שהיה ​​מפקד פלוגה בחטיבת “קרר” השישית של החות’ים, וערק שלשום לגדודי הענקים הדרומיים. שעות לאחר העריקה, הבריונים החות’ים בפיקוד מפקד החטיבה, פשטו על כפר מגוריו, ג’בל סלים (جبل سليم = Jabel Salem) שבאזור האדיה שבנפת מקבאנה, במחוז תעז. מחבלי המיליציה החות’ית נכנסו לבתים, היכו נשים וילדים, פתחו באש מעל ראשי האזרחים, ועצרו שלושה אזרחים מבני משפחתו המורחבת של העריק הטרי, וכן בוצעו מעצרים בכפרים נוספים באזור האדיה.

קרדיט: רשתות חברתיות

 

2. כבר שנים שמספרים לנו שהחות’ים משבשים את את מעבר ספינות הסוחר באזור מצרי באב אל מנדב, ושהם משגרים טילים וכטב”מים מתאבדים כדי לפגוע בספינות שקשורות או שלא קשורות לישראל, ולפעמים הזכירו גם שהחות’ים פיזרו מוקשים ימיים רבים במימי הים האדום.

פחות מספרים לנו שאין כל איסוף נתונים מסודר או סטטיסטיקה רשמית של כמה דייגים תימנים נהרגו.
בעשור האחרון מפגיעת מוקשים ימיים, ויש בתימן מי שאומרים שכמעט מדי יום נפגעים דייגים. מפרסומי ארגוני זכויות אדם, עולה שבשלושת השנים הראשונות לזריעת המוקשים הימיים ע”י החות’ים, 2015 עד 2018, נהרגו מעל מאה דייגים תימנים מפגיעת מוקשים ימיים חות’ים, חלקם מתוצרת עצמית וחלקם תוצרת איראן.

מקרה לדוגמה היה ביום שישי האחרון, שבו נהרגו שלושה דייגים בני משפחה אחת, כאשר סירת הדייג שלהם נפגעה ממוקש חות’י שהתנתק ממקום בו הונח, ונסחף אל חופי האי כמראן (كمران = Kamaran)
אציין שזה המקרה המדווח הראשון מאז הסכם הפסקת האש מאפריל 2022 .

 

אוסיף שבתימן היו לפני תחילת המלחמה מעל חצי מיליון דייגים, רובם מכפרי הדייגים העניים שלאורך כ- 2,500 ק”מ חופי תימן, שכל פרנסתם נשענת על דייג, וחלקם מערים כגון עיר הנמל מוח’א (المخا – Mokha) שכ- 70% מאוכלוסייתה מתפרנסת מדייג.

הדייגים המסורתיים בתימן הפעילו יותר מ- 32 אלף סירות דייג, ורבים מהדייגים חברים ב- 146 אגודות דייגים. ענף הדייג המסורתי היה משמעותי לתל”ג התימני, עם דיג בהיקף של כ- 200 אלף טון בשנה, וההכנסה מענף יצוא הדגים הייתה שנייה לייצוא הנפט. מאז שהחלה המלחמה, צנח היקף הדייג לכ- 60 אלף טון, ומאות אלפי דייגים נזקקו לסיוע של ארגוני או”ם וארגוני צדקה ממדינות המפרץ.

אזכיר שנוסף למיקוש ימי, כתבתי לא פעם, על שהחוטים מניחים מוקשים וזירות מטענים בכל רחבי תימן, כולל סביב בארות, בדרכים הרריות, באזורים חקלאיים, בחופי הים, ויש מעל עשרת אלפי אזרחים הרוגים ופצועים, כולל נשים וילדים.

האי כמראן:

Kamaran - Wikipedia

קרדיט: ויקיפדיה

 

3. כפי שאתם כבר יודעים, החות’ים חוטפים עובדים של ארגוני סיוע מקומיים ובינ”ל, כולל עובדי או”ם, ולאחרונה, העולם אפילו נזכר לגנות את החות’ים על החטיפות, והאו”ם סוף סוף דרש מהחות’ים לשחרר את עובדיו החטופים, אבל הגינוי ודרישת האו”ם, לא מפריעים לחות’ים להמשיך ולחטוף עובדי ארגוני סיוע ועובדי או”ם.

רק ביום שישי האחרון, שוב חטפו החות’ים שישה עובדי תוכנית המזון העולמית (WFP) ועובד UNICEF, ואתמול נחטפו עוד שלושה עובדי WFP, שתי נשים וגבר, והפעם התירוץ היה שהם עובדים למען ישראל, תירוץ שהחות’ים משתמשים בו בחטיפות האחרונות, לאחר שהאשימו את עובדי העו”ם בריגול למען ישראל כולל מסירת ידיעות על מיקום בכירים חות’ים.

החטיפות האחרונות נעשו מספר ימים לאחר שהאו”ם פינה 12 עובדי או”ם זרים מצנעה, ואזכיר שגם ב 18 באוקטובר החות’ים חטפו 15 עובדי או”ם והאו”ם הוציא 13 עובדים זרים דרך שדה התעופה של צנעא, ולפי פרסומים בעיתונות התימנית, נכון להיום החות’ים מחזיקים ב 63 עובדי או”ם.

ומה עושה האו”ם? הארגון עוד לא הגיב לחטיפות מהימים האחרונים, אבל בעקבות חטיפתם ומעצרם של עובדי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם (UNESCO) הודיע אתמול הארגון, שהוא עצר את פרויקטי הפיתוח שלו בעיר העתיקה של צנעא, הנכללת ברשימת המורשת העולמית, וכך גם בכל האזורים שבשליטת החות’ים, ולהעביר את כל הפרויקטים מאזורי השליטה של החות’ים, לאזורים בשליטת הממשלה המוכרת ע”י הקהילה הבינ”ל.

נוסף לפינוי עובדי או”ם זרים, מאזורי השליטה של הטרוריסטים החות’ים, ולהודעת UNESCO, הוציא סגן דובר האו”ם הודעה ובה נאמר שהאו”ם “בוחן מחדש את שיטת עבודתו באזורים שבשליטת החות’ים”. ( קרדיט: ערוץ הטלגרם מבט למזרח התיכון )

WFP - weADAPT

קרדיט: האו”ם