הרדיפה המצרית אחרי סנגורי ישראל מהעולם המוסלמי ומדוע אין לנו אימון כלל במצרים? חשדהו וחשדהו! דעה

השלום שיש לנו עם מצרים הוא לא מעבר ל”הודנה שנועדה להפרה כשיגיע הזמן”

העיתון הישראלי “גלובס פרסם כתבה אודות המצרייה שמואשמת בריגול עבור המוסד שאמרה בריש גליי “חיילים ממצרים ומישראל זה מול זה בגבול, ניצוץ של סכסוך יוצת בכל רגע”.

אחרי שראתה סרטונים קשים ממתקפת 7 באוקטובר, דליה זיאדה פנתה לציבור המצרי ברשתות ובכלי התקשורת, כינתה את חמאס ארגון טרור וקראה לתמיכה בישראל. הפעילה הפוליטית וחוקרת המדיניות נאלצה להימלט ממדינתה מחשש שיתנקשו בחייה, והיא ניצבת בפני שורת אישומים, כולל בגידה.

זיאדה, המשמשת חוקרת בכירה במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מספרת איך התגלגלו הדברים: “התחלתי בפלטפורמות המדיה החברתית שלי, ואז הוזמנתי להגיב על זה בתקשורת. אחד הראיונות נערך בערבית, ואני חושבת שזו הייתה הנקודה, כדי שזה יגיע לקהל ערבי כמה שיותר גדול, וזה הפך לוויראלי. כל מה שאמרתי בראיון הזה הוא שחמאס הוא ארגון טרור ואם מדינות ערב חושבות בהיגיון, עליהן לתמוך בישראל במלחמה נגדו ונגד המשטר האיראני”. לדבריה, השלום שיש לנו עם מצרים הוא לא מעבר ל”הודנה שנועדה להפרה כשיגיע הזמן”. (קרדיט: ערוץ 301 בטלגרם)

קרדיט: רשתות חברתיות

דעה:

כשכך מתייחסים לאינטלקטואלים מוסלמים במצרים שכותבים בזכות ישראל להגנה עצמית מפני טרוריסטים מהסוג הגרוע ביותר, אז תבינו למה אנחנו לא מאמינים למצרים ומתייחסים בחשדנות עמוקה לכל צעד צבאי שהם עושים ומקשרים זאת לתכנית הגדולה שלהם, כמובילת העולם הערבי, להשמדת ישראל. אין לתת טיפת אימון במצרים . חייבים להתייחס רק למה שהעיניים רואות והאוזניים שומעות.

וכדאי להדהד את דברי האנליסטית שהדגישה ואמרה: השלום שיש לישראל עם מצרים הוא לא מעבר ל”הודנה שנועדה להפרה כשיגיע הזמן”.

ושוב אני חייב להדגיש : כדי להגדיל את מרחב ההתראה של ישראל בחזית המצרית חייבים לדרוש מארה”ב למלא את התחייבויותיה להסכם השלום ולדרוש אולטימטיבית מהם להחזיר את המצב בסיני לזה שהיה במוצאי החתימה על הסכם השלום, לאמור מותר לה להציב בסיני רק את הסד”כ שהוסכם עליו ולא חייל אחד יותר.

חשוב גם להדגיש כי מצרים לא חייבת, במסגרת הסכם השלום שחתמה עם ישראל בערבות אמריקאית, לפרק את מערכי הביצורים האדירים ,שהקימה כבר בסוף שנות המונים של המאה שעברה בכל רחבי סיני , שאמורים לקלוט סד”כ של יותר מ-10 דיביזיות לוחמות, כאשר במערכים האלו כבר מוכנים מאגרי דלק, תחמושת וציי רק”ם עצומים המוכנים לשימוש הכוחות .

ואם אתה,האזרח הקטן, שואל , איך לעזאזל הסכם השלום התיר למצרים לעשות מעשים כאלו “בחסות החוזה” ?  התשובה היא: היועצים המשפטיים הכושלים , שעד היום רואים בהם  את “מאורות המשפט הישראלי”, לא שמו לב ולא העירו את תשומת הלב של מנהיגי המדינה לנקודות אלו.

כשהמערכת הישראלית הבכירה ביותר, הן הצבאית , הן הפוליטית והן המשפטית, כושלת בצורה כל כך מבישה , מה יגידו “אזובי הקיר” שרק משלמים את המחיר הנורא ולא זוכים להגיע למנוחה ולנחלה להם ולדורות אחריהם!

קרדיט: ממשלת ישראל