אוקראינה פירקה את הכטב"ם הסילוני החדיש של רוסיה – וגילתה מנוע סיני ושבבים אמריקאיים. הברגים היו תוצרת רוסיה

הסיפור מאחורי האירוע שיתואר להלן מבוסס על דו"ח מצולם וסרטון פירוק  שפרסם גוף התקשורת RFE/RL (רדיו אירופה החופשית) בספטמבר 2026. הדו"ח הציג מומחים אוקראינים המפרקים לגורמים כטב"ם מתאבד (כטב"ם תקיפה) סילוני רוסי מהדגם החדיש ביותר – "גראן-4" (Geran-4), לאחר שזה ביצע נחיתת חירום או הופל כשהוא שלם כמעט לחלוטין בשטח אוקראינה.
הממצאים שעלו מ"הנתיחה הצבאית" של הכטב"ם הסילוני תואמים בחלקם את מה שפורסם ברשתות, וחשפו את העובדות הבאות:

 מה התגלה בתוך הכטב"ם?

הפירוק חשף כי רוסיה מסתמכת באופן כמעט מוחלט על שרשראות אספקה גלובליות ורכיבים אזרחיים זרים כדי לייצר את הכטב"ם המתקדם הזה:

הכטב"ם מונע במנוע טורבו-סילון (Turbojet) מתוצרת סין מדגם TG-2000. מנוע זה מעניק לו מהירות גבוהה של כ-450–500 קמ"ש ויכולת טיסה בגבהים רבנים.

פירוק מחשב הניווט והשליטה המובנה חשף שבבים ומעבדים מתוצרת חברות אמריקאיות ומערביות מובילות, ובראשן החברה האמריקאית Texas Instruments.

הכטב"ם מכיל מודמים סיניים לרשתות (MESH) ומודמים לתקשורת סלולרית המבוססים על כרטיסי סים (SIM Cards), המשמשים לניווט הכטב"ם והעברת שידור חי באיכות גבוהה לטווחים ארוכים.

החלק הרוסי המקורי הסתכם בעיקר בעיצוב המעטפת החיצונית (העשויה מחומרים מרוכבים ופיברגלס) ובהרכבה הסופית של הרכיבים הזרים במפעלים הממוקמים באזור הכלכלי המיוחד "אלבוגה" (Alabuga) בטטרסטן.

"פדיחה" או מציאות?

למרות שהפוסטים ברשתות נכתבו בסגנון לעגני ומקצין (כאילו רוסיה ייצרה רק את הברגים), הליבה של הסיפור אמיתית ומדאיגה מאוד את המערב. האירוע מוכיח את כישלון הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על מוסקבה בכל הנוגע למניעת גישה לטכנולוגיות מתקדמות.
רוסיה הצליחה, באמצעות רשתות מתוחכמות של חברות קש וספקים מתווכים, לייבא רכיבים אזרחיים ומסחריים הזמינים בשוק החופשי, ולרתום אותם לייצור נשק קטלני, מהיר והרסני הרבה יותר מכטב"מי ה"שאהד-136 / גראן-2" הישנים בעלי מנועי הבוכנה.