שמועות או מציאות? מאחורי הקלעים של משבר השלטון החריף באיראן
מקורות באיראון דיווחו על חילוקי דעות חריפים ועמוקים שהובילו לקרע מוחלט בתקשורת בין נשיא איראן מסעוד פזשקיאן, לשליט האמיתי של איראן מפקד משמרות המהפכה אחמד ווחידי, על רקע סימנים למאבק סמכויות חריף בתוך הפירמידה השלטונית בטהרן . המקורות מוסיפים כי הערכות פוליטיות מצביעות על כך שהמשבר הזה עלול לדחוף את הנשיא פזשקיאן להגיש את התפטרותו ולבקש מקלט פוליטי בארצות הברית.
1. הרקע
- ניהול המלחמה והכלכלה: בחודש מרץ 2026, פורסם כי פזשכיאן מתח ביקורת חריפה על האסטרטגיה הצבאית של מפקד משמרות המהפכה, אחמד ווחידי, וטען כי ההסלמה וההתקפות על מדינות המפרץ פוגעות אנושות באזרחים ועלולות להוביל לקריסת הכלכלה האיראנית תוך שבועות ספורים.
- נישול מסמכויות: הדיווחים על "מכתב התפטרות" שהגיש פזשכיאן למנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי צפו בחודשים מאי ויוני 2026. לפי אותם פרסומים באופוזיציה, פזשכיאן קבל על כך שהוא וממשלתו "מודרים לחלוטין מתהליכי קבלת ההחלטות המרכזיים במדינה" וכי משמרות המהפכה השתלטו על ניהול ענייני החוץ והביטחון.
- ווחידי ומשמרות המהפכה בלמו מינויים של פזשכיאן (כמו ניסיונו למנות שר מודיעין מטעמו) וכפו עליו מינויים של אנשי קו-נוקשה למועצה העליונה לביטחון לאומי.
2. משמעות פוליטית
- התחזקות משמרות המהפכה: תחת תנאי הלחימה והעימותים הדיפלומטיים מול ארה"ב, ה-IRGC ביססו שליטה אופרטיבית כמעט מוחלטת על מוסדות המדינה, תוך דחיקת הממשלה הנבחרת לשוליים.
- מבוי סתום לרפורמות: פזשכיאן, שנבחר בגלל היותו רפורמיסט ורצונו להגיע להסדרים מול המערב כדי להסיר סנקציות, מצא את עצמו מוגבל ונתון ללחצים כבדים מצד מחנה השמרנים הקיצוניים בפרלמנט ובמנגנוני הביטחון.
3. נכון לעכשיו
ב-4 באוגוסט 2026 הופיע פזשכיאן בטלוויזיה האיראנית והצהיר: "אם הייתי רוצה להתפטר, הייתי מודיע על כך בפומבי. לא אתפטר ואמשיך במאבק". הוא טען כי הוא עובד בתיאום מלא עם כוחות הביטחון ועם המנהיג העליון.
במהלך חודש ספטמבר 2026, פזשכיאן ניהל באופן פעיל את המגעים המדיניים סביב המזכר מול ממשל טראמפ בנושא פתיחת מצר הורמוז ותוכנית הגרעין. הוא הגיע לניו יורק להשתתף בעצרת הכללית של האו"ם, העניק ראיונות לרשתות הטלוויזיה האמריקאיות Fox News ו-CBS, ונשא נאום.
ב-26 בספטמבר 2026, עם תום דיוני האו"ם, עזב פזשכיאן את ניו יורק ונחת בחזרה בטהרן, שם התקבל על ידי תומכיו ונשא נאום שבו הבטיח כי איראן לא תיסוג בפני הלחץ האמריקאי. מהלך זה מפריך לחלוטין את ההערכות הפוליטיות על כוונה לבקש מקלט בארצות הברית.
