תפקידם של המל”טים הישראליים בעימות בין הודו לפקיסטן

הודו הכחישה עד כה את טענות פקיסטן על הפלת מטוסיה, אך אם יתגלו ראיות התומכות בנזק משמעותי לחיל האוויר של הודו, הדבר יהווה כישלון מבצעי עבור ניו דלהי.

 

מדוע הודו עברה ללוחמה עם כטב”מים

זישאן שאה , אנליסט ב-FINRA בוושינגטון, אמר לאתר “ניו ערב” כי ביצועי מטוסי הקרב J-10 מתוצרת סין של פקיסטן והשימוש בטילי PL-15 על ידי חיל האוויר הפקיסטני “ביססו למעשה את עליונותה האווירית של פקיסטן ביום הראשון של הסכסוך”.

כדי “למנוע אובדן של מטוסים נוספים, ואת הפוטנציאל של חטיפת טייסים, הודו החליטה להשתמש בכטב”מים מתאבדים מדגם Harop מתוצרת ישראל למשך שארית הסכסוך נגד פקיסטן ולא לספוג אבדות נוספות באוויר”.

לדברי הגנרל אחמד שריף צ’אודרי, דובר הצבא הפקיסטני, כטב”מים הודים שוגרו לתשעה מוקדים , כולל ערים גדולות יותר כמו קראצ’י, רוואלפינדי ולאהור.

כטב”מי Harop מתוצרת ישראל מסוגלים לטוס עד לגובה של 35,000 רגל , מעבר לטווח של רוב תותחי הנ”מ. כטב”מי ה-Harop, המיוצרים על ידי התעשייה האווירית לישראל, הם תחמושת משוטטת שיכולה גם לתקוף מטרות על ידי התרסקות עליהן לפי פקודת המפעיל והשמדת עצמה בתהליך.

 

ה-Harop, חסין לשיבושים ב-GNSS, יכול להתגבר על אתגרי תקשורת ולחזור לבסיסו אם המטרה אינה פעילה, מכיוון שחתימת המכ”ם שלו קטנה מדיי.

ביירוט המוצלח הראשון של דגם זה בעולם, הצד הפקיסטני טען כי ניטרל את הכטב”מים על ידי הפלתם לאחר שהגיעו לגובה נמוך יותר, מכיוון שהם יכולים להעביר נתונים ולסייע באיתור מערכות הגנה מפני טילים.

פקיסטן טוענת כי היא השמידה כ-77 כטב”מים מדגם Harop באמצעות שילוב של אמצעי נגד אלקטרוניים ונשק קונבנציונלי .

“לאחר שחמישה מטוסי קרב הופלו, כולל שלושה מטוסי רפאל, ההודים גילו כי מזהים אלקטרוניים שלהם נמצאים תחת מעקב, והם הסתירו את המטוסים בהאנגרים ממוגנים”, אמר נוויד עלי שייח’ , אנליסט צבאי באיסלאמאבאד, ל- TNA.

הוא אמר שפקיסטן ייצרה כטב”מים משלה ויש לה גם רובים אלקטרוניים ליירוט כטב”מים, אך בסכסוך הזה, “פקיסטן לא השתמשה אפילו ב-10 אחוזים מהארסנל שלה”.

 

לדעתו של שייח’, כטב”מים היו יעילים במלחמת רוסיה-אוקראינה, אך הדינמיקה של הלחימה השתנתה מאז ההתקפה הממוקדת האחרונה של פקיסטן על הודו, ו”כטב”מים הפכו ללא רלוונטיים”.

קצין בכיר (בדימוס)  אסף וזיר , ותיק חיל האוויר של פקיסטן, אמר ל-TNA כי תחמושת משוטטת ישראלית מסוג Harop נפרסה “כדי לפגוע במערכות ההגנה האווירית של פקיסטן, שכן הודו רצתה למנוע התקפות אוויריות נוספות ולהשיג עליונות אווירית בתקופה של מתיחות גבוהה בין שתי המדינות”.

הוא הוסיף כי מקורות מסוימים מזכירים גם שימוש פוטנציאלי בכטב”מי SkyStriker, המיוצרים על ידי אלביט מערכות הישראלית.

לדברי ווזיר, הודו שילבה כטב”מי Harop במאגר שלה מאז 2009, עם למעלה מ-100 יחידות בשירות עד 2025. חיל האוויר ההודי מכיר את המערכות הללו, ושמן בהודו שונה ל-P-4 ופותח במיוחד למשימות פריסה מהירה.

“השימוש בכטב”מים תואם את הדוקטרינה הצבאית המתפתחת של הודו, אשר מדגישה מערכות בלתי מאוישות למשימות בסיכון גבוה, במיוחד במרחב אווירי שנוי במחלוקת”, הוסיף וזיר.

 

השימוש בכטב”מים מתוצרת ישראל מדגים את קשרי הביטחון החזקים של ניו דלהי עם תל אביב ושולח מסר לפקיסטן ולסין, הוסיף וזיר, אך הוא עלול גם לסבך את היחסים עם שחקנים אזוריים אחרים כמו איראן.

הוא הוסיף כי התגובה המהירה המתבססת על שימוש בכטב”מים “אותת לקהל ההודי המקומי כי הודו נוקטת בפעולה נחרצת נגד התוקפנות הפקיסטנית, ובכך מחזקת את תדמית הממשלה”.

שאה ציין כי כטב”מים זולים וקלים יותר לתחזוקה מאשר מטוסי קרב. “כאשר משתמשים בהם בכמויות גדולות, הם עלולים להציף את רשת ההגנה האווירית של מדינה אחרת (כפי שנראה באוקראינה), או לאלץ את אותה מדינה להפעיל את כל רשת ההגנה האווירית שלה, ולהשאיר אותה פגיעה להתקפה מצד מטוסי קרב”, אמר.

בהשוואה בין כטב”מי Harop לכטב”מי Bayraktar TB2 הטורקיים , אמר שאה כי האחרונים שימשו ביעילות רבה את אזרבייג’ן במלחמת נגורנו-קרבאך השנייה נגד ארמניה בשנת 2020.

“הכטב”מים מדגם Harop הם למעשה כטב”מים מתאבדים ואמורים לשמש ככאלה, בהשוואה ל-Bayraktar TB2, שהוא יותר מל”ט מסורתי”, הוסיף שאה

קרדיט: ניו ערב      קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות