כמה מילים על הרחבת הלחימה בעזה. דעה!

הדרג המדיני אישר השבוע את התוכניות הצבאיות להרחבת התמרון הקרקעי והלחימה ברצועה, מה מצבה של הזרוע הצבאית של חמאס, מצב המטרו האסטרטגי שלה, האם הנותנים שהציג צה”ל בלחימה בשנה וחצי האחרונים נכונים, וכיצד אפשר להגיע להכרעה מהירה ושחרור חטופים, מאמר דעה.

 

כמעט חודשיים חלפו מאז צה”ל חידש את הלחימה ברצועה, ולאור אי הנכונות של חמאס ללכת לעסקה נוספת בתנאים של ישראל, הדרג המדיני אישר תוכניות להרחבת הלחימה לשלב של כיבוש חלקים מהרצועה, הכנסת כוחות גדולים, ותמרון קרקעי נרחב.

כרגע ע”פ הבנתי לא מדובר עדיין בשלב של הכרעת חמאס, אלא לחימה משמעותית כשלב לפני השלב העוצמתי ביותר שצה”ל יכול להפעיל.

מצב הזרוע הצבאית של חמאס הוא טוב יותר מערב העסקה האחרונה, מישום שהוא הצליח לגייס אלפי מחבלים חדשים (לא ידועה הכמות, ההערכה שכמה אלפים אפילו 10 אלף מחבלים חדשים) לארגן את השורות מחדש, לבנות פיקוד ושליטה צבאית מתפקדת לגדודים ברחבי הרצועה, לאתר פירי מנהרות שלא נפגעו, להשמיש מנהרות, ובעיקר לבנות הערכת מצב לגבי כוחו וכמות האמל”ח שנותרה לו, זו גם הסיבה בה הוא שינה את הטקטיקה הצבאית לחדשה שנועדה כפי שכבר פרסמנו לשמר את כוחו הצבאי, להסב כמה שיותר נפגעים לכוחותינו, ולנסות להוציא מתקפות טרור וגרילה שיצליחו בכל פעם להסב נפגעים לכוחותינו, בעקבות מחסור באמל”ח כבד.

למרות הצהרות צה”ל בעבר על פירוק השמדת גדודים, ושליטה מבצעית, כמו למשל בצפון הרצועה, רוב גדודי חמאס עדיין מתפקדים, בעיקר בתת קרקע, למרות חיסולי מפקדי הגדודים, ופגיעה בשרשרת הפיקוד והשליטה, חמאס הצליח ומצליח למנות מפקדים חדשים, לגייס לא מעט מחבלים חדשים, ולייצר תמונת מצב ברוב הרצועה, להוציא את רפיח שם מצבו קשה יותר משאר הרצועה.

 

בצפון הרצועה הגדודים עדיין מתפקדים, כמו למשל גדוד בית חאנון, גדוד בית לאהיה, גדוד ג’באליה, וכו’ למרות הלחימה מולם וחיסול אלפי מחבלים בחודשים האחרונים – חמאס הוא גוף טרור שמתחדש ומחדש את כוחו הצבאי מהר מאוד, הוא גוף שבהתנהלות גרילה מצליח לחדש את עצמו מהר כל פעם מחדש כל עוד יש לו אוכלוסייה, תת קרקע ובשר תותחנים לגיוסים חדשים.

מצב המטרו האסטרטגי של ארגוני הטרור עדיין טוב, בהסתמך על כך כי עד כה הושמדו ונפגעו מקסימום 25% מתוך מאות ק”מ של תת קרקע – ברשותו מעל 400 ק”מ של מטרו שלא הושמד, ולכל הפחות נפגע באופן חלקי בלבד, ישנם עוד לא מעט מנהרות ארוכות חוצות שכונות וערים ברצועה שלא התגלו, כולל במרחב רפיח וציר פילדלפי.
בשלב הזה עיקר פעילות הזרוע הצבאית שלו מתמקדת בתת קרקע, שם יש הכשרות צבאיות, מחרטות לייצור אמצעי לחימה רקטות ומטעני חבלה, מקומות מסתור לבכירים, הסתרת אמל”ח, מקומות כליאה לחטופים וכו’.

בגלל מדיניות צבאית כושלת של פשיטות קרקעיות ממוקדות ואי כיבוש, החזקת שטחים וניקוי מאוכלוסייה ואז מעבר לטיהור השטח מנשק מחבלים ומנהרות, חמאס מצליח לחדש את הגדודים בעיקר באמצעות השליטה באוכלוסיה שעברה לפיקוד הזרוע הצבאית על אזרחי.

לאור הטקטיקה הצבאית החדשה של הארגון הרצחני, לצה”ל מחכות הפתעות בשטח הבנוי ברצועה, כיבוש השטח ולחימה מול המחבלים הרבים תעלה לצערנו בנפגעים.

 

ישנן גרסאות שונות לגבי כמות המחבלים בזרוע הצבאית של חמאס, ע”פ חישוב לא מדויק אמורים להיות לו בערך כ-30 אלף מחבלים לכל הפחות, לא כולם חמושים בו זמנית, ולא כולם בכוננות לחימה בו זמנית, חלקם גויסו למטרות מודיעין תצפית, והטמנת מטענים, ללא נשק.
גם מנגנוני הביטחון שלו עדיין מונים אלפי מחבלים.

נראה שכלל ארגוני הטרור עברו תהליך שיקום דומה, בפרט הג’יהאד האסלאמי, והחלו לפעול בטקטיקות חדשות, ארגוני הטרור נמנעים לעת עתה מלשגר רקטות לעבר ישראל, ושומרים על מלאי הרקטות להמשך הלחימה.

 

מה הייתי מציע לעשות כדי לקדם את הכרעת חמאס, במידה ויש תוכנית שכזו:

1. לבודד את האוכלוסייה, לפנות את האוכלוסייה למוקדים שונים ברצועה, ולהקים נקזים לבידוק ביטחוני לפני הכנסת האוכלוסייה לאזורים בטוחים – נניח שהתמרון הקרקעי מתחיל בצפון הרצועה, לפני כניסת הכוחות יש לתת כמה שעות לכל האוכלוסייה להתפנות לאזור בטוח שהוגדר מראש, ולאחר מכן להכריז כי כל מי שנשאר במרחב ייחשב אויב ויעד לתקיפה והשמדה.

2. אחרי פינוי האוכלוסייה והעברה לאזורים בטוחים להתחיל בתהליך הגירה מרצון לכל מי שחפץ בכך כולל מתן תמריצים כלכליים למען המטרה.

3. לאחר פינוי האוכלוסייה והכרזה כי האזור מוגדר אזור לחימה להתחיל בשיטוח המרחב מהאוויר, ומהקרקע באמצעות D9, ולהשמיד כל מה שזז, לכבוש את השטח במינימום נפגעים לכוחותינו, להתחיל בטיהור המרחב מנשק מחבלים ומנהרות, ולהחזיק במרחב כשטח כבוש.

4. אם סד”כ הכוחות מאפשר לחימה עצימה בכמה מוקדים בו זמנית, להתחיל בתמרון קרקעי בצפון הרצועה, מחנות המרכז וחלקים מח’אן יונס, ולאחר מכן לעבור למרחבים נוספים עד לטיהור מלא וכיבוש השטח והרצועה כולה.

אי אפשר להבטיח אי פגיעה בחטופים במהלך הלחימה, אבל יש לעשות הכל לצמצם אפשרות שכזו, ולנסות לאתר חטופים כמה שאפשר.

כל זה במידה ויש תוכניות צבאיות לכיבוש הרצועה פירוזה המוחלט מנשק מחבלים ומנהרות, העברת האוכלוסייה לאזורים בטוחים, והתחלת תהליך מואץ להגירה מרצון של אלפי עזתים בכל יום.

קרדיט: ערוץ הטלגרם  חננאל אביב     קרדיט לתמונות: רשתות חברתיות ודובר צה”ל