דיפלומטיית הצינורות: איך הגז של ישראל מגיע בסופו של דבר גם לסוריה וללבנון?
איך הגז הישראלי הופך לעוגן האנרגיה של המזרח התיכון – ממצרים ועד סוריה ולבנון
פרויקט FAJR+ הוא שדרוג והרחבת קיבולת של מקטע הצינור הירדני ב"צינור הגז הערבי" (Arab Gas Pipeline), שנועד לאפשר הזרמה מוגברת של גז טבעי מישראל למצרים דרך ירדן – ובפועל, גז ישראלי אכן מגיע כיום בעקיפין גם לסוריה, וצפוי להגיע גם ללבנון.
פרויקט FAJR+
התשתית הקיימת (FAJR). השם FAJR (ראשי תיבות בערבית של "החברה הירדנית-מצרית להולכה ואספקת גז טבעי") מתייחס למקטע של צינור הגז הערבי העובר לאורך ירדן. במקור, הצינור הוקם בתחילת שנות ה-2000 כדי להזרים גז ממצרים צפונה לירדן, סוריה ולבנון.
היפוך הכיוון. לאחר שמצרים הפכה ליבואנית גז וישראל גילתה את מאגרי "תמר" ו"לווייתן", בוצעו התאמות טכניות שהפכו את כיוון הזרימה. הגז הישראלי מוזרם לצפון ירדן (באזור בית שאן), יורד דרומה דרך צינור FAJR לעקבה, ומשם חוצה מתחת לים סוף לטאבה שבסיני.
הצורך בהרחבה (+FAJR)
עד היום, עיקר היצוא מישראל למצרים עבר דרך צינור EMG התת-ימי (אשקלון–אל-עריש), אולם הצינור הגיע לקצה גבול הקיבולת שלו. בעקבות עסקת הענק שנחתמה עם מצרים להרחבת היצוא (תוספת של 130 BCM עד שנת 2040), נדרש נתיב עוקף ומתוגבר. פרויקט FAJR+ כולל שדרוג מדחסים והרחבת תשתיות בצד הירדני (במקביל להקמת קו ניצנה בצד הישראלי) כדי להגדיל משמעותית את נפח הגז שיכול לעבור דרך ירדן למצרים.
המשמעות הכלכלית והגיאופוליטית
מצרים סובלת מירידה חדה בהפקת הגז המקומית ומביקוש פנימי גובר לחשמל. הגז הישראלי מספק כ-15% עד 20% מצריכת הגז המצרית, וכן מאפשר לה להפעיל את מתקני ההנזלה (LNG) שלה ולייצא גז לאירופה.
הנתיב הירדני הוכיח את חשיבותו האסטרטגית בזמני חירום (למשל, כאשר הפעילות באסדת תמר ובנמל אשקלון הושבתה זמנית בתחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, כל היצוא למצרים הוסט דרך צינור FAJR).
ישראל נהנית מהכנסות של עשרות מיליארדי שקלים מתמלוגים, מסים ודמי הולכה עבור חברת נתג"ז. במקביל, ירדן גובה דמי מעבר על השימוש בצנרת שלה ומבססת את מעמדה כצומת אנרגיה אזורי (Hub). מבחינה מדינית, התלות ההדדית יוצרת אינטרס משותף ליציבות אזורית.
מצרים סובלת מירידה חדה בהפקת הגז המקומית ומביקוש פנימי גובר לחשמל. הגז הישראלי מספק כ-15% עד 20% מצריכת הגז המצרית, וכן מאפשר לה להפעיל את מתקני ההנזלה (LNG) שלה ולייצא גז לאירופה.
הנתיב הירדני הוכיח את חשיבותו האסטרטגית בזמני חירום (למשל, כאשר הפעילות באסדת תמר ובנמל אשקלון הושבתה זמנית בתחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, כל היצוא למצרים הוסט דרך צינור FAJR).
ישראל נהנית מהכנסות של עשרות מיליארדי שקלים מתמלוגים, מסים ודמי הולכה עבור חברת נתג"ז. במקביל, ירדן גובה דמי מעבר על השימוש בצנרת שלה ומבססת את מעמדה כצומת אנרגיה אזורי (Hub). מבחינה מדינית, התלות ההדדית יוצרת אינטרס משותף ליציבות אזורית.
האם גז ישראלי מגיע דרך ירדן גם לסוריה וללבנון?
כן, בפועל גז ישראלי מגיע לסוריה באופן עקיף, וקיים מתווה פעיל להזרמתו גם ללבנון.
כך עובד המנגנון בשטח:
מערכת הצינורות הירדנית מחוברת ישירות לצפון אל תוך סוריה (עד תחנת הכוח בדיר עלי ודמשק). מאחר שאין חוזה מסחרי ישיר בין ישראל לסוריה מסיבות פוליטיות, היצוא מתבצע באמצעות עסקאות החלפה (Swap) דרך ירדן ומצרים. ירדן רוכשת גז ישראלי לשימושה, ומפנה כמות מקבילה של גז דרך צינור הגז הערבי אל תוך סוריה כדי לסייע בייצור חשמל.
לבנון נתונה במשבר חשמל מתמשך וחתמה על הסכמים לרכישת גז ממצרים ומירדן. ההסכמים הללו התאפשרו בפועל רק בזכות עודפי הגז שמצרים וירדן מקבלות מישראל. על פי המתווה האזורי, הגז מוזרם מירדן צפונה דרך סוריה וממשיך בצינור מחומס לצפון לבנון. מנקודת מבט פיזיקלית, ברגע שהגז הישראלי נכנס למערכת ההולכה הירדנית ומתערבב בה, הוא זה שמאפשר את האספקה לצפון.
כן, בפועל גז ישראלי מגיע לסוריה באופן עקיף, וקיים מתווה פעיל להזרמתו גם ללבנון.
כך עובד המנגנון בשטח:
מערכת הצינורות הירדנית מחוברת ישירות לצפון אל תוך סוריה (עד תחנת הכוח בדיר עלי ודמשק). מאחר שאין חוזה מסחרי ישיר בין ישראל לסוריה מסיבות פוליטיות, היצוא מתבצע באמצעות עסקאות החלפה (Swap) דרך ירדן ומצרים. ירדן רוכשת גז ישראלי לשימושה, ומפנה כמות מקבילה של גז דרך צינור הגז הערבי אל תוך סוריה כדי לסייע בייצור חשמל.
לבנון נתונה במשבר חשמל מתמשך וחתמה על הסכמים לרכישת גז ממצרים ומירדן. ההסכמים הללו התאפשרו בפועל רק בזכות עודפי הגז שמצרים וירדן מקבלות מישראל. על פי המתווה האזורי, הגז מוזרם מירדן צפונה דרך סוריה וממשיך בצינור מחומס לצפון לבנון. מנקודת מבט פיזיקלית, ברגע שהגז הישראלי נכנס למערכת ההולכה הירדנית ומתערבב בה, הוא זה שמאפשר את האספקה לצפון.