דיווח לא מאושר: מצרים סייעה לפקיסטן לאחר שהודו תקפה אתרי גרעין שגרמו להתפשטות קרינה. חלק ב’

האם מצרים הצילה את פקיסטן מאסון גרעיני? דיווחים מצביעים על כך שמטוס איליושין Il-76 של חיל האוויר המצרי סייע כדי לבלום קרינה גרעינית מאתר גרעיני פקיסטני שנערך לתקיפה על הודו.

 

 

מטה ה-SPD בבסיס נור חאן מייצג מרכז ראשי לקבלת החלטות מהירה ולתקשורת מאובטחת, מה שהופך אותו לעמוד תווך במשוואת היציבות האסטרטגית האזורית.

עשרים קילומטרים מערבה משם נמצא בסיס חיל האוויר מישרף, ביתם של טייסות מטוסי ה-F-16 של פקיסטן. בסיס קדמי זה משמש כנקודת שיגור לתקיפות תגמול גרעיניות, מה שהופך אותו למטרה בעדיפות גבוהה בכל הסלמה אסטרטגית פוטנציאלית.

המתיחות גברה עוד יותר לאחר שמשקיפים של קוד פתוח הבחינו במטוס מדגם Beechcraft B350 Aerial Measurement System (AMS) של משרד האנרגיה האמריקאי טס מעל המרחב האווירי של פקיסטן זמן קצר לאחר התקיפות לכאורה.

המטוס, מספר סידורי N111SZ, נושא חיישני קרינה ברגישות גבוהה וטכנולוגיית מיפוי רדיואיזוטופים מתקדמת, והוא נועד לעקוב במדויק אחר זיהום רדיואקטיבי באוויר ועל הקרקע.

מערכת המדידה האווירית (AMS) המורכב על מטוס מדגם Beechcraft B350 מסוגל לטוס במהירויות נמוכות ובגובה נמוך, מה שהופך אותו לאידיאלי לסקרי זיהום רדיואקטיבי ברזולוציה גבוהה, במיוחד לאחר תאונות גרעיניות או דליפות לא מדווחות.

קרדיט: הפנטגון

 

למטוס יש את היכולת הנדרשת להעביר נתוני קרינה ישירות ובאופן מיידי למרכזי פיקוד מרוחקים, מה שמאפשר לרשויות האמריקאיות להעריך במהירות וביעילות אירועים גרעיניים ברחבי העולם.

מטוס זה שימש בעבר במשימות לאחר אסון כמו אסון פוקושימה, כמו גם בתרגילים גרעיניים בשטח ארה”ב, מה שהופך את טיסתו לסימן מובהק לאירוע גרעיני שלא פורסם.

טיסתה מעל המרחב האווירי של פקיסטן – למרות שגם וושינגטון וגם איסלאמאבאד לא הודו בכך – חיזקה משמעותית את ההשערה על תאונה רדיולוגית בגבעות קיראנה, שאולי נגרמה כתוצאה מפגיעה מדויקת או מתקלה פנימית במתקן גרעיני רגיש.

מה שהוסיף לתעלומה, שירותי מעקב טיסות הבחינו בהגעתו הפתאומית של מטוס תובלה צבאי מצרי מדגם איליושין IL-76 לאזור מוריי בפקיסטן, שעות ספורות לאחר שהוכרזה הפסקת האש.

רישומי FlightRadar24 מראים כי המטוס, עם אות הקריאה EGY1916, המריא מסין, לאחר מכן ביצע עצירה קצרה במסלול ההמראה בהורבן (ליד מורה) לפני שהמשיך את טיסתו לאיחוד האמירויות הערביות.

קרדיט: דובר צבא מצרים

 

מסלול ותזמון אלה הובילו משקיפים ואנליסטים רבים בקהילת OSINT לחשוד כי המטוס השתתף במשימה סודית למניעת אירוע בעל אופי גרעיני, אולי להובלת תרכובות בורון, כימיקלים הנמצאים בשימוש נרחב בפרוטוקולים לבלימת קרינה גרעינית.

מקורות מסוימים טענו כי המטוס המצרי לא רק העביר ציוד צבאי, אלא גם הכיל תרכובות מבוססות בורון, המשמשות לספיגת נויטרונים ולהפחתת התפשטות קרינה.

בורון, עם המספר האטומי 5, הוא יסוד חצי-מתכתי בעל חשיבות קריטית בבטיחות כורים גרעיניים, ובמיוחד האיזוטופ בורון-10, הנחשב לאחד מבולמי הנויטרונים החזקים ביותר.

במערכות כוח גרעיניות, בורון מוסיף בדרך כלל למוטות בקרה או למערכות נוזל קירור כדי לשלוט בתגובות ביקוע ולמנוע התחממות יתר או התכה של ליבת הכור.

במצבי חירום גרעיניים, כמו אלה בצ’רנוביל ובפוקושימה, חומצה בורית ותרכובות דומות משמשות לבלימת דליפות רדיואקטיביות – מה שהופך את הבורון לכלי הכרחי בתגובה להתכות גרעיניות.

ככל שהערפל סביב תקרית קיראנה הילס הולך ומעמיק, בתוך בליל של מידע שגוי, שמועות וחצאי אמיתות, עובדה אחת נותרת ודאית:

היציבות הגרעינית בדרום אסיה נותרה שברירית וטעונה סיכונים, והעולם עשוי להיות קרוב לנקודת הסלמה גרעינית מסוכנת, שפרטיה המלאים טרם נחשפו.

ما يحدث إذا اندلعت حرب بين الهند وباكستان؟

קרדיט: ערביכ דפנס      קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות