האם מערכות הגנ”א סיניות מתקדמות כולל תותחי לייזר מוכנסות בימים אלו לפעילות מבצעית בצבא מצרים?

הופעתו של מטוס התובלה האסטרטגי הסיני מדגם Il-76MF, המכונה בקוד המעקב האווירי “SUBTX”, עוררה גל של ניתוחים לאחר שהמריא ממצרים לסין, עבר לזמן קצר דרך פקיסטן לפני שחזר ללא הודעה מוקדמת. ביקור זה, שלא הוכרז קודם לכן, הדגיש את עומק הקשרים הצבאיים בין קהיר לבייג’ינג.

למרות שלא היה אישור רשמי לאופי המטען, דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שייתכן שהטיסה נשאה לא רק את סוללת HQ-9BE, אלא גם כללה מערכות מתקדמות אחרות כמו תותחי הלייזר הסיניים LW30 ו-LW60, או אפילו את הדור החדש יותר של Laser Arrow 21, אשר תוכננו במיוחד לנטרל רחפנים ואיומים אוויריים במהירות נמוכה ובגובה נמוך.

נסיעה זו מגיעה על רקע דיווחים על התעניינותה הגוברת של קהיר באבטחת החזיתות האסטרטגיות שלה ובחיפוש אחר אפשרויות הגנה גמישות ואינטנסיביות יותר. למרות שלא ההערכה היא שהטיסה נשאה הפעם את ה-HQ-9BE, כניסתה לשירות בתוך פרק זמן כה קצר מצביעה על התרחבות הדרגתית של רשת ההגנה האווירית של מצרים.

קרדיט: רשתות חברתיות

מערכת HQ-9BE, המתוארת כמקבילה המתקדמת של סין למערכת S-300/400 הרוסית, היא מערכת הגנה אווירית ארוכת טווח המסוגלת ליירט מטוסים, טילים בליסטיים וטילי שיוט. היא מסתמכת על מערכת משולבת הכוללת מכ”מים, יחידות שיגור ומערכות פיקוד ובקרה.

עם זאת, מטוס תובלה יחיד לא יספיק להובלת סוללת HQ-9BE שלמה, דבר המצביע על כך שהטיסה נועדה להובלת ציוד או מערכות תמיכה משניות. מומחים מאמינים שמצרים מתקדמת לעבר רכישת מערכות אנרגיה תוקפות, כגון תותחי לייזר LW30 ו-LW60, כדי להתמודד עם כטב”מים ואיומים אוויריים לא קונבנציונליים.

מערכות אלו מציעות יתרונות משמעותיים מבחינת פריסה מהירה ועלויות תפעול נמוכות, בתקופה שבה איומים אסימטריים גוברים באזורים כמו סוריה ואוקראינה. הדור האחרון, ה-Laser Arrow 21, כולל גם טווח ארוך יותר וכוח הרס גדול יותר.

אם יוכח שמטוס ה-SUBTX נשא אחת מהמערכות הללו, זו תהיה האינדיקציה הראשונה לכך שמערכות אנרגיה תוקפות שולבו רשמית בדוקטרינת ההגנה האווירית של מצרים. זהו שינוי איכותי בעל ממדים פוליטיים וטכניים מרחיקי לכת, במיוחד לאור תלותה ההולכת ופוחתת של מצרים בשותפות מסורתיות כמו עם ארצות הברית ורוסיה, וצעדתה הגוברת לעבר עצמאות.

מצד שני, המסדרון האווירי דרך פקיסטן בין מצרים לסין צובר סמליות גוברת על רקע בריתות לא-מערביות הולכות וגדלות. מהלך זה נתפס כאינדיקטור להתפתחות תלת-ממדית בין קהיר, אסלאמאבאד ובייג’ינג בתחומי הביטחון והלוגיסטיקה, למרות היעדר  שיתוף פעולה צבאי ישיר בעבר בין מצרים לפקיסטן.

מערכת HQ-9BE:

להזכירכם, מצרים השתתפה לאחרונה בתרגילי אוויר גדולים עם סין תחת הכותרת “נשרים של הציוויליזציה 2025”. התרגיל בן 18 הימים כלל שימוש במטוסי רב-תכליתיים מדגם J-10C, מטוסי מכלית לתדלוק מדגם Y-20U, מטוסי התרעה מוקדמת מדגם KJ-500 ומסוקי Z-20. התרגיל כלל סימולציות קרב במרחב האווירי המצרי, כולל משימות יירוט אוויריות ותקיפות טקטיות, כולל רגע סמלי בו מטוסי J-10 ו-Y-20 טסו מעל פירמידות גיזה.

אלה אינם רק תרגילים, אלא אינדיקטורים לשינוי איכותי ביחסי הביטחון בין קהיר לבייג’ינג לעבר שותפות אסטרטגית רחבה יותר הכוללת ייצור משותף והעברת טכנולוגיה.

בעוד שטיסה של SUBTX נתפסת כמהלך בודד, היא חלק מסדרה של שינויים מהותיים בדוקטרינת ההגנה של מצרים, אשר מתקדמת לעבר גיוון מקורות החימוש שלה ופתיחתה לטכנולוגיות עתידיות כגון מערכות לייזר ונשק עתיר אנרגיה. זאת בהקשר אזורי ובינלאומי הנע לעבר רב-קוטביות, כאשר סין הופכת כספקית צבאית חלופית המעוררת עניין גובר עבור מצרים.

קרדיט: ערביכ דפנס