מצרים והאמירויות שוקלות מחדש: הנזק האדיר שגרמו הפלות מטוסי הרפאל הצרפתים במלחמת הודו- פקיסטן

במהלך עימות אווירי קצר, פקיסטן הודיעה כי הפילה עד חמישה מטוסי קרב הודים מדגמים שונים, כולל 3 מטוסי הקרב הצרפתי המתקדם רפאל. תקרית זו זעזעה חוגים צבאיים ברחבי העולם, שכן זו הייתה הפעם הראשונה שמטוס רפאל אבד במהלך קרב אווירי של ממש.

על פי דיווח מאסלאמאבאד, מבצע ההפלה בוצע באמצעות מטוסי קרב סיניים J-10C ששיגרו טילים ארוכי טווח מדגם PL-15E מעבר לטווח ראייה, תחמושת סינית חדשה שפותחה והוכיחה את יעילותה בשטח.

בעקבות תקרית זו, דו”ח מודיעיני שפורסם על ידי אתר ההגנה Tactical Report חשף כי מצרים – אחת המפעילות הגדולות ביותר של מטוסי רפאל – בוחנת מחדש את עסקאות המטוסים הצרפתים שעל הפרק בעקבות העימות בין הודו לפקיסטן.

 

למרות שקהיר לא חזרה בה מתוכניותיה להגדיל את סד”כ מטוסי הרפאל שלה, היא נכנסה למשא ומתן נרחב עם צרפת, שבמהלכו דרשה את הזכויות לייצר רכיבים מסוימים באופן מקומי, ובמיוחד חלקים הניתנים להחלפה מהירה. כמו כן, היא קבעה את הכשרתם של אנשי צוות מצרי בעבודות תחזוקה בתוך המדינה, ואת ההעברה המלאה של טכנולוגיות תחזוקה, כדי להבטיח שחיל האוויר המצרי לא יהיה כפוף לצרפת בתחום זה.

דרישות אלו הן חסרות תקדים בהיסטוריה של היחסים הצבאיים בין קהיר לפריז, שכן צרפת לא נודעה מבחינה היסטורית בפתיחותה לשיתוף טכנולוגיות צבאיות רגישות, במיוחד בכל הנוגע למטוס הקרב רפאל, פנינת תעשיית התעופה והחלל הצרפתית.

עם זאת, הדו”ח מציין כי הצד הצרפתי לא הביע הסתייגויות משמעותיות מדרישות אלה, למרות זהירותו הידועה בטיפול בנושאים של העברת טכנולוגיה. הדו”ח מאשר גם כי מצרים הציבה תנאים מחמירים בסבב המשא ומתן הזה ומתעקשת לא לחזור על דפוס ההסכמים הקודמים שלה עם פריז.

אם המשא ומתן לא יניב תוצאות משביעות רצון עבור קהיר, היא שוקלת אפשרויות חלופיות, כולל מטוס הקרב הרוסי סוחוי-35, שנותר אופציה חזקה עבור מקבלי ההחלטות המצריים. מצרים גם מגלה עניין גובר במטוס הקרב הסיני J-10C, שלפי הדיווחים הפיל את הרפאל ההודי. דיווחים מצביעים על כך שמתנהל משא ומתן מתקדם בין מצרים לסין לרכישת מטוס מתקדם זה, יחד עם הטיל א”א ארוך הטווח PL-15E, שהוכיח את עצמו כיעיל ביותר כאשר שוגר ממטוס סיני בבעלות פקיסטן והפיל מטוסי קרב הודים.

 

נתונים מראים שטווח הטיל א”א הזה יכול להגיע ל-300 קילומטרים, כלומר, תיאורטית, מטוס קרב שיטוס מעל קהיר יוכל לפגוע במטוסי אויב בעומק ישראל. הדבר עורר חששות בתל אביב בנוגע לפתיחותה הגוברת של מצרים למקורות נשק מרובים.

גישה זו משקפת אסטרטגיה מצרית ברורה שמטרתה לשבור את המגבלות המערביות על חימוש הצבא המצרי, במטרה להבטיח את עליונותה האיכותית של ישראל. במשך כמעט עשור, קהיר הציבה לעצמה מטרה אסטרטגית של צמצום התלות בספקים מסורתיים על ידי גיוון מקורות הנשק, העברת טכנולוגיה וחתירה לייצור מקומי מלא של מערכות מסוימות.

אסטרטגיה זו לוותה במדיניות של הרחבת שותפויות ובריתות אסטרטגיות, במיוחד עם מעצמות בינלאומיות גדולות המתחרות בארצות הברית, כגון רוסיה וסין. המעבר לכיוון בייג’ינג הגיע כתגובה להגבלות חוזרות ונשנות של ארה”ב על ייצוא טכנולוגיה מתקדמת למצרים, בתואנה של שמירה על “עליונותה הצבאית של ישראל”.

העובדות הוכיחו את תקפותה של גישה זו, במיוחד לאחר שנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי דחה ארבע דרישות ישירות של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ, כולל גירוש פלסטינים מאדמותיהם, השתתפות בפעולות צבאיות נגד החות’ים ומתן אפשרות למעבר חופשי דרך תעלת סואץ, בנוסף לסירוב להזמנה רשמית לבקר בבית הלבן.

בתמורה, א-סיסי נענה להזמנת עמיתו הרוסי להשתתף בחגיגות יום הניצחון במוסקבה, אינדיקציה ברורה לעמדתה החדשה של מצרים. תוכניתה של מצרים לבנות מחדש את עזה מבלי לעקור את אוכלוסייתה זכתה גם היא לתמיכה רוסית משמעותית, בעוד שקהיר שלחה מסרים ברורים במהלך ביקורו של טראמפ באזור, ובראשם שאף צד, כולל ספינות מצריות, לא יקבל מעבר חופשי דרך תעלת סואץ.

 

עמדה זו נתמכה על ידי סין, אשר הכריזה רשמית על תמיכתה המלאה בריבונותה, זכויותיה ואינטרסיה של מצרים, כולל תעלת סואץ, בתגובה ישירה להצהרותיו של נשיא ארה”ב טראמפ.

שידרוג הצבא המצרי, מודרניזציה של מערכת החימוש שלו, גיוון מקורות הנשק, שאיפה למקם את תעשיות הביטחון ולהרחיב את היחסים עם מעצמות בינלאומיות שונות מייצגים כיוון אסטרטגי שאימצה קהיר בשנים האחרונות, שמטרתו להפחית את התלות בספקים מסורתיים ולשפר את קבלת ההחלטות הלאומית בתחומי הביטחון וההגנה.

בתוך כך נודע כי גם אינדונזיה החליטה לשקול מחדש רכישת 42 מטוסי קרב רפאל של דאסו, בסך 8.1 מיליארד דולר.

קרדיט: דפנס ערביכ      קרדיט לתמונות: דובר צבא מצרים