מי ניצח במערכה הצבאית הקצרה בין הודו לפקיסטן?

המערכה הצבאית הקצרה בין שתי המדינות לוותה בלא מעט פייק ניוז (כמו הכותרות בדבר קרב המאה האווירי שנמשך למעלה משעה בהשתתפות 125 מטוסי קרב).

לכן מסקנות אמינות יתקבלו על בסיס התיחסויות מקצועיות של פרשנים צבאיים אמינים ואובייקטיביים.

למול הצהרתו הלא ברורה כמה היא מבוססת, של ראש ממשלת הודו מודי, מה-13/5, כי הודו הביסה את צבא פקיסטן, עלתה צהלה בפקיסטן על הצלחתם ביירוט כטבמ”ים ישראלים ומטוסי קרב (מליל ה-7/5 הפקיסטנים טוענים כי הפילו 5 מטוסי קרב הודים מדגם Rafale – בעלות של כ-200 מיליון אירו למטוס, מיג-29 ו-SU-30, עשרות כטב”מים ויירטו כ-80 טילים, בהם גם טילי BrahMos על קוליים תוך הכשלת תוכניות התקיפה של ההודים).

הפקיסטנים טוענים, כי הצליחו להשמיד 26 יעדי מפתח בהודו, בהם: בסיסים, שדה תעופה צבאי מרכזי, אתרי אחסון תחמושת ומפקדות, כולל פגיעה ביעדי תשתית האנרגיה בהודו.

כאשר הודו מנגד הצליחה לפגוע רק ב-7 יעדים בעלי ערך וחשיבות בפקיסטן.

על אף נחיתות פקיסטנית צבאית משמעותית מאוד למול ההודים, הם זכו לתמיכה צבאית אפקטיבית מאוד מסין ותורכיה, עד כי, מניית יצרנית מטוסי J-10C הסיניים שסופקו לפקיסטן והפילו את המטוסים ההודיים, כבר עלתה ברווח של 7,6 מיליארד דולר והוסיפה לאמינות האמל”ח הסיני, כולל של טילי אוויר-אוויר PL-15 ששימשו להפלת המטוסים ההודים.

בהיבט זה הסינים הם בהחלט המרוויחים הגדולים ממערכה קצרה זו ששיפרה את תדמית האמל”ח שלהם באופן שינוצל על ידם בשוק האמל”ח העולמי.
בנוסף, קרן המטבע הבינלאומית אישרה הקצאה מיידית של מיליארד דולר לפקיסטן.

בזמן שהמערב נטה לעמדה ניטרלית, הודו נתמכה פומבית ע”י ישראל שהיתה מעורבת בחימוש צבא הודו לצד רוסיה, צרפת ומדינות נוספות. הרוסים באופן לא מפתיע מתגאים בביצועי מערכות S-400 שסיפקו להודים אם כי, עדיין לא ברור בדיוק מה השיגו במערכה זו בדומה לחימוש הישראלי והמערבי.

בהיבט זה יש לצפות כי המערכה תביא את ההודים לחשיבה מחודשת בדבר אפקטיביות האמל”ח המערבי שרכשו למול האיום הפקיסטני שלא לדבר על האיום הסיני: אם צבא הודו כשל בלהוכיח את עצמו במערכה כה קצרה למול צבא פקיסטני הנחות ממנו, כיצד “יספק את הסחורה” בשעת מבחן למול צבא סין שלמולו למעשה בנה את עוצמתו הצבאית.

יתכן גם כי הדרג הצבאי ההודי במאמץ לתרץ למול הדרג הפוליטי והציבור כולו את העדר ההישגים – יטען כי לא הרקדן אשם אלא הרצפה עקומה ויפנה אצבע מאשימה לאיכות האמל”ח המערבי שנרכש בכדי להתחמק מלדון על אופן השימוש בו ואופן תפקוד החיילים שהיו מופקדים על הפעלתו, כמו גם תפקוד צבא הודו והמטה הכללי שלו בכלל.

קרדיט: ערוץ הטלגרם אנליזה ניוז   קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות