משולש ה-S-400: מאחורי הניסיון הטורקי למכור את המערכת הרוסית למצרים והמשמעות לישראל

הדיווחים שלפיהם טורקיה מציעה או שוקלת למכור את מערכות ההגנה האווירית הרוסיות S-400 למצרים (לצד קטאר ואיחוד האמירויות שמסומנות גם הן כקונות פוטנציאליות) מייצגים מהלך אסטרטגי מורכב בעל השלכות רחבות על המזרח התיכון וישראל.

• בשנת 2019, לאחר שאנקרה רכשה מרוסיה את ה-S-400, ממשל ארה"ב סילק אותה מפרויקט ה-F-35 והטיל עליה סנקציות ביטחוניות כבדות (CAATSA). האמריקאים חששו כי הפעלת המערכת הרוסית לצד המטוס החמקן תאפשר לרוסים לאסוף מידע רגיש ולחשוף את יכולות המטוס האמריקאי. 
• לאחרונה, בעקבות פגישות בין נשיא טורקיה ארדואן לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אותתו האמריקאים כי הסרת ה-S-400 מאדמת טורקיה תסלול את הדרך להסרת הסנקציות ולקבלת מטוסי ה-F-35. מכירת המערכת למדינה שלישית היא הדרך של טורקיה "לרדת מהעץ" מבלי להשמיד את המערכת היקרה ומבלי להרגיז לחלוטין את מוסקבה (שאמורה לאשר את זהות הקונה).

1. סיוע ומימון מהמפרץ: מדינות המפרץ (בדגש על איחוד האמירויות וסעודיה) הזרימו בעבר מיליארדי דולרים למצרים כהלוואות, מענקים והשקעות בנכסים. המפרציות עשויות לממן את העסקה הזו כחלק מחיזוק הציר הערבי-סוני או במסגרת פרויקטים צבאיים משותפים.
2. עסקאות חליפין (בארטר) ושיתוף פעולה תעשייתי: טורקיה ומצרים חתמו לאחרונה על הסכמי הגנה בשווי מאות מיליוני דולרים. העסקה יכולה להיסגר בחלקה דרך ייצור מקומי, העברת חומרי גלם או פריסת תשלומים ארוכת טווח.
3. תקציב הביטחון המצרי הייעודי: למרות הקשיים האזרחיים, הצבא המצרי מחזיק באימפריה כלכלית עצמאית במדינה ומקצה תקציבי עתק מוגנים לרכש, מתוך תפיסה שהגנת שמי המדינה מפני איומים אזוריים (כמו האיום החות'י בים האדום) קודמת לכל.

• שחיקת העליונות האווירית האיכותית (QME): ישראל מחזיקה באופן מסורתי בעליונות אווירית מוחלטת במזרח התיכון. כניסת מערכת הגנה אווירית מתקדמת כמו S-400 (הנחשבת למערכת יעילה מאוד נגד מטוסי דור 4 ו-4.5, ובעלת יכולת גילוי מסוימת של מטרות חמקניות) למדינה שכנה כמו מצרים, מצמצמת את חופש הפעולה התיאורטי של חיל האוויר באזור, גם אם מצרים היא מדינת שלום.
• החמקנים של טורקיה: המשמעות העקיפה והמדאיגה יותר עבור ישראל היא חזרתה של טורקיה לפרויקט ה-F-35. ישראל ניסתה בעבר לפעול מאחורי הקלעים כדי למנוע מארדואן להשיג את המטוס החמקן האמריקאי, בשל עמדותיו העוינות כלפי ישראל. אם העסקה הסיבובית הזו תצליח, טורקיה תקבל חמקנים מתקדמים, מה שישנה את מאזן הכוחות האווירי בים התיכון.
• ההיבט החיובי (אינטגרציה אזורית): מנגד, ה-S-400 המצרי (או המפרצי) לא יהיה מחובר למערכות המכ"ם והשליטה של נאט"ו או של ארה"ב, מה שמחליש את האפקטיביות הרשתית שלו. בנוסף, חיזוק מערכות ההגנה האווירית של מצרים ומדינות המפרץ יכול לסייע בבלימת איומי טילים בליסטיים וכטב"מים מצד איראן ושלוחותיה (כמו החות'ים), דבר המשרת בעקיפין את היציבות האזורית שישראל שותפה לה.